"הממשלה מבצעת הליך פגום ואנטי דמוקרטי, שבאמצעותו היא מנסה להעביר את אחת הרפורמות החשובות ביותר בתולדות מדינת ישראל - הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל -
בחקיקה חפוזה, שאינה מאפשרת דיון ציבורי אמיתי". כך כותבת קבוצה של 34 אנשי אקדמיה - דוקטורים ופרופסורים מאוניברסיטאות ומכללות שונות ברחבי המדינה, לראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולכל שאר שרי הממשלה וחברי הכנסת, בניסיון לשכנע אותם להתנגד לרפורמה - הנידונה בימים אלה בכנסת.
הרפורמה במינהל:
"כאנשי אקדמיה מצאנו לנו לחובה להביע מחאה כנגד הרפורמה המוצעת", כתבו אנשי האקדמיה בנייר העמדה שלהם, שנשלח ביוזמת הקואליציה האזרחית-סביבתית נגד הפרטת הקרקעות, "הרפורמה המוצעת צפויה לשנות באופן מהותי את מדיניות המקרקעין בישראל ואת אושיות החברה הישראלית. מתפיסה אידיאולוגית חברתית הרואה בקרקע משאב לדורות לתפיסה ניאו-ליברלית הרואה בקרקע מוצר כלכלי, שמטרתו הבלעדית הינה הפקת רווח לבעליו. למעשה, מציעה הרפורמה חלוקה חדשה של עושר בחברה תוך שהיא פותחת פתח לאפשרות של צבירת הון קרקעי בידי קבוצה קטנה של אנשים בדור הנוכחי".
"יש לזכור כי קרקע הינה משאב מוגבל שלא ניתן לייצר ממנו עוד", נכתב בנייר העמדה, "לכן, מי שמקבל בעלות בקרקע היום יהיה עשיר יותר בעתיד, בעוד שהיכולת של הדורות הבאים ליהנות ממשאב הקרקע תוגבל. שינוי מהותי מסוג זה, אשר תוצאותיו בלתי הפיכות, דורש דיון ציבורי מעמיק ושקוף ואינו יכול להתגבש במחטף בהליך חקיקה מזורז. אמנם, הפרק שמתייחס להצעת הרפורמה פוצל מחוק ההסדרים, אולם בשלב זה נראה כי הפיצול הינו מלאכותי בלבד וקצב הדיונים בכנסת מותאם ללוח הזמנים הקצר של חקיקת חוק ההסדרים".
"הרפורמה המוצעת פוגעת במשטר החוקתי של מדינת ישראל, שכן משמעותה בפועל היא ביטול חוק יסוד באמצעות חוק רגיל. למעשה, מאפשרת הרפורמה הפרטה גורפת של המקרקעין, בניגוד לקבוע בחוק יסוד: מקרקעי ישראל, האוסר על העברת בעלות במקרקעין".
"הרפורמה אינה נותנת מענה למרבית השאלות המהותיות והרגישות כגון, עתידן של הקרקעות החקלאיות, עתידו של הדיור הציבורי והאיזון הראוי בין יעדי פיתוח ליעדי שימור הקרקע לדורות הבאים. הרפורמה גם מתעלמת מהחלטת ועדת גדיש, שדיברה על הצורך בהכפפת המדיניות הקרקעית לתכנון, וההסדרים הקבועים בה אף עלולים להגביר לחצים של בעלי אינטרסים על מוסדות התכנון".
"השינוי המוצע בהרכב מועצת מקרקעי ישראל מעביר לידי הממשלה שליטה מוחלטת בניהול קרקעות המדינה, ונעדר לחלוטין ייצוג ציבורי - נוכחותם של נציגי ציבור, אקדמיה, ארגונים, ומגזרים שונים".
"משאב הקרקע ככלל ובמדינת ישראל בפרט הוא הרבה מעבר למוצר כלכלי, שכל מטרתו הפקת רווחים לבעליו. כל עוד הקרקע נמצאת בידי הציבור, היא יכולה לשמש לתכליות ציבוריות, כגון שמירה על שטחים פתוחים, בניית דיור ציבורי, הקמת מוסדות ציבור, שמירה על עתודות קרקע לדורות הבאים, פרויקטים לאומיים וכו'. ברגע שזו תעבור לידיים פרטיות, המדינה לא תוכל לממש עוד תכליות אלה, או שמימושן יהא מוגבל ועלותן תהא גבוהה בהרבה".
"אנו קוראים לראש הממשלה, חברי הממשלה וחברי הכנסת, לשוב ולשקול את מידת רצינותה של הרפורמה המוצעת במקרקעי ישראל".
בין החותמים על העצומה נמנים הפרופסורים מיכל גרין, מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, הטכניון; אורן יפתחאל, מהחוג לגיאוגרפיה, אוניברסיטת בן גוריון; תומר לב, ראש ביה"ס למוסיקה, אוניברסיטת תל אביב; ארנון לוטם, המחלקה לזואולוגיה, מדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב; גידי נאמן, אוניברסיטת חיפה-אורנים; עמנואל מזור, גמלאי המחלקה למדעי הסביבה וחקר האנרגיה, מכון ויצמן למדע; ערן פייטלסון, ראש ביה"ס למדיניות ציבורית וממשל, האוניברסיטה העברית;
משה קול, החוג לאקולוגיה, האוניברסיטה העברית; דני רבינוביץ, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, בי"ס פורטר ללימודי סביבה, אוניברסיטת תל אביב; עמית שכטר, אוניברסיטת פן סטייט, ארה"ב ועוד חברי סגל מאוניברסיטאות שונות.
מתנגדי הרפורמה - שנתניהו כינה אותה בעבר "אם כל הרפורמות" - מתכננים להגיע היום (א') אחר הצהריים לגן הוורדים שמול הכנסת בירושלים ולקיים שם הפגנה גדולה. לדבריהם, צפויים להגיע להפגנה מאות משתתפים מ-27 תנועות וארגונים. מדובר בערב-רב של ארגוני שמאל המתנגדים לרפורמה בשל התנגדותם העקרונית להפרטה, ארגוני ימין המתנגדים לרפורמה מחשש שהיא תביא למכירת אדמות לערבים, וארגונים ירוקים החוששים מהאצת הבנייה בשטחים פתוחים.
הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל כוללת העברה של הבעלות הפורמלית על הקרקע שעליה שוכנות מאות אלפי יחידות דיור מבעלות מינהל מקרקעי ישראל - ואולי גם מבעלות קק"ל - לבעלות בעלי הבתים החוכרים אותה היום. בממשלה מקווים כי הרפורמה תאפשר לדיירים גמישות רבה יותר בביצוע שינויים והרחבות בנייה באותם בתים, כיוון שמעתה הם לא יזדקקו עוד לאישור המינהל. עוד כוללת הרפורמה הגמשה של ההליך לשיווק אדמות בבעלות המינהל המיועדות לבנייה, כדי לזרז את הליכי התכנון והבנייה בישראל.
חוק הרפורמה במינהל אושר בשבוע שעבר לקריאה שנייה ושלישית בוועדת משנה של ועדת הכלכלה של הכנסת לעניין הרפורמה.
אבל בישיבה נוספת של הוועדה הוחלט לקיים דיון חוזר על אחד מסעיפי החוק - הסעיף המאפשר לקיבוצים ולמושבים להטיל וטו על מכירת חלקות המגורים של אנשי היישובים לרוכשים מבחוץ, שאינם מקובלים על הנהגת היישוב. זאת, לאחר שהזכות למכור את חלקות המגורים הובטחה לחברי הקיבוצים והמושבים, שיקבלו את הבעלות על החלקות במסגרת הרפורמה, בדומה לדיירים בבנייה רוויה וצמודת קרקע בערים - ובכך איפשרה את אישור הרפורמה בוועדה.
הדיון הנוסף נקבע בעקבות התנגדות שהגיש ח"כ אחמד טיבי (תע"ל), הטוען כי הסעיף נועד למנוע הצטרפות ערבים ליישובים, ולכן הוא איננו חוקתי, ומנוגד לפסיקת בג"ץ, שקבע כי החכרה של קרקעות ליהודים בלבד מהווה אפליה חמורה.
