קפה שחור, הפוך, אמריקנו, קפוצ'ינו, לאטה, אספרסו - לנו, הישראלים, קפה על צורותיו השונות, הוא בילוי בפני עצמו. מי מאיתנו בנסיעותיו לחו"ל לא חיכה לחזור הביתה וללגום כוס קפה חם ומשובח?
בטיול לקובה ניתן
לבלות, ללמוד על אורחות החיים של המקומיים ולהתערות בתוכם, אבל בניגוד למקומות אחרים, גם ליהנות מקפה טוב. בתי הקפה, או "הקפטריות" בשפת המקום, נפוצים מאוד במדינה, והם בהחלט ראויים לביקור. למכורים ל"טיפה המרה" (הקפאינית), הנה שלושה בתי קפה מעניינים במיוחד, שאינם מתוארים בספרי המדריכים. מומלץ מאוד לבקר בהם, בין אם אתם מבקרים באי באופן עצמאי או במסגרת בטיול מאורגן. מצאו לכך את הזמן ולא תתחרטו!
ליהנות גם מקפה טוב בניגוד למקומות אחרים. הוואנה (צילומים: צביקי זידא)
הם אוהבים קפה - אין ספק בכך. למשקה הזה יש חשיבות רבה בקובה מבחינה חברתית-תרבותית. הקובנים מכינים אותו במתקן ה"קפטרה" כאספרסו, והוא מזכיר להם את מוצאם הכפרי ואת היסטוריית העבדות בשדות הסוכר ובמטעי הקפה. הלגימה הקטנה מאפשרת להם גם רגע מצוין ל"מינגלינג", לבילוי בקפיטרייה המקומית ולתפוס שיחה עם החבר'ה.
לא ברור מי היה הראשון שגילה את הקפה בקובה
ואת ההנאה שבלגימתו. קיימות אגדות-עם רבות ומרתקות בנושא, כדוגמת זו המספרת על רועה העזים מתימן,
קאלדי, שהבחין בהתנהגות המשונה של העדר שלו. העזים היו אוכלות במרעה פירות בעלי גוון אדמדם, והוא טעם מהם גם בעצמו. את השפעתו המעוררת של הפרי. לפי המיתוס, החליט לשחזר באמצעות חליטת הגרגרים והגישם למתפללים בלילות על מנת לשמור על ערנותם.
מקובל להאמין כי מקור עצי הקפה הוא בהרי אתיופיה.
כבר לפני אלפי שנים הערבים תושבי המקום קלו פולי קפה וחלטו אותם כדי להפיק משקה, גם שם, במטרה להמריץ את המתפללים בעת תפילות הלילה. החל מהמאה ה-16, הפך הקפה לפופולרי ברחבי חצי האי ערב, ולאחר מכן הגיע לאירופה כחלק מסחורות החליפין עם היבשת.
הקובנים אוהבים קפה כמעט כמו המכוניות הישנות שלהם
במאות ה-18 וה-19 גדל במדרונות ההרים של מזרח קובה
ובמרכזה זן הקפה המשובח שכונה "ערביקה", המין והאיכותי והנפוץ ביותר של הצמח.
הפולים המעוררים הגיעו אל האי בעזרת Jose Antonio Gelabert, איש המאה ה-18, אך הענף החל לשגשג באמת רק בתחילת המאה שלאחר מכן, כשהמתיישבים הצרפתים שנמלטו מהאיטי
לאחר מרד העבדים
השתקעו בקובה ונטעו בה מטעי קפה גדולים, שכן הלחות, הקרקע הפורייה והאקלים היוו תנאים מושלמים לגידולם.
המהפיכה הלאימה תעשיות שלמות וחוות הקפה לא חמקו ממנה. היקף פעילותם של עסקי הקפה קטן משמעותית, אך הקפה המשובח עדיין גדל במורד ההרים, בעוד השלטון ניסה לעודד את גידולו במתן הטבות. עם זאת, התפוקה לא הגיעה לרמה האיכותית שהייתה קודם לכן.
החנות, המשמשת גם כמוזיאון, ממוקמת בעיר העתיקה מול הקרון הנשיאותי והפרלמנט הישן כ-100 מ' מכיכר סן פרנסיסקו דה אסיס. המקום נוסד ב-1882 כעסק משפחתית ליהלומים, תכשיטים ושעונים, וכיום ניתן לרכוש בו גם אפילו עטים יוקרתיים, לצד לגימת קפה מעולה. המקום ממוזג ושקט, מקלט מצוין למחפשים מפלט מהחום ומהלחות שברחוב.
- קוארו אי סוברינוס. שעות פתיחה: ימים ב'-ש'. כתובת: Via Carlo Maderno 54.
תכשיטים, עטים - וקפה כמובן, ב-Cuervo y Sobrinos
ב"כיכר הישנה", הפלאזה ויאחה (Plaza vieja) מול בית הבירה בהוואנה,
נמצא בית הקפה הנחשב לטוב ביותר בקובה. מוגשים בו כ-60 מינים של קפה חם או קר וקוקטיילים משולבים. הגרגרים מובאים לשם ממרכז האי ומההרים הסמוכים לטרינידד וטובגו
(Escambray Mauntain), ונקלים במקום, וניתן גם לרכוש קפה לשימוש ביתי או באריזות מתנה.
המקום גדוש מבקרים בכל שעות היום, המשתגעים מהריח המפתה בחלל המקום, וגם תיירים רבים פוקדים אותו.
- קפה אל-אסקוריאל. שעות פתיחה: כל השבוע, 22:00-09:00; טל' 8683545. המלצה: קוקטייל הקפה fariseo ו-Miss Ochun.
רק לבחור את הטעם (וזה לא קל) קפה Escorial
במרכז העיר הוואנה,
מול הפארק המרכזי ובצמוד למלון אינגלטרה, שוכן בית הקפה המפורסם, בו ניתן לחוש את בני קובה ללא תיווך חיצוני ולהשקיף על חיי הרחוב האמיתיים. לרוב המקום הומה אדם, מקומיים וזרים החיים ועובדים באי. עשו לעצמכם טובה והתעלמו מהקובנים (חינטרוס) ומהבנות המקומיות המבלות כאן באופן קבוע בניסיון לצוד תיירים.
בשעות אחר הצהריים והערב נושבת בריזה טובה במרפסת, המגיעה ממעלה הפראדו.
בנוסף למיני הקפה השונים המוגשים בבית הקפה, אופים בו מבחר עוגות משובחות.
- Pasteleria Francesa. שעות פתיחה: מרבית שעות היום, סגירה - אחרי חצות.
Pasteleria Francesa - אווירה צרפתית בלב האי הקובני
- צביקי זידא מדריך טיולים על קובה ומרכז אמריקה
