לאחר ששב מדנמרק בידיים ריקות, מאוכזב
שאירוח המשחקים האולימפיים ב-2016 הופקד בידי ברזיל,
קיווה נשיא ארצות הברית ברק אובמה לשוב לקופנהאגן בדצמבר לדיונים בנושא שינוי האקלים עם חוק חדש שאושר בחתימתו, והופך את ארה"ב למובילה העולמית במאבק בהתחממות. זה כנראה לא יקרה.
יועצת האנרגיה של הנשיא העריכה אמש (שישי) כי הסנאט כנראה לא יצליח להעביר השנה את חוק האקלים והאנרגיה - אחד מהמהלכים שהנשיא מטיל עליו את כל כובד משקלו עוד מתקופת קמפיין הבחירות. "זה לא עומד לקרות", אמרה קרול בראונר.
בהרצאת אורח בכנס של המגזין היוקרתי "אטלנטיק",
ימים ספורים לאחר שגרסה חדשה של החוק נחשפה בסנאט ועוררה דיון סוער, אמרה בראונר כי סיכוייו לעבור את הליך החקיקה עד תחילת המו"מ הבינלאומי בקופנהאגן בדצמבר - קלושים. "ברור שהיינו רוצים להיות אחרי התהליך הזה, אבל זה לא יקרה. אני חושבת שכולנו נסכים שהסיכוי שהחוק המורכב הזה בנושא אנרגיה ייחתם על ידי הנשיא (לאחר אישורו בסנאט - ר.ב) עד תחילת דצמבר, אינם גבוהים", אמרה בראונר.
דיבורים על כך שהזמן אוזל והחוק לא יעבור במועד כבר נשמעו לאחרונה, אך זוהי הפעם הראשונה בה נציג רשמי של הממשל מודה בכך באופן גלוי. לדברים תהיה בוודאי השפעה רבה על המשך הדיונים על החוק בסנאט, והלחץ מצד הממשל לקדם אותו. לחוק האמריקני אין אמנם השפעה ישירה על השיחות בקופנהאגן, אולם בלעדיו תגיע ארה"ב לשולחן המו"מ בעמדת חולשה, כמי שלא הצליחה ליישם את הצעדים הקשים שהיא דורשת ממדינות אחרות. מדינות כמו סין והודו צפויות להאחז בכך כתירוץ שלא להתחייב להפחתת פליטות לפני שארה"ב עושה זאת בעצמה.
החוק האמור עבר בגרסתו הראשונה בבית הנבחרים
האמריקני בחודש יוני, ועבר לניסוח מחדש לקראת הצגתו בסנאט. השבוע חשפו הסנאטורים הדמוקרטים ג'ון קרי וברברה בוקסר את הנוסח החדש של החוק בפני הסנאט, וביקשו את תמיכת נציגי המדינות.
החוק שואף להפחתת גזי חממה בשיעור של 20 אחוז עד שנת 2020. הגרסה הקודמת שאושרה בסנאט דיברה על הפחתה של 17 אחוז. החוק כולל מנגנון "מגבלה וסחר" (cap and trade) בפליטות גזי חממה, שדורש ממפעלים, תחנות כוח ובתי זיקוק להגביל את פליטות גזי החממה וזיהום האוויר שלהן, אך מאפשר להן לרכוש היתר לפליטת הגזים על חשבון הפחתה של ענף תעשייה אחר.
למרות שאושר בבית הנבחרים ביוני, הדרישה להפחתת פליטות היתה נושא שנוי במחלוקת בקרב צירי הקונגרס. מתנגדי המהלך אמרו שהוא יפגע בכלכלת ארצות הברית, יעלה את מחירי החשמל והמוצרים ויטיל עול כבד על הציבור, וגם יגרור פיטורים ועלייה באבטלה. גם בסנאט צפוי היה החוק המשודרג להיתקל בהתנגדות קשה, חרף הרוח הגבית של הנשיא.
יתרה מזאת, בסנאט נדרש החוק להאבק גם על תשומת ליבם של הסנאטורים, שטרודים מאוד בדיונים על רפורמת הבריאות של הנשיא, ועל ניסוח תקנות חדשות כדי לחסן את וול-סטריט מפני משבר כלכלי נוסף. זוהי כנראה הסיבה העיקרית שבגללה העריכה יועצת הנשיא כי הסיכוי שחוק אנרגיה כה מורכב יצלח את הדיונים הסוערים בסנאט תוך חודשיים - קלוש.
אם אכן לא יהיה החוק מוכן בזמן, המשמעות היא מבוכה קשה עבור נשיא ארצות הברית. בשנותיו של הנשיא בוש בבית הלבן סרב ממשלו בעקביות להפחתת פליטות (ואף סרב להצטרף לאמנת קיוטו) למרות שארה"ב אחראית ל-40 אחוז מגזי החממה שנפלטים לאטמוספירה.
כשנבחר לתפקיד הבטיח אובמה תפנית דרמטית בנושא, והתחייב לקדם חוק שאפתני להפחתת פליטות בשיעור ניכר. נושא המאבק בשינוי האקלים היה אחד מעמודי התווך של קמפיין הבחירות שלו,
והוא קיווה שיגיע לדיוני כינוס האו"ם בקופנהאגן כשהחוק באמתחתו, וארצות הברית קוצרת שבחים כמדינה שמובילה את המאבק העולמי בהפחתת הפליטות.
יועצת הנשיא ניסתה בהרצאתה למזער נזקים, ואמרה כי גם בלי שהחוק יעבור תוכל ארצות הברית לתפוס את עמדת ההובלה בדיונים בקופנהאגן. אך בלי החוק תישאר ארה"ב רק עם החזון המרשים שפרש בנאום בפסגת האו"ם האחרונה
- ובלי אף צעד ממשי שיגשים אותו. נכון לעכשיו, דווקא מדינות האיחוד האירופי וסין
מצטיירות כמי שעושות צעדים ממשיים להפחתת הפליטות.
