כבלשנית, אני משתדלת מאוד לא להביע את דעתי האישית בעניינים שאינם מתחום מומחיותי. אבל מספר אירועים שהיו בכותרות השבוע- איום בחרם צרכנים על דואר ישראל,
מיסוי הביו-דיזל ובעיקר סגירת חניוני נמל תל אביב בשעות הבילוי,
הובילו אותי אל השם חלם.
חלם הוא שמה של עיירה אמיתית בפולין, על גבול אוקראינה. בעיירה הייתה קהילה יהודית החל מהמאה החמש עשרה לספירה, וליוצאי הקהילה אפילו יש אתר באינטרנט. אבל החלמאים לא באמת עשו משהו מיוחד כדי להיכנס להיכל התהילה של הטיפשות. סיפורים של עיירות טיפשים או של עדות טיפשים קיימות בכל בכל תרבות. אבל למה דווקא חלם?
יש מספר סברות כיצד דבקה בהם סטיגמת הטיפשים. אחת הסברות האלה היא לשונית: מקור השם באוקראינית: חוֹלְם באוקראינית פירושו "הגבעה", ואכן ליד העיר יש גבעה, שמופיעה בחלק מסיפורי חלם בתור הר. כשאלוהים ברא את העולם, הוא שלח מלאך עם שני שקים - אחד עם נשמות טיפשות ואחד עם נשמות חכמות. המלאך פיזר את הנשמות בעולם שווה בשווה, עד שהגיע להר אחד, והשק עם הנשמות החכמות נתפס בעץ אחד על ההר, ונקרע. כל הנשמות החכמות נשפכו על ההר, וכך קרה שדווקא בחלם, העיר שהוקמה למרגלות ההר, יש כל כך הרבה חכמים.
שם העיירה הוא אמנם אוקראיני, אבל למילה חוֹלְם יש גם פירוש בפולנית: "טיפש". למילים שנשמעות אותו דבר, קוראים הומופונים
(הומו - אותו, פון - צליל), ולהומופונים משפות שונות קוראים גם ידידי כזב. כך שהטיפש הפולני הוא ידיד כזב של הגבעה האוקראינית. את שניהם מבטאים חוֹלְם, אבל משמעותם שונה לגמרי. כך קיבלו יהודי חלם את הסטיגמה של טיפשים.
זהו הסבר נפלא, שקראתי בילדותי המוקדמת ומצאתי גם במגוון אתרי אינטרנט. הבעיה היחידה איתו היא שהמילה חוֹלְם בפולנית אינה נמצאת בשום מילון. היום בעידן האינטרנט, קל יותר מתמיד להפיץ שמועות כוזבות בתור עובדות.
לעיירה עצמה לא קוראים בפולנית חולם. שמה הפולני הוא Chełm. את האות ł בפולנית מבטאים כמו w באנגלית, כלומר השם הפולני מבוטא משהו כמו חֶוום (Chewm). אז איך הפך חוום הפולני לחֶלֶם העברי? ובכן, כבר ביידיש, לצד הכתיב כעלם, קיים האיות כעלעם, כלומר הגו אותו כמו שאנחנו הוגים חֶלֶם. ה- ł הפולנית מקורה ב-ל: חשבו על ל' במבטא סלאבי (למשל רוסי) כבד - זה דומה יותר ל-w מאשר ל-ל' העברי.
בעברית אין אפשרות לבטא כעלם (Chelm). לרצף עיצורים שאין ביניהם תנועה קוראים צרור עיצורים, ולדוברי העברית קשה לבטא צרור עיצורים בסוף מילה. צרור העיצורים -לְם בסוף השם חלְם, אינו יכול להתקיים בעברית. תנועת הסגול נכנסת כאן בין ה-ל' ל-מ' כדי לשבור את צרור העיצורים.
הישראלי הממוצע שובר צרור עיצורים בסוף גם בשמו של חוזה המדינה - רובנו קוראים לו הרצֶל, למרות ששמו היה הרצְל. אנו גם הופכים את הקפיטלזְם ל-קפיטליזֶם ומצלמים בפִילִים (פילם), או לפחות צילמנו בפילים לפני המצאת המצלמה הדיגיטלית.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין
חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, ומרצה בנושאים מגוונים במסגרות שונות, יזמת ומנכ"לית משותפת במיזם המרצים מר צים וחבורתו
