בג"ץ דן היום (ד') בהתנגדויות לרפורמת הקרקעות
של בנימין נתניהו, במסגרתה יועברו 800 אלף דונם מבעלות מינהל מקרקעי ישראל לבעלי הקרקע (שבפועל רק חוכרים אותה מן המדינה).
במהלך הדיון אמרה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לעותרים, הטוענים כי הרפורמה
סותרת חוק יסוד: "אני מתקשה מאד לראות את העניין החוקתי. יש ויכוח עקרוני ואידיאולוגי חשוב אבל לא ניתן לקדם אידיאולוגיה במסלול הזה. אם החלטות המנהל תהיינה לא סבירות אז יש ביקורת מנהלית". בתום הדיון לא נתקבלה החלטה.
בינואר האחרון הגיש "מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל", יחד עם חברי הכנסת שלי יחימוביץ', אריה אלדד ונחמן שי, עתירה לבג"ץ
נגד יישומה של הרפורמה. העותרים טוענים שהרפורמה סותרת את חוק יסוד מקרקעי ישראל. חוק היסוד קובע כי "הבעלות על הקרקע הלאומית לא תועבר, אם במכר ואם בדרך אחרת". הארגונים החברתיים טוענים כי הפרטת הקרקעות היא רפורמה דרמטית בישראל מבחינה כלכלית, חברתית וסביבתית, אך למרות זאת היא עברה ללא דיון ציבורי רציני ובמקביל לדיוני התקציב וחוק ההסדרים.
יחימוביץ' מסרה בתגובה לאחר הדיון: "אני מאמינה שזו החלטה אידיאולוגית חשובה לגורל המדינה. זהו עניין חוקתי חשוב מאד לאזרחי ישראל, ואני מקווה שבית המשפט יידרש לסוגייה זו.
"קרקע היא משאב מתכלה ואם ימכרו את כל הקרקעות - לא יישארו יותר. ברגע שמתחילים לחלק חלקים לבעלי ממון, המדינה מאבדת את אחיזתה בקרקע. זהו מאבק כלכלי וציוני, לא סתם על עתירה זו חתומים חברי כנסת מכל סיעות הבית. ראינו מה קורה כאשר קרקע של ציבור במקרה של הולילנד מועברת לבעל הון אחד. זהו מאבק קריטי".
עו"ד גלעד ברנע, המייצג את העותרים, אמר לאחר הדיון: "מדובר על עתירה שתוקפת את חוק ההפרטות, חוק שעומד בניגוד לחוק יסוד מקרקעי ישראל. בית המשפט שמע את טיעוננו באופן יסודי ומקיף ואנו משוכנעים שהעתירה תתקבל ושתשכנע את בית המשפט". ברנע התייחס להערת הנשיאה בייניש ואמר: "דברים שנאמרים באולם הן אמירות לכאורה. אני בטוח שכאשר השופטים ידונו לעומק הם יקבלנו את העתירה".
לטענת הפרקליטות, מטרת התוכנית היא להוזיל את מחירי הדירות ולהפוך את מינהל מקרקעי ישראל לגוף פחות ביורוקרטי.
מינהל מקרקעי ישראל מחזיק כיום כ-93% מכלל קרקעות המדינה. כשחוקק חוק מינהל מקרקעי ישראל לפני כ-50 שנה, מטרתו הייתה למנוע השתלטות גורמים עוינים על קרקעות לאום. המינהל הוא שקבע באופן בלעדי מתי יוקצו קרקעות ובאילו מקומות. אזרחים שרכשו את הדירות ששיחרר המינהל לא היו הבעלים הרשמיים שלה, אלא רק חוכרים מן המינהל לתקופות של 49 ו-99 שנה. הרפורמה צפויה להעביר את הבעלות בקרקע לידי מרבית החוכרים ללא תמורה.
