נשיא המדינה, שמעון פרס, נשא אתמול נאום בוועידת האקלים בקופנהגן.
הוא נקב לראשונה במספר בנוגע לאופן שבו תתמודד ישראל עם נושא פליטות גזי החממה שלה. הוא אמר שעד שנת 2020 תקצץ ישראל 20 אחוז
מהכמות שהיתה פולטת בתרחיש של "עסקים כרגיל", ושבמקום שב-2020 תפלוט ישראל 109 מיליון טון CO2 בשנה, היא תעשה מאמץ לפלוט רק 88 מיליון טון בשנה.
העמדה הישראלית שהציג פרס אינה משקפת הישג אלא כשלון מהדהד. יש בה זלזול בדורות הבאים ובורות באשר לסיכונים לישראל ולאזור הכרוכים בשינוי האקלים. ההצהרה שלו מייצגת עלייה של עשרות אחוזים ביחס לרמת הפליטות ב-2005 – ולמעלה מכפליים ביחס לשנת הבסיס החשובה באמת, 1990. אם הנשיא והמשלחת הישראלית חושבים שמישהו ימחא כפיים להודעה כזו, שיחשבו שנית.
- הפוסט המלא
- בבלוג "הומו קומבוסטאנס" של דני רבינוביץ
דו"ח מקינזי שהוגש לממשלה לפני כחודש, שהוא הבסיס להתמקחות הבין-משרדית היום, הוא מסמך נטול חזון פוליטי. הוא תרגיל חשבונאי שלקח את התכנית המשקית הקיימת של ישראל לעשורים הקרובים, חישב את כמות פליטות גזי החממה שתיווצר בגינה, והציע כמה שיטות איך לצמצם אותה בהשקעת משאבים מינימלית.
 |
ילדים ירוקים | מתנה ירוקה | טיפוח אורגני | משלוחים אורגניים | תיירות אקולוגית | גינה אורגנית |
|
|
גיליון חישובים לא יכול לבוא במקום חזון. ממשלת חזון ומנהיגות היתה עושה דיוק להיפך. ראשית קובעת יעד – למשל צמצום של 5 אחוזים ביחס לפליטות ב-1990, ואז שואלת כיצד להגיע ליעד שקבענו. התשובה היתה מחייבת שינויים מרחיקי לכת, בעיקר בתחום ייצור האנרגיה והתחבורה, אך היא היתה פותחת דיון פוליטי משמעותי ורציני.
זה אגב ההיגיון של ועידת קופנהגן. קודם קובעים יעדים על בסיס בדיקות מדעיות, ואז מחפשים דרכים איך לממש אותם. אולי הוועידה בקופהגן, והמבוכה הישראלית שם, יהיו השיעור המאוחר שיביא את החלפת הדיסקט המיוחלת בציבור ובהנהגה הישראלים.
- הוֹמוֹ קוֹמְבּוּסְטַאנְס - האדם השורף, הוא הבלוג של פרופ' דני רבינוביץ המוקדש להתחממות הגלובלית ולשינוי האקלים >>> לחצו כאן
