הניסיונות המרתוניים להגיע להסכם בוועידת קופנהגן הניבו הלילה (שבת) פריצת דרך משמעותית: ארצות הברית הגיעה להסכמה עם ארבע מדינות מפתח: סין, הודו, ברזיל ודרום אפריקה.
מדובר בארבע מדינות המוגדרות מתפתחות, אולם הן כלכלות בתנופה, שפולטות כמות גדולה של גזי חממה ויפלטו הרבה גם בעתיד משום שהתעשייה, התחבורה ואמצעי ייצור החשמל שלהן מיושנים.
ההבנות עם ארבע מדינות אלה יובאו כעת לדיון בפני כלל באי הוועידה, לפני שהם יצביעו על טיוטת הסכם שמתגבשת במקביל. פרשנים מעריכים שזה מה שהיה דרוש כדי להגיע להסכם - גם אם הוא לא יהיה מושלם. עם זאת, כמה מדינות עניות הביעו התנגדות ל"הסכם אובמה", וללא הצבעה פה אחד לא יצא הסכם מהוועידה.
נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, אמר שהוא נאלץ לעזוב את קופנהגן לפני ההצבעה על ההסכם הסופי, אך הוא משוכנע שההבנות שהושגו הן צעד משמעותי קדימה, "גם אם יש עוד הרבה עבודה לפנינו".
נציג סיני בכיר אמר גם הוא שמדובר בהתפתחות חיובית, "וכולם צריכים להיות שמחים על כך... אחרי משא ומתן שני הצדדים הצליחו לשמור על עמדותיהם. עבור הסינים זה היה עניין של ריבונות ואינטרס לאומי".
לעומת זאת, נציג סודן המייצג את מדינות אפריקה כינה את ההסכם "הגרוע ביותר בהיסטוריה".
עדכונים אחרונים מקופנהגן:
במסיבת עיתונאים בטרם עזב את דנמרק אמר אובמה כי הוא יודע שההסכם שהשיג אינו פותר את בעיית התחממות כדור הארץ, אך זוהי נקודת תפנית היסטורית. לדבריו, עד כה לא נדרשו מהמדינות המתפתחות לנקוט צעדים להפחתת הפליטות, וכעת הן הסכימו לבצע צעדים שכאלה - גם אם לא מדובר בהתחייבות משפטית לעשות זאת.
"צריך להבין שאצל חלק מהמדינות הללו יש עדיין אנשים שחיים בלי חשמל, ואי אפשר לצפות מהם לספוג הגבלות על פליטת גזי חממה כמו במדינות העשירות", אמר אובמה.
| אובמה ונציגי המדינות (צילום: AFP) |
בהסכם נקבע כי שהמדינות יפעלו כדי למנוע מהטמפרטורה העולמית לעלות ביותר מ-2 מעלות. כדי לעשות זאת, הן יקחו על עצמן לנקוט בצעדים להפחתת פליטות גזי חממה, אך לא יהיו מחוייבות לעמוד בהצהרות שלהן.
כיצד יוודאו שהן ממלאות את ההבטחה? הוחלט שכל מדינה תדווח על הצעדים שבכוונתה לנקוט למוסדות הבינלאומיים באופן שקוף. הדיווחים יהיו נתונים לביקורת בינלאומית וגם לניתוח מדעי, כדי שייבדק האם הם "עושים את העבודה" במאבק בשינוי האקלים. נושא הפיקוח היה סלע מחלוקת קשה בשיחות: ארה"ב התעקשה על פיקוח אך סין טענה כי הדבר יפר את ריבונותה. הנוסחה שסוכמה היא פשרה, שיש עליה ביקורת רבה.
כמו כן, סוכם כי המדינות העשירות יעבירו כספים לקרן הסיוע לטווח הארוך כדי שהמדינות העניות ביותר יוכלו להסתגל לשינויי האקלים. כבר ביום חמישי הודיעה ארה"ב כי תעביר 100 מיליארד דולר בשנה
יחד עם המדינות העשירות למדינות העניות, כדי לאפשר להן להסתגל ולהערך לשינוי האקלים.
כדי לדון באופן הביצוע של ההסכם הוחלט לקיים פגישה נוספת בנושא בבגרמניה בעוד מספר חודשים. כמו כן נקבע שעד דצמבר 2010 ינסו להפוך את ההסכם הבלתי מחייב להסכם מחייב משפטית.
ההבנות הושגו במספר פגישות בין נציגי המדינות, בהובלת אובמה. הם נפגשו גם שעות אחרי שהמועד הרשמי לנעילת הוועידה חלף. בשישי בערב ביקש האו"ם מ-120 המנהיגים הנמצאים בקופנהגן להישאר בעיר לילה נוסף כדי לאפשר חתימה על ההסכם כשיפתרו המחלוקות. המנהיג היחיד שעזב עד כה היה נשיא רוסיה, דמיטרי מדבדב.
|
אנרגיה
סולרית | מזון
אורגני | ירוק
לבית | ירוק
למשרד |  | |
|
|
בפגישות הרבות שהתקיימו אחר הצהריים השתתפו נציגי ארה"ב וסין, כשבחלק מהפגישות השתתפו גם המנהיגים - אובמה וראש הממשלה וון ג'יאבאו. כמו כן נפגש אובמה בדלתיים סגורות עם נציגי אוסטרליה, בריטניה, צרפת, גרמניה ויפן, ועם נציגי המדינות המתפתחות - אתיופיה, בנגלדש, קולומביה ואחרות.
הטיוטה האחרונה שהופצה, עוד בטרם נודע על ההסכם בין ארה"ב למדינות המפתח, כללה את הסעיפים הבאים:
- המדינות יבצעו את הצעדים השונים כדי שהטמפרטורה העולמית לא תעלה מעבר ל-2 מעלות מעל הרמה ששררה בעידן הטרום-תעשייתי.
- המדינות המפותחות והמתפתחות יידרשו להפחית פליטות גזי החממה.
- כל מדינות העולם יידרשו להפחית בחצי את פליטות גזי החממה עד 2020. המדינות העשירות יידרשו להפחית 80 אחוז מהפליטות שלהן עד 2050; המדינות המתפתחות יידרשו להפחית את הפליטות שלהן בטווח שבין 15 ל-30 אחוז מתחת לרמה שהייתה נפלטת בתרחיש "עסקים כרגיל" (כשלא נוקטים באף פעולה).
- המועד האחרון לגיבוש הסכם משפטי שיחייב את המדינות להפחית את הפליטות הוא דצמבר 2010.
- שיא פליטות גזי החממה בעולם צריך להגיע מוקדם ככל האפשר ואז הריכוז העולמי צריך להתחיל לרדת - אך הנוסח אינו נוקב בשנה כלשהי.
- ב-2016 יבחנו המדינות שוב כיצד ניתן לשפר את המהלכים השונים, כדי שהרף העליון להתחממות כדור הארץ יהיה מעלה וחצי מעל לרמה של העידן הטרום-תעשייתי.
- המדינות העשירות יעבירו 100 מיליארד דולר בכל שנה עד 2020 למדינות המתפתחות העניות, כדי לאפשר גם להן להפחית פליטות גזי חממה ולהערך להשלכות השונות של שינוי האקלים כמו בצורת, אובדן יבולים או פגעי טבע.
