טוסט: שובו של הסנדוויץ' המקופח

בשנים האחרונות, לצערי, הטוסטים יצאו קצת מהאופנה. אולי בגלל שחם מדי, אולי בגלל שזה מאכל פשוט מדי, אולי בגלל שבבית הפרטי שלנו, מישהו (בלי להזכיר שמות) החליף את הטוסטר המיתולוגי - הענק, הכבד, שהיה חלוד בקצה ועושה משולשים מדהימים מהלחם - בצעצוע אדום שכל מה שהוא יודע לעשות זה סימן של מיקי מאוס על הטוסט. מה שנראה כגימיק מעניין ב-20 הטוסטים הראשונים, נשאר תקוע ללא שימוש כבר שנתיים.

ערב אחד גייסתי את הקטנה לעזרה. "בואי נכין טוסטים ביחד", הצעתי. "אתה מתכוון שתיתן לי הוראות כגון: תוציאי, תקלפי, תמרחי, תכניסי, תאספי את הקליפות לפח, ואחר כך גם תעיר לי שאני לא עובדת בצורה מסודרת מספיק, תוך כדי זה שאתה עסוק בלזפזפ בשלט?". "לא", אמרתי. "היום בואי נעשה את הכל ביחד, יאללה בואי נתחיל בהכנות". "דה!", היא אמרה. "איזה הכנות? כולה טוסטים. זה לא קייטרינג ל-300 איש". "אין בעיה", אמרתי. "אני אסתדר לבד". אני לא מוכן לשתף פעולה עם מישהי שמעליבה ומזלזלת בטוסטים.

הכנות מוקדמות

מתקשרים וקובעים לארוחת ערב. לוקחים מקדם בטחון של 30 דקות, כי אף אחד אף פעם לא מגיע בזמן. מכינים לחמים שונים פרוסים באופן אחיד, רצוי מכמה שיותר סוגים: לבן, שחור, קל, חלה, בייגלה, לחמניות קימל ועוד, כי אף אחד עדיין לא הגיע ללחם שיש עליו קונצנזוס. כל אחד והטוסט שלו. מורחים כל פרוסת לחם בחמאה משני הצדדים. בלי שהגברת תראה, כי א' - זה משמין, ב'- אצלה המתכון האולטימטיבי לטוסט זה לחם ישן עם גבינת עמק, על תנור הספירלה הצבאי.

מכינים גבינות צהובות רגילות, כמו גאודה, אדם או אמנטל. בגלל המיתון אפשר גם עמק או טל העמק. מכינים גם צפתית, בולגרית וקצת גבינה כחולה. קוצצים בצל ירוק לרצועות ובצל סגול לטבעות דקות. מגלענים זיתים שחורים וירוקים, חותכים לרצועות עגבניות מיובשות (זכרו - עגבנייה טריה בטוסט היא אסון), פותחים צנצנת אנשובי (כזה אמיתי בשמן זית), ומסננים. מי שיכול מכין גם אופציה לא כשרה כמו שינקן מבושל פרוס דק מאוד, אווז מעושן, נקניק מפולפל או קבנוס משובח פרוס לטבעות דקות. עכשיו עוברים להרכבה, כל אחד לפי טעמו האישי.

טוסט לייט

כן היו זמנים בחיי שהייתי צריך להסתפק גם בכזה: 2 פרוסות שיפון קל, ללא חמאה. באמצע גבינה בולגרית 5% ובצל ירוק. בטח בלי כל הצהובות לייט שיש להן טעם של קרטון. דווקא בולגרית 5% עושה טוב לטוסטים. מגישים עם קוטג' 1/2% שומן, סלט ירוק ודיאט קולה.

2 פרוסות לחם מרוחות משני הצדדים כדת וכדין, מעט גבינה בולגרית, פרוסת גאודה, בצל ירוק וזיתים שחורים מגולענים. מגישים עם קוטג' 5% לפחות, וסלט עגבניות. מותר ואפילו כדאי לשתות בירה ליד.

2 פרוסות לחם מרוחות כנ"ל, 2 פרוסות גאודה, 3-4 פילה אנשובי מסוננים משמן ומעט בצל סגול. מגישים עם שמנת או יוגורט סמיך, מלפפון ירוק וודקה קפואה.

2 פרוסות כנ"ל, באמצע גבינת אמנטל, עגבניות מיובשות חתוכות דק, זיתים ירוקים מגולענים ופלפל שחור גרוס טרי. מגישים עם פלפל אדום קלוי. גם טוסט כזה ייקח וודקה מצוין. לגבי הקוטג' - תרגישו חופשי.

2 פרוסות לחם, רצוי חלה, מרוחות כדת וכדין, 2 פרוסות שינקן, 2 פרוסות אמנטל וטבעות בצל סגול. הייתי מגיש את זה גם עם קוטג', אבל לא צריך להגזים.

(צילום: ויז'ואל/פוטוס)

טוסט חילוני פחות צנוע 

2 פרוסות לחם כנ"ל, מעט גבינה בולגרית, 2 פרוסות גאודה ו-5-6 פרוסות של נקניק פפרוני. מגישים עם בצל ירוק טרי בצד. זה יילך מצוין עם בלאדי מרי.

טוסט ביצת עין

הכוונה ל-2 פרוסות לחם לבן מרוחות בחמאה משני הצדדים. באחת הפרוסות קורצים עיגול במרכז בעזרת כוס, ומניחים 2 פרוסות גבינה בין הפרוסות. לחור שנוצר יוצקים ביצה טרייה ומכניסים לטוסטר. טעים.

אפשר גם לעשות טוסטים עם דג קיפר מעושן, שהיה מגיע בזמנו לארץ מאנגליה בקופסאות של ג'ון ווסט. אגב, חובה למי שחוזר מאיזשהו מקום ומוצא כאלו קופסאות. זה שווה אפילו יותר מבשמים ונעלי ספורט. עוד אופצייה הם טוסטים עם נקניקיות ממש וגבינה צהובה, אבל אני מחכה בקוצר רוח לקאמבק של הטוסטים של שנות השבעים: בייגלה שומשום, כזה שהיו מחזיקים בבתי קפה בפריזר, עם גבינה צהובה ורוטב אלף האיים בצד.