בגובה 1,100 מטר מעל פני הים, על פסגת הר קטע שברכס החרמון, נמצא היישוב נמרוד. במקום גרות כעשר משפחות באחד מאזורי הטבע הייחודיים ביותר בארץ. אתמול (ג') אישרה המועצה הארצית לתיכנון ובנייה להרחיב את היישוב בעוד כמאה יחידות דיור - 40 מתוכן בשלב ראשון.
האישור ניתן למרות שארגוני הסביבה וגם המשרד להגנת הסביבה הזהירו שהרחבת המאחז שהפך ליישוב אזרחי תסב לטבע נזק חמור, ושמדובר בשטח שיועד לשמורות טבע. תוכנית ההרחבה המקורית ליישוב, שהובאה למועצה, ביקשה לאשר במקום תוספת של 120 יחידות דיור ו-70 חדרי אירוח. אנשי החברה להגנת הטבע, המשמשים כנציגי ארגוני הסביבה במוסדות התכנון, טענו כי במידה ותאושר התוכנית המקורית, המשמעות היא פרישה של עשרות מבנים ותשתיות שירמסו ערכי טבע ובתי גידול ייחודיים ונדירים, ויקטעו את רצף השטחים הפתוחים באזור.
"אין הרבה מקומות כאלה בישראל" (צילום: אביהו שפירא)
התנגדותם התבססה בעיקר על סקר סביבה שביצעה רשות הטבע והגנים במקום לפני שנתיים, ומצא שגדלים שם 640 מיני צמחים מתוך 2,400 מינים שמצויים בישראל. בין הצמחים גם 22 מיני סחלבים - שניים מהם לא גדלים באף מקום אחר בארץ. "מדובר במקום מאוד ייחודי, אין הרבה מקומות כאלה בישראל", אמר ל-ynet יגאל בן ארי, מנהל מחוז צפון ברשות הטבע והגנים.
אלא שדווקא רשות הטבע והגנים היא שהעניקה לבסוף לתוכנית תמיכה, וסייע לה לקבל את האישור הנכסף. הסיבה לתמיכה השנויה במחלוקת היא הסכם עליו חתמה בשבועות האחרונים הרשות עם ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, במסגרתו היא נעתרה להסיר את התנגדותה לתוכנית, ובתנאי שיקוימו מספר סייגים סביבתיים.
עוד אדמות מריבה:
גורמים המכירים את הנושא טענו כי מדובר בפשע נגד הסביבה - לא פחות. אחרים טוענים מנגד, כי התנאים שהוכנסו לתוכנית דווקא מאפשרים איזון בין הרצון להרחיב את היישוב לבין הרצון לשמור על השטח הרגיש ביותר.
40 יחידות במקום 120. בית בנמרוד (צילום: אביהו שפירא)
כך למשל הוחלט שהיישוב יורחב בשלבים, וגבולותיו יוגבלו כך שלא יפגעו באזורים הרגישים ביותר. שלב א', שזכה כעת לאישור, כולל רק 40 מתוך 120 יחידות הדיור שבתוכנית המקורית. בהמשך, בהתאם לממצאי סקר צומח שיתבצע באזור בעוד מספר חודשים, יוחלט האם ובאיזה היקף להרחיב את היישוב.
בכל מקרה, כך על פי החלטת המועצה, לא יוכל היישוב להתרחב מעבר ל-100 יחידות דיור (במקום 120 בתוכנית המקורית). "מבחינתנו מדובר בהישג מצוין", הבהיר בן ארי מרשות הטבע והגנים. "אני לא תומך בהקמת היישוב, ולא מתפקידי לקדם הקמת יישובים, אבל בתנאים האלה אני לא רואה סיבה להתנגד".
בתוכנית המקורית תמכו מנהל מקרקעי ישראל ומשרד ראש הממשלה, שביקשו לאפשר ליישוב להתרחב למימדים המירביים. נציגי שני הגופים הללו התאכזבו מההחלטה להגביל את הבנייה, והתנגדו לה במתכונתה הנוכחית. אך לא רק הם התאכזבו; גם ארגוני הסביבה ראו בה החלטה בעייתית. וכך מצאו עצמם אלה ואלה באותו צד של המתרס כמתנגדים בדיון.
בחברה להגנת הטבע הבהירו כי עצם קיומה של תוכנית בנייה באזור כה רגיש אינה יכולה להיות טובה עבור הסביבה. "פיתוח ישובים חדשים הכוללים בניית בתי מגורים ותשתיות נלוות כגון כבישים, חשמל, ביוב ומים – מביא לפגיעה קשה ובנמרוד מדובר בשטח בעל רגישות סביבתית קיצונית", הבהירו.
בחברה הדגישו כי "אין עילה להקמת הישוב. הנזקים הסביבתיים אשר יגרמו כתוצאה מהרחבת השטח הבנוי ברורים ויש למנוע אותם".
יחד עם זאת, למרות שהצביעו נגד התוכנית, הדגישו בחברה כי התוכנית שאושרה מצמצמת במידה משמעותית את הפגיעה בסביבה ובטבע. "אנחנו מקווים כי בהתאם לממצאי הסקר, לא תיגרם פגיעה נוספת בסביבה ובטבע מעבר למה שאושר היום".
המועצה האזורית גולן מסרה בתגובה: "המועצה האזורית גולן רואה בשמירה על ערכי הטבע והנוף ובפיתוח בר קיימא יעד מרכזי אסטרטגי אשר חרוט בחזון המועצה. התנגדות החברה להגנת הטבע והצבת פיתוח היישוב כאיום אסטרטגי נועד לצרכי יחסי ציבור בלבד ולא על מנת לשמור על הטבע. ללא הימצאותן של המשפחות המתגוררות בנמרוד, נקודה זו הייתה מופקרת וחשופה להרס, וכך גם הטבע לא היה נשמר".
