ט"ו בשבט הגיע - חג לירחים! הלילה יראה בשמיים ירח מלא גדול במיוחד: בהיר יותר, רחב יותר, חגיגי יותר. אסור להחמיץ!
פורסם:
29.01.10, 16:47
הירח המלא הגדול ביותר השנה יזרח הלילה (ו'), זאת בשל מיקומו בנקודה הקרובה ביותר של מסלולו לכדור הארץ (פריגיאה). ההבדל הממוצע בין גודלו של הירח המלא הלילה לבין יתר הירחים המלאים שייראו בשנת 2010 הוא בכ-15% בקוטר ובכ-30% בבהירות.
מי שיצפה בירח המלא הערב יוכל לראותו מתקרב אט אט אל כוכב הלכת מאדים המצוי מזרחית לו. מאדים הוא כוכב הלכת הבולט ביותר בשמי הערב והלילה לאחר
שהגיע לקרבה המרבית לכדור הארץ ביום
רביעי האחרון. מחר, מוצ"ש, יחלוף הירח מדרום מזרח לכוכב הלכת האדום.
מאדים מצוי כעת בקבוצת הכוכבים סרטן
(לזיהוי קבוצת סרטן אפשר להיעזר במפת כוכבים מסתובבת המראה
את מיקומם של קבוצות הכוכבים בהתאם לתאריך ולשעה). בסוף השבוע, כאשר הירח במילואו, קשה מאוד להבחין בכוכבים ובגרמי שמים הסמוכים אליו, אולם במשך השבוע מי שיפנה את משקפתו מעט מערבה למאדים, יוכל להבחין בצביר הכוכבים הפתוח M44 הקרוי גם האבוס או כוורת הדבורים, המצוי במרכז קבוצת סרטן.
צביר זה נראה היטב בעין ממקום חשוך בלילה נטול ירח ובמשקפת ובטלסקופים קטנים
וגדולים ייראו בו עשרות כוכבים. הצביר מצוי 4 מעלות דרומית מזרחית למאדים (כ-8 פעמים קוטרו של הירח המלא). זהו אחד הצבירים הקרובים לשמש ומרחקו אלינו מוערך בכ-550 שנות אור. הודות לבהירותו הגבוהה הוא היה ידוע כבר לקדמונים והיפארכוס, התוכן היווני הדגול, כינה אותו בשם נפליון – הענן הקטן.
גליליאו היה הראשון שצפה בו בעזרת הטלסקופ והוא הבחין ב-36 כוכבים בצביר. הצביר מונה כ-100 כוכבים שעשרות מהם נראים כאמור גם במשקפת שדה ובטלסקופ קטן (יש להקפיד על שימוש בהגדלה קטנה כדי שרוב הצביר ייכנס לשדה הראייה). גודלו הזוויתי של הצביר הוא כ-1.5 מעלות (פי 3 מקוטרו הזוויתי של הירח המלא) וגילו מוערך בכ-660 מיליון שנה (מתוך האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).
הירח ממשיך במסעו על פני כיפת השמים. ב-31 בינואר הוא יחלוף כ-4 מעלות דרומית לרגולוס, הכוכב הראשי בקבוצת אריה.
ב-4 בחודש הוא יחלוף 3 מעלות דרומית לספיקה, הכוכב הראשי בקבוצת בתולה.
שתי קבוצות כוכבים אלה הן קבוצות כוכבים הנראות בשמי הערב בקיץ, מה שמרמז לנו שעונת החורף מתקרבת לקיצה.
בשבוע שעבר הגיע כוכב חמה
למרחק הזוויתי המרבי שלו מהשמש והשבוע הוא הולך ומתקרב אל השמש הזורחת מעט אחריו במזרח. נוגה התקבץ עם השמש ובעוד מספר שבועות יופיע ככוכב ערב מרשים מעל האופק המערבי.
צדק ממשיך להתקרב לשמש ואפשר לראותו על ארבעת ירחיו הנראים
היטב במשקפת שדה בכיוון דרום-מערב מיד עם תום הדמדומים. צדק הוא גרם השמים הבהיר ביותר בימים אלה בשמים אחר הירח ואי אפשר לטעות בו. שבתאי זורח בחצות מעל האופק המזרחי, כאשר בטלסקופים קטנים אפשר להבחין בטבעותיו הצרות ההולכות ומתרחבות.
מפת כוכבים מסתובבת להורדה ומידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ואירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא בלוח השנה האסטרונומי.
ynet מדע, ערוץ המדע הגדול ברשת מבית ידיעות אחרונות: בעלי חיים, אקולוגיה ואיכות הסביבה, חלל ואסטרונומיה, מדעים מדויקים, מדעי החיים, גנטיקה ועוד. כולל מאמרים וכתבות ממגזיני המדע המובילים בארץ ובעולם: סיינטיפיק אמריקן גליליאו גליליאו צעיר מגזין הטכניון מגזין מכון ויצמן למדע ועוד
