פגישה לילית: מאדים מחזר אחרי כדור הארץ
כל מי שמביט לכיוון מזרח בשעות הערב לא יכול להחמיץ את הכוכב האדמדם שבולט על רקע שמי החורף. זהו מאדים, כוכב הלכת המסקרן, שיגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ ב-27 בינואר
מאדים מצוי בימים אלה בקבוצת סרטן (לזיהוי קבוצת סרטן אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה), כשהוא זורח עם שקיעת החמה ושוקע עם זריחתה כך שאפשר לראותו לאורך כל שעות הלילה. סמוך לחצות הוא מצוי ממש מעל הראש.
מי אתה מאדים?
מאדים הוא כוכב הלכת הרביעי במרחקו מהשמש והבא בתור אחר כדור הארץ. כמו הכוכב שלנו, גם המאדים הוא כוכב לכת סלעי, על אף שהוא קטן הרבה יותר מכדור הארץ (קוטרו כ-40% מקוטר כדור הארץ). מאז ומתמיד סקרן כוכב הלכת האדום את דמיונם של בני האדם שקישרו אותו למוות ולמלחמות בשל צבעו האדום. היוונים זיהו בו את ארס, אל המלחמה וכך נולד שמו הלטיני: מרס. אלא שצבעו האדום של המאדים נובע מחמצון פני הקרקע שלו שעשירות בברזל ומקנות לו את צבעו הכתום-חלוד.בשלהי המאה ה-19 צפו האסטרונומים במאדים מבעד לטלסקופים הגדולים של התקופה ועל פניו נראו תוואי נוף ובהם כיפות הקרח שבקטביו וכן כתמים כהים על פניו. הגדילו לעשות התוכנים שקיפרלי ולוול ש"הבחינו" בתעלות על פניו שנחצבו על ידי תושבי המאדים כדי להעביר מים מכיפות הקרח לאזורים השחונים. תעלות אלה, כיפות הקרח והכתמים הכהים על מאדים המשנים את גונם לפי עונות השנה הביאו למסקנה הבלתי נמנעת כי כוכב הלכת האדום מיושב ביצורים תבוניים בעלי תושייה ויכולת הנדסית מרשימה.
במחצית השנייה של המאה ה-20 נשלחו אל המאדים מקפות שצילמו את פניו באופן סדיר וכן חלליות שנחתו על פניו, כשהאחרונות הן רכבי השטח ספיריט ואופורטיניטי וכן הנחתת פניקס. מצילומי השטח המרהיבים של המאדים שצולמו במהלך העשורים האחרונים התבהר כי למעשה מדובר בעולם צחיח ושומם וכי כיפות הקרח מכילות, רובן ככולן, פחמן דו-חמצני קפוא (קרח יבש). התעלות המרשימות התגלו כתעתועי ראייה ועוד התברר כי אין על המאדים כל מבנה הנדסי מלאכותי, קטן או גדול.
אמנם, נתגלו על פני המאדים עקבות של מים שזרמו על פניו בעבר, אך נכון לכתיבת שורות אלה לא ברור כמה מים זרמו, ואם כן, להיכן נעלמו. אולם, כבר עכשיו ברור שהסיכוי לפגוש על המאדים יצורים חביבים (או עוינים), ירוקים או בכל צבע אחר, נמוג.
מאדים: כוכב של ניגודים
מאדים משלים הקפה אחת סביב השמש אחת ל-686 יום, אך מגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ אחת ל-780 יום בקרוב. הקרבה זו סמוכה לניגוד של המאדים עם השמש – כלומר, הנקודה בה כדור הארץ מצוי בין המאדים לשמש.
הסיבה להפרש בין זמן ההקפה של מאדים את השמש לפרק הזמן בין שני ניגודים נעוצה בעובדה שגם כדור הארץ נע סביב השמש. מדידות הפרש הזמן שבו המאדים משלים הקפה שלמה ביחס לכיפת השמים ופרק הזמן העובר בין שני ניגודים שלו עם השמש, היו הבסיס התצפיתי לפיו קפלר ניסח את החוק הראשון שלו הקובע שכוכבי הלכת מקיפים את השמש במסלולים אליפטיים.
קפלר הבחין כי מאדים מגיע לקרבה מרבית לכדור הארץ מדי 780 יום (כ-24 חודשים), אולם גם כאשר הוא מגיע לקרבה המרבית, אורו אינה זהה בכל קרבה כזו. תלמי, שדגל בשיטה הגיאוצנטרית לפיה הארץ במרכז, ניסה להסביר את ההבדל בין מופעי המאדים בניגודים השונים בכך שכדור הארץ אינו נמצא במרכז המסלול המעגלי שבו מאדים מקיף את כדור הארץ אלא מוסח מעט ממרכז המעגל (אקסצנטר). קפלר האומלל, שדגל באדיקות בגישה הפיתגוראית לפיה המעגל הוא הצורה המשולמת המגלמת את ההרמוניה של היקום, נאלץ לקבל את העובדה המרה שכוכבי הלכת מקיפים את השמש באליפסות.
ומה נראה השנה? ובכן, בנקודה זו קיימת אכזבה קלה. מאדים היה בשיא קרבתו אלינו באוגוסט 2003. בשל העובדה שגם כדור הארץ סובב סביב השמש באליפסה, היה הניגוד של המאדים בשנת 2003 הקרוב ביותר בעשרות אלפי השנים האחרונות. לשם השוואה, מרחקו של המאדים בעת הקרבה המרבית לכדור הארץ שתהיה ב-27 בינואר השנה הוא כ-99 מיליון ק"מ בעוד שבניגוד הזכור לטוב בשנת 2003 מרחקו היה כ-55 מיליון ק"מ "בלבד".
למרות המרחק הרב, ניתן יהיה במהלך סוף חודש ינואר ובמרבית חודש פברואר, להבחין בטלסקופים קטנים ובינוניים בכיפת הקרח על הקוטב הצפוני של המאדים ובכתמים כהים על פניו בהתאם למועד התצפית. כיוון שהמאדים סובב סביב צירו בפרק זמן דומה מאוד לזה שבו סובב סביב צירו כדור הארץ, אזי אם נביט במאדים מדי לילה באותה שעה במשך כמה ימים, נראה את אותם תוואי נוף.
השבוע במערכת השמש
ביום שבו מאדים מגיע לקרבה המרבית לכדור הארץ, מגיע כוכב חמה למרחק הזוויתי המרבי שלו מהשמש – 25 מעלות – הווה אומר שהוא זורח כשעתיים לפני זריחת החמה. למשכימי קום זו הזדמנות טובה להבחין בכוכב הלכת החמקמק, כיוון שבימים אלה פרק הזמן בו אפשר לראותו בטרם הדמדומים הוא הארוך ביותר.
נוגה מתקבץ עם השמש לקראת הופעתו ככוכב ערב מרשים ביותר מעל האופק המערבי בעוד מספר שבועות. לעומתו, צדק הולך ומתקרב לשמש. אפשר לראותו על ארבעת ירחיו בשמקפת שדה מיד עם תום הדמדומים ובכיוון דרום-מערב. צדק הוא גרם השמים הבהיר ביותר אחרי הירח ואי אפשר לטעות בו. שבתאי חוזר אלינו גם הוא ואפשר לראותו מעט אחר חצות מעל האופק המזרחי, כאשר בטלסקופים קטנים אפשר להבחין בטבעותיו הצרות ההולכות ומתרחבות.
ומה עוד?
בימים הקרובים ייראו שני מעברים בהירים של תחנת החלל הבינלאומית בשמי ישראל: במוצ"ש, ה-23 בינואר תראה מעבורת החלל מהשעה 17:43:30 עת היא תעלה מעל האופק הצפון-צפון-מערבי, תחלוף מעט צפונית לכוכב הצפון, תגיע לרום מרבי של 30 מעלות מעל האופק הצפון מזרחי בשעה 17:48 ותיעלם בצל כדור הארץ בשעה 17:50 בכיוון מזרח. בהירותה תשתווה לבהירותו של כוכב הלכת צדק.
למחרת, יום ראשון ה-24 בינואר, יחול מעבר בהיר נוסף שיחל בשעה 18:04 מכיוון צפון מערב. החללית תחלוף בתחומי קבוצת ברבור, תחצה את הריבוע הגדול של פגסוס, תגיע לרום מרבי של 58 מעלות מעל האופק בשעה 18:09:18 (דרום מערב) בעת שתהיה בקבוצת דגים, ובשעה 18:12:30 תעלם בצל כדור הארץ סמוך מאוד לאופק הדרום-דרום-מזרחי.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי. ד"ר יגאל פת-אל, קוסמוס טלסקופים, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ומנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET
