הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בדרום החליטה היום (ב') להורות על בחינה מחודשת של אתרים חלופיים להקמת מלון בעמק ססגון בערבה, לרבות אתרים מחוץ לאזור ובכלל זה גם אפשרות שלא לאשר את הפרויקט כלל.
בעקבות ההחלטה ימנה בקרוב משרד הפנים מומחים חיצוניים ובלתי תלויים, שיבחנו את סוגיית מיקום המלון כחלק מתסקיר ההשפעה הסביבתי שיגבשו.
למרות שמדובר בהחלטת ביניים בלבד, ארגוני הסביבה והפעילים הנאבקים למנוע את הקמת המלון באזור קיבלו אותה בסיפוק רב. בשיחה עם ynet אמרה עו"ד נירית לוטן מעמותת "אדם טבע ודין": "לא מדובר בהחלטה סופית בנושא, אך מדובר בהחלטה משמעותית מאוד, והיא מחזקת את החלטת בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מחודש ינואר".
בית המשפט פסק אז כי האישור שניתן לתוכנית המלון התקבל שלא כדין, והיא חרגה בהרבה מהאישור שניתן לה על פי חוק. האישור התיר בנייה על שטח של 24 דונם בלבד בעוד התוכנית שאושרה כללה בנייה על שטח גדול בהרבה. עוד קבע בית המשפט כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה התעלמה מחובתה לקיים דיון בפרויקט על פי הוראות תוכנית המתאר הארצית (תמ"א 35 ) כמתחייב בחוק. השופט אז הגדיר את ההתעלמות "פגיעה חמורה בשלטון החוק", במיוחד לאור ערכו המיוחד של השטח. עם זאת, בית המשפט לא ביטל את התוכנית אלא הורה ליזמים לשוב ולהגיש אותה למוסדות התיכנון עם התיקונים הנדרשים.
עוד על המאבק סביב המלון בססגון:
גם ח"כ דב חנין (חד"ש) יושב ראש עמית של השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, ומי שפעל תקופה ארוכה כנגד הפרויקט, הביע שביעות רצון מההחלטה. "זהו הישג מרשים של קבוצת פעילים נחושה ושל התנועה הסביבתית כולה בהגנה על שטחי הנוף המיוחדים בארץ", אמר חנין. הוא ציין כי זוהי פעם נוספת שבה "שילוב נכון בין מאבק ציבורי, פרלמנטרי, משפטי ותכנוני יכול להביס אינטרסים נדל"ניסטיים רבי עוצמה".
גם בקבוצת איגרא קיבלו את החלטת הוועדה בסיפוק ואף הביעו בה תמיכה פומבית. בשיחה עם ynet הבהיר דובר הקבוצה כי היזמים סמוכים ובטוחים שהמסמך הסביבתי שיגובש יבהיר כי המיקום הנוכחי של הפרויקט הוא המיקום הטוב ביותר. לדבריו, האפשרות שתתקבל "חלופת האפס" - כלומר שהפרויקט כולו יבוטל - הינה קלושה מאוד שכן ישנם צרכים תיירותיים באזור שמלון זה צפוי לספק.
הפרויקט השנוי במחלוקת הוא פרי יוזמה של חברה בבעלות המלונאי יואב איגרא, שרוצה להקים מה שהוא מכנה "מלון אקולוגי" על שטח של כ-200 דונם בעמק ססגון שליד פארק תמנע. המלון תוכנן להיבנות צפון-מערבית להר תמנע, קרוב בחלקו האחד לשטח שמורת טבע ובחלקו השני לשטחים מופרים שנפגעו מפעולות כרייה בעבר.
במשך השנים זכתה התוכנית לתמיכת המועצה האזורית חבל אילות והעומד בראשה, אודי גת. מנגד משך הפרויקט אש מארגוני הסביבה, שטענו כי יפגע בסביבה באופן בלתי הפיך. הם טענו כי בנייה של מתחם מלונאי גדול במקום תפגע בערכי טבע ייחודיים - בהם הרי אבן נובית - ותביא גם לפגיעה נופית באזור.
פעילי סביבה מהאזור פתחו במאבק ציבורי נגד התוכנית, והצליחו להחתים כ-33 אלף איש על עצומה המתנגדת למהלך. ארגוני הסביבה, שתמכו בהם, גייסו לטובת הנושא את כל כוחם הציבורי והתקשורתי, ותקפו את הפרויקט והיזם שמקדם אותו. הם גייסו לנושא, בין היתר, את פרופ' אמוץ זהבי, חוקר מדבר נודע וממקימי החברה להגנת הטבע, את אורי דביר, מיוזמי שביל ישראל, את חתן פרס ישראל עזריה אלון, ואת הטייל ספי בן יוסף.
בין היתר תקפו הארגונים גם את ההגדרה של הפרויקט כ"מלון אקולוגי" וטענו כי לא ייתכן שיוזמת נדל"ן שפוגעת בסביבה תוכתר כך. במקביל הוגשה, כאמור, עתירה מנהלית שהתקבלה והחזירה את הפרויקט לראשית הדרך.
הארגונים והפעילים המתגוררים באזור טוענים כי אין הצדקה תיירותית להקמת מלון נוסף בערבה, משום שכבר כיום ישנם 10,000 חדרי מלון בעיר אילת, המרוחקת 20 ק"מ בלבד מאזור המלון המתוכנן, וכי התפוסה במלונות אלה אינה מלאה ממילא רוב ימות השנה. תושבי האזור דחו טענות כאילו הפרויקט יעודד צמיחה ויצור מקומות עבודה עבורם, ואמרו כי רוב העובדים שיתפעלו את האתר ממילא יגיעו ממקומות אחרים ולא מהאזור.
