שעות לפני תחילת שנת הלימודים, מערכת החינוך הערבית נכנסת למסלול התנגשות עם השר גדעון סער. "בחמשת החודשים שחלפו מאז כינונה, הודיעו הממשלה ומשרד החינוך על שורה של החלטות
מסוכנות, כגון איסור ציון הנכבה
של העם הערבי הפלסטיני בבתי הספר, עברות השילוט,
כפיית המנון 'התקווה' על בתי הספר ועידוד שירות צבאי ולאומי כקריטריון לתגמול בתי ספר וצוותים", אמר היום מנהל ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי, עאטף מועדי. "אנו דוחים את ההחלטות על הסף, ומדגישים כי אם ייעשה ניסיון להוציאן לפועל בבתי הספר הערביים - התגובה תהיה סירוב והכרזת מרי".
מסיבת העיתונאים. "חינוך המייחד את הייחוד הלאומי" (צילום: חגי אהרון)
שנת הלימודים נפתחת - סיקור נרחב ב-ynet:
במסיבת עיתונאים שקיימה ועדת המעקב לענייני חינוך בצהריים (יום ב') בנצרת, לרגל תחילת שנת הלימודים, השתתפו מלבד מועדי גם יו"ר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות וראש עיריית נצרת, ראמז ג'רייסי, יו"ר חד"ש וחבר ועדת החינוך של הכנסת, ח"כ מוחמד ברכה, ויו"ר התאחדות הארצית של ועדי ההורים במגזר הערבי, מועין ערמוש. יש לציין כי ועדת המעקב כבר הודיעה,
מיד לאחר פרסום רעיונותיו של סער, כי הערבים לא יישרו עמם קו, והם ממשיכים לעמוד על דרישתם להקמת מינהל אוטונומי לחינוך הערבי. אולם באיום במרי יש משום עליית מדרגה.
הנוכחים הדגישו כי הגופים שהם מייצגים ימשיכו "להיאבק למען זכותם של חצי מליון תלמידים ערבים לחינוך המכבד את ייחודם הלאומי והתרבותי, ותמשיך לציין את כל האירועים ההיסטוריים המרכזיים, כגון יום הנכבה, הטבח בכפר קאסם,
יום האדמה
ואירועי אוקטובר 2000,
במסגרת תוכנית החינוך לזהות לאומית".
פרט למדיניות הממשלה, עסקה הוועדה גם ב"אפליה לאומית ואזרחית" וקראה לחינוך שוויוני על בסיס נרטיב שונה מזה הנהוג כיום. "זה יותר מ-60 שנה מתאפיינת מדיניות ממשלות ישראל ומשרדי החינוך לדורותיהם ביצירת בורות ואפליה", אמר מועדי. "מערכת החינוך הערבית - מבחינת המבנה הארגוני, המדיניות החינוכית והתוצר האנושי - עדיין שבויה בקונספציה 'הביטחונית' ובמדיניות טשטוש התרבות הערבית והנרטיב ההיסטורי הפלסטיני, ועיוות השייכות הלאומית והתרבותית של התלמידים הערבים. המערכת עודנה רחוקה מאוד מלענות על תנאי המינימום למימוש זכותה של החברה הערבית הפלסטינית בישראל לחינוך, כילידי הארץ וכאזרחים שווי זכויות, לפי המשפט והאמנות הבינלאומיים, ובהתאם לקונצנזוס הרחב בקרב הציבור הערבי ומנהיגותו החינוכית".
עוד קבלה הוועדה על המחסור החמור בתקציבים המופנים לחינוך הערבי בישראל. "מדיניות האפליה כלפי החינוך הערבי מנציחה את הנחשלות והתלות הכלכלית-חברתית של החברה הערבית", הוסיף מועדי. לדבריו, החסכים המצטברים במשאבים חומריים ואנושיים, יחד עם אי-יישום חוקי החינוך, מייצרים פער של 20% עד 30% בין ההישגים של התלמידים הערבים והיהודים בכל המבחנים - בגרות, מיצ"ב, מבחנים בינלאומיים והמבחן הפסיכומטרי, שבו יש פער של יותר מ-100 נקודות בין היהודים לערבים. "בשורה התחתונה, ההשכלה הגבוהה נגישה רק לאחד מבין כל ארבעה בוגרי תיכון ערבים, לעומת אחד מבין כל שני בוגרים יהודים".
בשנת הלימודים הקרובה ילמדו בישראל כ-475 אלף תלמידים ערבים, המהווים כ-25% מכלל התלמידים בישראל, הלומדים ב-2,776 מוסדות חינוך (לרבות המגזר הדרוזי והמגזר הבדואי). כ-20 אחוז מהתלמידים הערבים לומדים בשלב הגיל הרך, 50 אחוז בבתי ספר יסודיים, 15 אחוז בחטיבות ביניים, ו-15 אחוז בתיכונים. ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי הוקמה בשנת 1984, ומטרתה קידום החינוך הערבי והשגת שוויון זכויות בכל המישורים והרמות.
