"לקחתי את הכי תמימות ומסכנות". זה גואל רצון

מי אתה, גואל רצון? שלמה המלך המודרני, שבהרמונו חיים עשרות נשותיו וילדיו האהובים - או סוהר אכזרי המחזיק בעשרות שפחות ועבדים? כך או כך, לאורך השנים הצליח הגוּרוּ כסוף השיער, בכוח הכריזמה הייחודית שלו, ללכוד לא רק את תשומת לבן של אותן נשים - אלא גם את הפוקוס של אמצעי התקשורת, שרבים מהם ניסו לחדור אל נבכי ה"ממלכה" בשכונת התקווה. זו כללה, על פי הפרסומים האחרונים, 32 נשים ולפחות 89 ילדים.

גאולה מרצון - כל העדכונים ב-ynet:

• המעצר: רצון חשוד בשעבוד ובעבירות מין
• רצון נחשף: האשה ששברה שתיקה והתלוננה
• רצון בחקירה: לא הפרתי חוק, הכל היה מרצון
• "ידעו שהם מוזרים, אך לא ידעו מה קורה בפנים"
  

למרות הפלרטוט המזדמן עם התקשורת, הצליח רצון לשמר סביבו הילה עבה של מסתורין. לאורך השנים כמעט ולא התראיין, ובראיונות הספורים שכן סיפק, השתמש בשפה פשוטה. בראיונות אלה מתגלה גבר חייכני עם עיניים חודרות, לעולם לא מגלה על עצמו יותר מדי, תמיד מקפיד שלא לחשוף את כל הקלפים. במבט ראשון, קשה למתבונן מבחוץ לדמיין מה יכולה אשה-נערה צעירה לראות בו - אך אט-אט נדמה כי אותן עיניים חודרות ניחנות כנראה במעין יכולת הִפנוּט, שסייעה לו לגייס את אותן נשים. אל רובן הגיע עוד כשהיו בגיל העשרה, ונראה כי ידע לאתר ולברור בכל פעם את זו שתיענה לו, ותהפוך לחלק נוסף בהקואופרטיב הענק שהקים.

"אני מושלם. יש לי כל התכונות, המידות והיחס שהאשה רוצה. למזלי יש לי את הכול", אמר רצון בסרטן של שלי טפיירו ונסלי ברדה, בניסיון להסביר מדוע עשרות נשים נוהות אליו ומכרכרות סביבו כאילו היה הגבר היחיד בעולם. הוא מייחס לעצמו תכונות של כמעט-אל, ועל ידי נשותיו הוא נתפס כמשיח עלי אדמות.

הוא חוזר וטוען באדיקות שהוא רק עוזר לנערות החפצות בכך, שהוא אינו עושה דבר רע או עובר על החוק - אך במבט מהצד, קשה שלא להתרשם שהקומונה האידילית שהוא מנסה להציג כלפי חוץ אינה אלא כַּת המושכת אליה את אותן נערות אבודות המנסות נואשות למצוא נקודת אחיזה כלשהי במציאות הישראלית הקשה. יש לציין כי לפחות על-פי התחקירים שפורסמו אודותיו עד היום, הוא לא שכב עם הנשים עד שהגיעו לבגרות - כך שבעצם לא עבר על החוק.

"לקחתי את כולן"

עדויות לקיומו של ההרמון בשכונת התקווה מתועדות מ-1993. הוא התקדם לאורך השנים, משתי נשים לשלוש וכן הלאה, עוד ועוד. בחסות העלמת העין של הרשויות, הלכה "המשפחה המורחבת" וטפחה, עד למספר הבלתי נתפס של 32 נשים, על פי הפרסום האחרון בשנה שעברה. חייו עם אותן נשים לוו בתלונות של הורים שביקשו להשיב הביתה את בנותיהם, אבל ה"פיצוץ" מעולם לא הגיע. נדמה כאילו רצון יודע בדיוק מה הגבולות שלו, הולך בין הטיפות, משתדל שלא לעבור על אף חוק.

רצון עם שתיים מנשותיו. "הכי תמימות, הכי מסכנות" (צילום: יובל חן)

מתי ואיך בדיוק החליט להפוך למשיחן של עשרות נשים? בשיחה מוקלטת משנת 2000 (אז היו לו 17 נשים "בלבד"), שקיימה עמו חוקרת פרטית במסגרת תחקיר "ידיעות אחרונות", אמר כי חווה "התגלות". הנשמה שלו הופיעה בפניו והודיעה לו כי החל מאותו יום, הוא צדיק. אותה נשמה נתנה לו, לדבריו, את "המפתח לכל סודות התורה". לאחר מכן פתח מרכז ללימודי קבלה והחל להקים משפחה, ועוד משפחה, ועוד משפחה.

הוא בוחר אותן אחת אחת, בורר את החלשות ביותר. "לקחתי את כולן", הוא מעיד בשיחה מוקלטת נוספת מאותה השנה, "לא את המושכות, את הבחורות הכי תמימות והכי מסכנות, איך שאומרים. לקחתי את הבחורות שכבר יודעות הרבה-הרבה יותר ממה שאת חושבת".

התבטלת כשיש כלים בכיור? 200 שקל קנס

ככל שגדלה המשפחה, נוצר הצורך להשליט סדר. על אשה אחת, שתיים או שלוש קל יחסית לשלוט, אך עבור 32 נשים, כבר מתעורר צורך במערכת חוקים נפרדת, חדשה. כך נולד "סדר הממשפחה" - ספר החוקים הרשמי של "שבט רצון", שכל הנשים התבקשו לחתום עליו.

הספר בנוי בשיטת חטא ועונש - מאות איסורים, שלכל אחד מהם נלווים קנס כספי או סנקציות אחרות במקרה של הפרה. בחלקם ניתן למצוא היגיון מסוים, לפחות בתוך מסגרת העולם המעוות שיצר רצון. כך למשל, נקבע כי אף אחת מהנשים לא תתנשא על רעותה או תתקוף אותה מילולית, ומי שלא תעמוד בכך צפויה לקנס של 2,000 שקל לקופת הבית. אם פרץ ריב בין שתי נשים, ייענשו שתיהן כשותפות לעבירה, ויקבלו קנס בסך 2,000 שקלים. איסורים נוספים - אסור להכות את הילדים, ואסור להשליך טמפונים בתוך שקיות ניילון לאסלה.

הבית בשכונת התקווה. 32 נשים, לפחות 89 ילדים (צילום: דלית שחם)

חוקים אחרים נועדו לשרת מטרות פרקטיות: אף אחת לא תשב בבית בחוסר מעש, כשיש דברים לעשות כמו שטיפת כלים, ניקיון, שמירה על הילדים, סדר וכדומה. מי ש"תתבטל" במצב כזה - צפויה לקנס של 200 שקלים.

חוקים אחרים מצטיירים כדרקוניים לגמרי, ונראה כי כל מטרתם היא לעמעם את זהותן העצמית של הנשים: נאסר עליהן לתחקר זו את זו לגבי מעשיהן או לאן הן הולכות, ואם כן, ניתן לשאול רק אם אפשר לקנות משהו. מי שלא תעמוד בכך - תשלם קנס של 100 שקלים. כן נאסר עליהן לשבת ולשוחח בינן לבין עצמן, אלא אך ורק בסלון, ובכל מקרה "אין לדבר דברי שטות". מי שתעשה כן צפויה לקנס של 2,000 שקלים.

רבים מהחוקים מוקדשים ליחס הראוי של הנשים לרצון עצמו, המכונה בספר "אלמוני". כך למשל, בשום מקרה אין לשאול את "אלמוני" עם מי הוא נמצא, איפה הוא נמצא, מה מעשיו ולאן הוא הולך. בכל מקרה של חקירה שאינה במקום, רשאי "אלמוני" לנתק את הטלפון של האשה הסוררת ולקנוס אותה ב-400 שקלים.

"אלמוני" מחליט מי באה איתו על פי צרכיו, לא משנה לאן. אפשר לשאול את "אלמוני" אם אפשר להצטרף, אך "בלי לערער, להתווכח, לעשות פרצופים והצגות". עשית פרצופים? 300 שקל קנס. ועוד: אין להיכנס לדבריו של "אלמוני" כל עוד לא סיים לדבר; גם כשאלמוני מדבר עם מישהו על נושא הקשור לאחת הנשים, נאסר על אותה אשה להתערב, אלא אם כן "אלמוני" מחליט לערב גם אותה בשיחה; אם "אלמוני" אומר למישהי לעשות משהו, עליה לעשותו מיד, ולא להשיב "בסדר" או "אחר כך", או להיות "ראש קטן" ולהתעלם. הקנס: 300 שקל.

מנגנון כלכלי משומן

את ה"קריירה" של רצון כגּורוּ ומשיח ליוו שערוריות מזדמנות, אך כולן - עד השבוע - הסתיימו ללא שום נזק מבחינתו. כך למשל, בפברואר 1997 הגיש נגדו אביה של אחת הנשים החיות עמו תלונה במשטרה בה טען כי הוא מתחזה ומנצל את חולשתה של בתו כדי לקיים עמה יחסי מין. החקירה לא העלתה כל חשד פלילי. כך היה גם גורלה של תלונה נוספת שהוגשה בשנת 2000, לגבי מעורבות מינית של אחת הנערות.

גם מבצע חטיפה נועז של נערה בת 17 וחצי בשנת 2002 לא גרם לרשויות להתערב. הוריה של הצעירה הזעיקו שוטרים והוציאו אותה בכוח מביתו של רצון. אך המקרה הזה רק מוכיח את הבעייתיות: "החשש הכי גדול שלנו הוא שהיא תגיע לגיל 18 ותחזור אליו כדי ללדת את ילדיו. היא ממש מאוהבת בו", סיפרו אז הוריה. "היא אומרת שהיא מתגעגעת אליו ורק רוצה לראות אותו". רבים הסיכויים שהחשש הזה התאמת - ואיש לא יכול היה למנוע זאת.

רצון בבית המשפט. "מערכת קנסות וחוקים נוקשים" (צילום: מתי אלמליח)

ב-2007 פתח משרד הפנים בחקירה בכיוון אחר - חשד שנשותיו של רצון מסרו מידע כוזב לרשויות. חשוב להבין שהנשים הן בעצם המפרנסות של ה"משפחה": הן מקבלות קצבאות מהמדינה כחד-הוריות, הנחות בארנונה ותמיכה כספית בילדים מהביטוח הלאומי, בסך עשרות אלפי שקלים בחודש. מדובר במנגנון כלכלי משומן היטב.

אך גם החקירה הזו לא הולידה דבר, בשל חוסר שיתוף הפעולה של הנשים עם הרשויות. כל הנורות האדומות מהבהבות כבר שנים ארוכות - אך דבר לא נעשה.

בסופו של דבר, קשה שלא להתרשם שמאחורי השיער הלבן המעט פרוע, שנשותיו הרבות מסרקות בדקדקנות, ממש כאילו היו חלק מלהקה קטנה, עומד אדם שיודע בדיוק מה הוא עושה. את הנשים והבתים שלו הוא מנהל ביד רמה, כמעין מדינה בתוך מדינה, שבה לא רק חוקי מדינת ישראל אינם תקפים, אלא גם קודים בסיסיים יותר של התנהגות אנושית. כך למשל, הנשים חזרו וסיפרו שבהרמון המשפחתי החמים אין כלל קנאה. איכשהו, הצליח רצון לרמוס ולהשמיד את אחד מהרגשות האנושיים הבסיסיים ביותר, ולהציג תחתיו מעין אידיליה פוליגמית ורודה.

רצון מעולם לא נישא לעשרות נשותיו, וכלל אינו ממכיר במוסד הרבנות. זהו עוד ביטוי לדה-לגיטימציה שלו לרשויות. בו הן תלויות כדי לקבל את כל אשר הן זקוקות לו. הוא המרכז, ואין איש מלבדו.