בפרקים הקודמים של המדריך הסברנו כיצד עובד שוק ההון. פירטנו על ניירות הערך השונים חשיבותה של הבורסה והתמקדנו באגרות החוב השונות. ב-2 הפרקים הקרובים נסביר ונדגים כיצד מתנהל שוק המניות, מה משפיע על מחיריהן ומהם השיקולים בבחירתם.
המדריך לעולם ההשקעות:
פרק ראשון: מי מפחד משוק ההון?
פרק שני: אגרות חוב? נעים להכיר
פרק שלישי: האם כדאי לקנות אגרת?
מניה היא תעודת שותפות בחברה, המייצגת את חלקו היחסי של בעליה בחברה. בטווח הארוך, למניות יש פוטנציאל להשיג תשואות גבוהות מאלה של אפיקי השקעה הסולידיים כגון אגרות החוב. מנגד, שערי המניות נוטים להיות תנודתיים יותר. חשוב לציין כי השימוש במונח מניה תקף גם עבור חברות שאינן נסחרות בבורסה.
מניות מונפקות בערך נקוב (לרוב 1 ש"ח), המעיד על אחוז הבעלות בחברה. הערך הנקוב מייצג את השקעתו של בעל המניות בחברה ואין לו כל קשר לשווי המניה בשוק. מכאן, שחשיבותו העיקרית של הערך הנקוב הוא לצורך חישובי אחוז בעלות. דוגמא: בעל מניות המחזיק ב-100 מניות רגילות בעלות ע.נ. 1 ש"ח מתוך הון מונפק בסך 1,000 ש"ח, הוא בעל 10% מהחברה.
בתמורה לכסף שהזרימו לחברה – ברכישת המניה, זכאים רוכשי המניות להשתתף באסיפה הכללית של החברה ולהצביע בה, לקבל דיבידנד (חלק מרווחי החברה המחולק למחזיקי המניות) ואף לזכות בבעלות על נכסיה במקרה של פירוק (לאחר שהחברה שילמה את חובותיה). בעלי המניה זכאים לזכויות נוספות, הנקבעות בתקנון החברה.
המניות נסחרות בבורסה, שהיא למעשה "שוּק" לכל דבר, בו מתבצעת קניית ומכירת סוגים שונים של ניירות ערך: מניות, איגרות חוב ממשלתיות ואיגרות חוב קונצרניות, מלווה קצר מועד (מק"מ), אופציות קרנות נאמנות תעודות סל ועוד.
ניירות הערך נוצרים על ידי תהליך שנקרא הנפקה. זהו תהליך שבמסגרתו חברה מציעה את ניירות הערך שלה לציבור, ובכך מגייסת כסף באמצעות הבורסה. מכירת מניות בבורסה מתבצעת לא רק על ידי החברות המנפיקות אלא ובעיקר על ידי מי שכבר רכשו מניות אלו מהמנפיק ומעוניינים למכור אותם, כך מניות עוברות "מיד ליד" על ידי מוכרים וקונים.
ערך השוק של מניה - המחיר בו מוכנים אנשים למכור ולקנות אותה, נקבע אך ורק על ידי כוחות השוק, כלומר ביקוש והיצע. מחירי ניירות הערך בכלל ומחירי המניות בפרט מושפעים מגורמים רבים ושונים.
| לוקחים סיכונים |
|
| מה גורם לנו לסכן את הכסף שלנו? / אליצפן רוזנברג |
|
מהו הגורם המשפיע על לקיחת סיכונים פיננסיים? מה הקשר בין עישון או השמנה לבין הנטיה שלנו לחסוך? האם יש קשר בין היחס שלנו לסיכונים פיננסיים לבין הנכונות לקבל חיסון כנגד שפעת? ולמה חשוב לדעת מהו הגורם לנטיות שלנו להסתכן? על פסיכולגיה, בריאות והנטיה שלנו לסכן השקעות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
• בטווח הארוך - משקף מחיר כל מניה את שווי החברה, המיוצגת על ידי מניה זו, וכמובן שלגורמים הכלכליים השפעה מכרעת בטווח זה.
יש לציין כי המחיר או שער המניה במסחר, נקוב באגורות. כך לדומא, אם השער של מניית בזק הוא 940 זה אומר שמחיר כל מניה הוא 9 שקלים ו-40 אגורות.
קניה או מכירה של מניות מתבצעת באמצעות מתווכים - ברוקרים בבנקים או בבתי ההשקעות. הלקוח נותן הוראה לברוקר וזה מוכר או קונה עבורו את נייר הערך. אם בעבר הוראות אלו היו מועברות פיזית – באמצעות הטלפון הרי שכיום, הפעולות מבוצעות בתוך שניות באמצעות מערכות המחשוב. תמורת ביצוע הפעולה גובה הברוקר עמלה.
המסחר עצמו מתנהל על יד פקודות לקניה או מכירה של מניות, שמועברות באמצעות הברוקר לבורסה. כל פקודה כוללת 3 מרכיבים: סוג הפעולה- קניה או מכירה, כמות המניות והמחיר שבו אנו רוצים לבצע את העסקה. כך לדוגמא: "קנה לי 100 מניות של טבע בשער של 21,000" המשמעות היא שאם יוצעו מניות טבע למכירה עד מחיר זה - העסקה תתבצע, אם לא, כלומר המחיר יהיה גבוהה יותר, העסקה תתבטל (כאמור, מחיר המניה הנקוב הינו באגורות).
יש לציין כי הדוגמא שהבאנו הינה כללית וישנם למעשה סוגים שונים של הוראות קניה או מכירה הנוגעים למחיר העסקה, אך לא נפרטם במדריך זה.
המסחר בבורסה לניירות ערך בתל-אביב מתנהל באמצעות מערכת המכונה "רצף", המנהלת מסחר רציף מדי יום בין השעות 09:45 ועד 16:30.
| משקיעים וחולמים |
|
| רוצים להשקיע במניות? היזהרו מ'מניות חלום' / אליצפן רוזנברג |
|
האם כדאי להיכנס לשוק המניות? שגיא ביגאס מבית ההשקעות תמיר פישמן, מאמין שגם אחרי העליות החדות בשנה האחרונה, יש בהחלט מה למצוא במניות הערך. אך באותה נשימה הוא מזהיר מ'מניות חלום' שעלולות להתגלות למשקיע כחלום בלהות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
שיטת הרצף פועלת על פי עדיפות במחיר: במידה ומתקבלות כמה פקודות קנייה ומכירה של מניות מסוג מסוים, הקונה שמציע מחיר גבוה יותר או המוכר שמציע מחיר נמוך - יקבלו עדיפות וביניהם תיסגר עסקה. אם מוצעות כמה פקודות קנייה או מכירה במחיר זהה - לראשון ששלח את הפקודה למחשב תינתן קדימות.
המסחר מתנהל בשלושה שלבים:
• שלב טרום פתיחה מ-08:30 ועד 09:45 (מניות מדד ת"א 100 עד 09:45, מניות היתר עד 10:15). בשלב זה, מוזרמות פקודות אך לא מתבצעות עסקאות. הבורסה מציגה בכל רגע שער ומחזור תיאורטיים, המבוססים על הפקודות שהתקבלו בשלב זה. כמו כן, בשלב זה נקבע שער פתיחה לכל נייר ערך. שער הפתיחה נקבע על פי הפקודות שהוזרמו בשלב הטרום פתיחה, שבו הושג המחזור הכספי הגבוה ביותר, בשינוי שער מינימאלי לשער הבסיס.
• שלב המסחר הרציף – מ-09:45 ועד 16:14 (מניות מדד ת"א 100 משעה 09:45, מניות היתר משעה 10:15). בשלב זה, עם תום שלב הפתיחה, מתחיל מסחר רב-צדדי עבור כל ניירות הערך. פקודות מוזרמות על ידי קונים ומוכרים וכאשר נמצאת התאמה - מתבצעת העסקה באופן אוטומטי. פקודה שלא נמצאת לה פקודת נגד, נרשמת בספר הפקודות.
• שלב נעילה – מ-16:14 ועד 16:30. בשלב זה כל העסקאות מתבצעות בשער הנעילה. בסיום שלב זה מסתיים המסחר וכל הפקודות שלא בוצעו - מתבטלות. בתום שלב זה מפרסמת הבורסה שער קובע, שהוא שער לשערוך תיקי השקעות ומשמש כשער בסיס למסחר למחרת היום.
למרות הפעילות השוטפת, הנהלת הבורסה לניירות ערך בתל-אביב יוזמת לעיתים הפסקות מסחר, כאשר ישנם תנודות קיצוניות. כך לדוגמא כאשר מדד השוק עולה או יורד ב-8%. במקרה כזה, השוק נסגר למסחר למשך 45 דקות. או כאשר מדד השוק עולה או יורד ב-12%. במקרה כזה, המסחר לא יחודש באותו יום.
כל פקודות הקנייה והמכירה שמעבירים המשקיעים נכנסות לספר הפקודות הממוחשב, שהוא חלק ממערכת הרצף. בספר הפקודות יושבות הפקודות ו"ממתינות" שיימצא להן בן זוג במחיר דומה. ברגע שיש התאמה בין קונה לבין מוכר לגבי גובה העסקה - היא מתבצעת והפקודה נמחקת מספר הפקודות.
הבורסה מפרסמת את מדדי המניות, שהם כלי מרכזי לבחינת מצב השוק. מדד מניות הוא כלי סטטיסטי המשקף את השינויים ברמת המחירים הממוצעת של קבוצת מניות נבחרת. לכל מניה יש משקל מסויים במדד. ככל ששווי השוק של מניה גדול יותר - כך השפעתה על המדד גדולה יותר. לעיתים מוגבלת במכוון השפעתן של מניות גדולות, במטרה לצמצם את השפעתן על המדד. כאשר המדד יורד, אין זה אומר בהכרח כי מחיר כל המניות בקבוצה יירד גם כן (הדבר נכון גם במצב שבו המדד עולה).
דוגמאות למדדי מניות בבורסה בתל-אביב: מדד ת"א 25 - מדד ה"דגל" של הבורסה, המתייחס ל-25 המניות הגדולות ביותר. מדד ת"א 100 – מתייחס ל-100 המניות הגדולות ביותר. מדד תל-טק 15 - כולל את 15 המניות הגדולות ביותר מבין חברות ההיי-טק.
כאמור, הברוקר באמצעותו מבוצעת הפעולה גובה עמלה. זו יכולה לנוע סביב 0.25% לרוב בבנקים, ועד 0.1% ואף פחות, בבתי השקעות מסויימים. תלוי בגורמים שונים כגון היקף הפעילות, סכומי ההשקעה, כושר המיקוח שלכם ועוד.
חשוב להדגיש כי העלויות לא מסתכמות בעמלה על פעולה ספציפית. גם בבתי ההשקעות וגם בבנקים ישנם סוגים שונים של עמלות על עצם ניהול החשבון. בנוסף, בבנקים נוהגים גם לגבות עמלת מינימום במקרה ובוצעה פעולה בסכום נמוך. לעומת זאת, אם תחליטו להעביר את תיק ניירות הערך שלכם מבית השקעות אחד לאחר, תאלצו לשלם עמלה פי כמה מאשר אם תעבירו תיק השקעות מהבנק. לכן, אם אתם מחליטים לפתוח חשבון לפעילות בני"ע, כדאי לבדוק היטב ולהשוות את מכלול העלויות.
עוד חשוב לציין כי ניירות ערך חייבים במס בגין הריבית והרווח. החל מה-1 בינואר 2006, המס המוטל על ניירות ערך ישראליים הנסחרים בבורסה עומד על 15% לניירות לא צמודים (אגרות חוב שקליות) ו - 20% על שאר המוצרים. החיוב עצמו במס מתבצע רק בעת מכירת נייר הערך.
לסיום פרק זה, בל נשכח כי השקעה במניות דורשת הבנה וידע. מדובר במוצר עם סיכוי גדול אך טומן בחובו גם סיכונים גדולים ותנודתיות רבה ובהחלט, פעילות עצמאית אינה מומלצת לכל אחד.
בפרק הבא של המדריך ננסה להבין כיצד בוחרים מניות? איך ניתן לעקוב אחריהן, ואילו אלטרנטיבות קיימות למי מעוניין להחזיק במניות אך אינו מעוניין לסחור בהן בפועל.
המדריך נכתב בשיתוף מומחי בנק מזרחי-טפחות
