שתף קטע נבחר
הכי באזזזז
    זירת הקניות
    תעלומת הארנונה: איפה הכי יקר - ולמה?
    העלאת הארנונה הרגיזה את התושבים, אבל מהשוואה בין יישובים שונים עולה: הרשויות הקטנות, שגובות ארנונה נמוכה, הן בדיוק אלה שקורסות, מקצצות בשירותים ומלינות שכר. בקצה השני נמצאת ירושלים, שרבבות מתושביה פטורים מתשלום, ואחרים משלמים במקומם 51 שקלים למ"ר - ובורחים מהעיר

    עשרות אלפי תושבים זועמים: משרד הפנים אישר החודש ל-28 רשויות מקומיות לשנות את תעריפי הארנונה. 30 רשויות נוספות ביקשו לשנות את גובה הארנונה וטרם קיבלו תשובה. רק עירייה אחת - ראשון לציון - הורידה את הארנונה בכ-2%. השאר, כמה מפתיע, העלו אותה. חלקן בשיעורים זניחים וחלקן ב-5% ויותר. זאת, בנוסף להעלאה של 1.63% שנעשתה בכל הרשויות כיוון שהארנונה מוצמדת למדד.

     

    עיריית גבעתיים, שגם כך ידועה בארנונה הגבוהה שלה, "הגדילה ראש" והעלתה את החשבון ב-8.8%. ראש העירייה ראובן בן שחר "הצליח" לרשום לעצמו "הישג" נדיר במקומותינו: התושבים יצאו להפגין ברחובות וקראו לו להתפטר.

     

    אז איך השיטה עובדת? הרשויות המקומיות קובעות את גובה הארנונה בעצמן, בכפוף לאישור משרד הפנים. יש ביניהן הבדלים. הבדלים עצומים. תושבי ירושלים וחבל אילות בערבה משלמים כמעט פי שלוש מתושבי הכפר דיר חנא. בפתח תקווה ובת ים משלמים כמעט פי שתיים מבקריית שמונה, פקיעין, מעלה אפרים והמועצה המקומית זבולון. לשלם יותר זה מרגיז. אבל האם באמת כדאי לגור ביישוב שגובה פחות? 


    מי משלם הכי הרבה ארנונה?

    מי משלם הכי הרבה ארנונה?
    שיאניות יוקר הארנונה (לפי נתוני משרד הפנים) תעריף ארנונה משוקלל למגורים ב-2009 בשקלים למטר תעריף משוקלל כיום, בשקלים למטר
    ירושלים 50.1 50.9
    חבל אילות 49.5 50.3
    גבעתיים 40.6 44.9
    חיפה 42.8 43.5
    הר אדר 42.4 43
    חולון 41.5 42.1
    רמת גן 41.2 42.4
    רמת השרון 40.8 41.5
    פתח תקווה 40.8 41.8
    מבשרת ציון 40.5 41.1
    שיאניות הארנונה הזולה:    
    רג'ר 14.7 15
    דיר חנא 18.3 18.6
    בוקעתה 20.3 20.6
    עמק יזרעאל 21.3 21.6

     

    קשה להשוות בין הארנונה ביישובים שונים. התשלום למטר וגודל הדירה מחושבים בשיטות שונות: יש יישובים שמחשיבים את הקירות, לדוגמא, כחלק מהבית, וכאלה שפוסחים עליהם. הנתונים שבידינו מבוססים על מידע של משרד הפנים שערך ממוצע משוכלל-מתוקנן של הארנונה למגורים ברשויות.

     

    שיאנית הארנונה היא העיר הגדולה והחשובה ביותר: הארנונה למגורים בירושלים עומדת בממוצע משוקלל-מתוקנן על 50.9 שקל למטר מרובע. עיריית ירושלים אינה מסתפקת בכך וביקשה ממשרד הפנים לאשר לה העלאה נוספת, אולם היא טרם קיבלה תשובה.

     

    הסיבה העיקרית לארנונה היקרה בבירה היא שתושבים רבים אינם משלמים אותה. רשויות יכולות לתת הנחה או פטור מארנונה לחיילים, סטודנטים, קשישים, משפחות חד הוריות וכן מעוטי הכנסה, שדירתם קטנה מ-100 מ"ר. הרשות מגדירה בעצמה מי הוא "מעוט הכנסה" ובירושלים עשרות אחוזים מהתושבים נמצאים ממילא מתחת לקו העוני - ואחרים משלמים במקומם.

     

    "הארנונה המטורפת מחריפה את הבעיות בעיר", אומר חבר מועצת ירושלים מאיר תורג'מן. "אני בטוח שזאת אחת הסיבות לכך שאינטל, לדוגמא, מעבירה מחלקות לקריית גת, הארנונה כאן פי שתיים יותר גבוהה. תושבים לא עוזבים בגלל הארנונה, אבל היא לא עושה חשק לגור בעיר שגם כך חסר בה מקומות עבודה ולא חסר בה צרות. 

     

    "יש כאן פער עצום בין האוכלוסיות. החרדים והערבים חיים בצפיפות איומה, וכיוון שארנונה מחושבת לפי שטח הדירה, הם משלמים, בהכרח, פחות - עוד לפני ההנחות. האוכלוסייה היהודית-חילונית והדתית-לאומית פשוט סוחבת אותם על גבה.

     

    "נגד זה אין מה לעשות, אבל יש דברים עוד יותר מרגיזים: יש בעירייה 8,000 עובדים, והרבה מהם מיותרים. 70% מהארנונה הולך למשכורות, חלקן מנופחות. כשטדי קולק היה ראש העיר הארנונה לא הייתה הגדולה במדינה. אהוד אולמרט הכניס את העירייה לגירעון עמוק והעלה את הארנונה. כיום העירייה מאוזנת, ואני קראתי לניר ברקת להוריד את הארנונה, אבל הוא מעדיף להשקיע את הכסף בבנייה צעקנית ומופעי ראווה".

     

    שחיתות ובזבוז יש בערים רבות. למה אצלכם הכי יקר?

     

    "כי אנחנו קרובים לצלחת. כשראשי ערים נידחות בפריפריה מבקשים להעלות ארנונה, מנפנפים אותם. כשאולמרט ביקש להעלות, אף אחד לא העז לומר 'לא'".

      

    איש ציבור ששימש כעובד בכיר בעיריית ירושלים מוסיף: "אנחנו עיר בלי הרבה תעשייה, ומשרדי הממשלה מסרבים לשלם ארנונה".

     

    בבת ים משלמים יותר מסביון

    אם אתם משלמים ארנונה גבוהה, סימן שאין תעשייה ביישוב שלכם? ראשי ערים מרבים לומר זאת, בעיקר כשהם רוצים להעלות ארנונה או להכניס מפעלים. כך טוענים בגבעתיים, שגובה, אחרי ההתייקרות האחרונה, את הארנונה השלישית בגובהה בישראל, 44.9 שקלים למ"ר.

     

    אבל מרבית התעשייה נמצאת דווקא ביישובים שגובים ארנונה גבוהה: 11 מתוך 15 היישובים עם הארנונה הגבוהה ביותר הן ערים תעשייתיות. הארנונה למגורים בחיפה עומדת, לפי משרד הפנים, על ממוצע משוקלל-מתוקנן של 43.5 שקל למ"ר, הרביעי בגובהו במדינה; במקום השישי נמצאת חולון עם ממוצע של 42.1 שקל למ"ר, אחריה רמת-גן - 42.4, ובמקום התשיעי - פתח תקווה - 41.8. הארנונה בראשל"צ גבוהה גם אחרי ההוזלה: 40 שקל למ"ר.

     

    ערי המרכז יודעות "לחלוב" ארנונה גבוהה גם מהמפעלים שמצטופפים בשטחן: מנתונים שמשרד הפנים חישב בממוצע של סיווגי ארנונה שונים, עומדת הארנונה לתעשייה בפ"ת על 133.2 שקל למ"ר, בחולון - 106.7, בתל אביב 102.5 ובבני ברק - 136.5. רק חיפה ובאר שבע נזהרות שלא לגבות יותר מדי מהמפעלים, שבניגוד לתושבים, עלולים לברוח רק בגלל הארנונה. באר שבע גובה מעסקים 58.2 שקל למטר, וחיפה 39.4 בלבד, פחות מהתעריף לתושבים. עניין של היצע וביקוש. 

     

    חשוב להבהיר: הארנונה הגבוהה בערים הגדולות אינה אפליה מתקנת על בסיס חברתי. היהודים החילונים בירושלים, שרובם אינם עשירים, משלמים פי שתיים יותר מתושבי סביון, שהארנונה בה היא 25.2 שקל למ"ר.

     

    חיפה היא עיר מזדקנת שסובלת ממצוקה רבה ומהגירה שלילית, אבל תושביה משלמים ארנונה יקרה. ארנונה גבוהה נהוגה גם בערים עניות כמו בני ברק - 41 שקל למ"ר, בבת ים - 40.4 שקל למ"ר, בנתניה - 39.3, באר שבע - 31.2 ואפילו עכו - 37.2 שקל למ,ר. תל אביב העשירה גובה "רק" 32 שקל למ"ר, יותר ממרבית היישובים הקטנים, אבל פחות מרוב הערים הגדולות.

      

    הסיפור הוא אחר: ערים גדולות גובות ארנונה גבוהה, ואילו יישובים קטנים - מועצות אזוריות ומקומיות, כפרים ועיירות פיתוח גובים פחות. מועצת חבל אילות נמצאת במקום השני ב"מצעד" הארנונה עם 50.3 שקל למ"ר, והר אדר במקום החמישי עם 43. אבל אלה הם יוצאים מן הכלל המעידים על הכלל: רוב היישובים הקטנים גובים פחות מ-30 שקל למ"ר.

     

    המועצה האזורית רמת הגולן, למשל, גובה 22.8 שקל למ"ר, הערבה התיכונה - 22.9, עמק יזרעאל - 21.6, דימונה 25.4, קריית שמונה 23 וערד 28.1 שקל למ"ר. חלק מהיישובים הקטנים והמבוססים במרכז גובים ארנונה סבירה. בהוד השרון משלמים 27.9, בבית דגן 25.8 ובאורנית 25.9. מרבית ההתנחלויות ביו"ש גובות בין 20 ל-25 שקל למ"ר.

     

    אין ארנונה? אין שירותים

    אם הערים הגדולות עושקות את תושביהם, או אולי להיפך, האם ביישובים הנמוכים גובים פחות מדי? העובדה שהארנונה במרכז גבוהה מזאת שבפריפריה מעודדת כשלעצמה. הפערים בין המרכז לפריפריה עצומים גם כך, מקומות העבודה מצטופפים במרכז והאוכלוסייה בורחת אחריהם. המרכז צפוף ופקוק, הצפון והדרום מוזנחים - והאתוס הציוני של יישוב הארץ נמצא בסכנה. מחירי הנדל"ן והארנונה הסבירים בפריפריה מקלים עליה ואולי גם מושכים אוכלוסייה צעירה.

     

    אבל יש בעיה קטנה: הרשויות בפריפריה מתקשות לתפקד. מרבית ערי הפיתוח והרשויות הערביות נמצאות בגירעון תמידי, מבצעות קיצוצים כואבים בחינוך, בתרבות וברווחה, ולעתים אף מלינות שכר לעובדים. לעירייה קטנה יש, באופן טבעי, צרכים גדולים יותר ביחס לגודלה: גם רשות קטנה ביותר צריכה להחזיק בניין משרדים, מחלקת ניקיון וכיבוי אש ואם התקציב קטן אין כסף לדברים אחרים.

     

    התושב בפריפריה משלם פחות, אבל מקבל כבישים חשוכים ורעועים, גנים צפופים, חוגים דלים ואינספור שביתות. כמעט כל הרשויות ש"מככבות" בסיפורים הקשים על הלנת שכר, גובות ארנונה נמוכה. קל להיות פופליסט ולכעוס על העלאת הארנונה. השאלה היא, האם לא שווה לשלם 30 שקלים בחודש יותר ולקבל עירייה מתפקדת.

      

    התופעה בולטת במיוחד במגזר הערבי. אף רשות ערבית אינה גובה יותר מ-30 שקל למטר, ורובן גובות בין 20 ל-23. זאת למרות שאחוז גבוה מהאוכלוסייה הערבית הם עניים שמקבלים הנחה ומשלמים עוד פחות. כמו כן, המחיר נמוך גם למרות כשלים בגבייה, שלעתים מגיעים לידי כך שחמולות שלמות לא משלמות. מועצת בוקעתה גובה 20.6 שקל למ"ר ומועצת דיר חנא, שהלינה את שכר עובדיה במשך חודשים ומנוהלת כיום בידי ועדה קרואה גובה 18.6 שקל למ"ר בלבד. עיריית טייבה גובה 23.6 שקל. מה הפלא שהעיר עברה לניהול ועדה קרואה וספקים מעקלים את רכושה ומחרימים לה כיסאות ושולחנות?  

     


    הערים הגדולות בישראל - רמת חיים ורמת ארנונה

    הערים הגדולות בישראל - רמת חיים ורמת ארנונה
    עיר שכר ממוצע (בשקלים לחודש, בסוף 2008) שיעור בעלות על מכוניות (ב-2008) שיעור בעלות על מכשיר DVD (ב-2008) תעריף ארנונה משוקלל למגורים בשקל למ"ר תעריף ארנונה ממוצע לתעשייה בשקל למ"ר
    ירושלים 5,600 46% 28% 50.9 83.8
    תל אביב 7,780 59% 49% 32 102.5
    חיפה 6,470 56% 28% 43.5 39.4
    אשדוד 4,830 49% 52% 27.7 103.4
    ראשון לציון 6,930 75% 64% 40 107.4
    באר שבע 5,300 53% 24% 31.2 58.2
    רמת גן 7,440 63% 41% 42.4  
    בת ים 4,790 44% 34% 40.4  
    חולון 5,820 70% 60% 42.1 106.7
    בני ברק 4,375 24% 2.5% 41 114.7
    נתניה 5,380 50% 30% 39.3 114.7

     

    "כשמכירים את כולם, לא נעים להעלות ארנונה"

    שאלנו פקיד ממשלתי המעורה בנושא מה ההסבר לפערי הארנונה? "נראה לי שהסיבה לארנונה הגבוהה במרכז היא הפערים",הוא הסביר. "ביישובים כמו נתניה, חיפה ובאר שבע יש אוכלוסיות עניות שבקושי משלמות ותושבים מבוססים שמשלמים במקומן. בערים הגדולות יש גם יותר משפחות חד-הוריות, קשישים וסטודנטים, שגם הם מקבלים הנחות. ביישובים קטנים האוכלוסייה אחידה יותר: או שכולם עניים ואין ממי לגבות, או שכולם עשירים, אין הנחות ואין סיבה לגבות הרבה.

     

    "מלבד זאת, ייתכן שלראש המועצה ביישוב קטן פשוט לא נעים להעלות את הארנונה. הוא מכיר את כולם ופוגש אותם ברחוב. אולי הוא מעדיף לתת להם פחות שירותים מאשר להסתכל להם בפרצוף אחרי שהעלה את הארנונה".

     

    יו"ר מרכז השלטון המקומי, שלמה בוחבוט, מתקומם: "מי שטוען כך הוא פושע, חסר אחריות ובעיקר מדבר שטויות. ראשי רשויות במרכז מעלים ארנונה כי אין להם ברירה, ובפריפריה לא מעלים כי משרד הפנים לא מאשר. כל מי שעדיין מקבל שקל אחד מהממשלה לא מקבל אישר להעלאת ארנונה".

     

    העיריות בפריפריה לא מתפקדות. אולי הן גובות ארנונה נמוכה מדי?

     

    "בוודאי שיש בעיה ברשויות בפריפריה. חלק מהן קורסות ולא מצליחות לתת את השירותים הכי בסיסיים ולשלם שכר. אבל הפתרון לכך לא צריך להיות על חשבון האזרח, שגם כך בקושי מצליח לשלם, אלא בהחזרת הסיוע הממשלתי שקוצץ במיליארדי שקלים".

     

    למה להאשים תמיד את הממשלה? אולי אתם בזבזנים?

     

    "הממשלה גלגלה על הרשויות אחריות לכל דבר, בלי לגבות זאת בכסף. הייתי לא מזמן בברצלונה, ונדהמתי לגלות ש-50% מהתקציב שלה מגיע ממימון ממשלתי. אתה רוצה להגיד לי שלחיפה, למשל, יש יותר משאבים מאשר לברצלונה? חיפה מספקת לתושבים בתי ספר, גני ילדים, תרבות, לשכות רווחה, מתנ"סים ותחזוקת כבישים במקום הממשלה - ולא מקבלת שקל. שקל".

     

    ממשרד הפנים נמסר בתגובה לדבריו של בוחבוט: "העלאת תעריפי הארנונה מותנה בהגשת בקשה על ידי הרשות המקומית ומאושרת בידי שרי הפנים והאוצר בהתאם לקריטריונים קבועים שמפורסמים מידי שנה. לפיכך, אין שום קשר בין העלאת ארנונה לבין מיקום היישוב בפריפרייה".

     

    עד כה לא התקבלה תגובת עיריית ירושלים לכתבה. גם תגובת המועצה האזורית חבל אילות טרם נמסרה. גזבר המועצה המקומית הר אדר, ירון ארנן, מסר בתגובה: "הר אדר היא אחת הרשויות היחידות שאין להן שום שטחי מסחר ותעשייה, וכל הכנסתה נשענת על ארנונה למגורים. לכן, אין לנו ברירה אלא לגבות ארנונה גבוהה יחסית למגורים".

     

    מעיריית גבעתיים נמסר: "הארנונה בגבעתיים הועלתה לראשונה מזה 10 שנים, כחלק מתוכנית ההתייעלות הגדולה שהעיר ידעה מעודה, הכוללת פיטורים של כ-10% מהעובדים וקיצוצי שכר של אלפי שקלים לראש העיר ולבכירים. העלאת הארנונה והקיצוצים נגרמו בשל גזירות כלכליות שהממשלה הטילה על השלטון המקומי, שהעלו את תשלומי העירייה על חינוך, רווחה וסינון מים בעשרות מיליוני שקלים".

     

    מעיריית חיפה נמסר: "הארנונה בחיפה גבוהה מסיבות היסטוריות, ובשש השנים האחרונות היא לא עלתה. השנה ביקשנו ממשרד הפנים להפחית את הארנונה, וטרם קיבלנו אישור".

     

    את תגובת "שיאניות הארנונה השליליות", רגר, בוקעתה ודיר חנא, לא ניתן היה להשיג. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "תעלומת הארנונה: איפה הכי יקר - ולמה?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ירושלים: "הארנונה חונקת את התושבים"
    צילום: AFP
    גבעתיים: הארנונה הוציאה תושבים לרחובות
    צילום: ירון ברנר
    חיפה: עיר ענייה, ארנונה גבוהה
    צילום: דרור גרשון
    סביון: יישוב עשיר, ארנונה נמוכה
    צילום: מיכאל קרמר
    קריית שמונה: הארנונה בסדר, העירייה לא
    צילום: חווה בראון, קק"ל
    צילום: גלעד קוולרצ'יק
    טייבה: אין ארנונה, אין עירייה
    צילום: גלעד קוולרצ'יק
    טיסות
    מומלצים