שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: איי פי
    במקרה של רעידת אדמה בישראל: איש איש לנפשו
    המומחים מסכימים: בעתיד תתרחש רעידת אדמה בישראל ואם השיכונים הישנים לא יחוזקו, יהרגו אלפים. רק 100 מתוך 96 אלף הבתים שבסיכון חוזקו עד כה, אך המדינה עדיין מסרבת לקחת אחריות. יו"ר ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה: "האחריות היא של כל אזרח ואזרח. לא נממן חיזוק בתים פרטיים". "האסון הבא", כתבה ראשונה בסדרה

    יפית התעוררה ב-4:20 לפנות בוקר. רעש מוזר בקע מהמטבח, כאילו הצלחות והכוסות רקדו בארון. בטרם הצליחה להבין אם היא ערה או חולמת, החלה המיטה שלה לרעוד. היא זינקה מהמיטה ורצה לחדר הסמוך. הבית התנודד כאילו היה רפסודה בסערה. שבריר שנייה אחרי שהגיעה אל הלול של אורי, החלו אבנים ליפול מהתקרה והיא נשכבה לסוכך עליו בגופה. הדבר הבא שהיא זוכרת זה את האור שבקע ממצחו של ראש צוות החילוץ הבולגרי והאיר את מה שנותר מביתה.

     

    "אסון בצפון" זעקה הכותרת הראשית של ynet בבוקר ה-17 בינואר 2016. "רעידת אדמה בדרגה 7 פקדה את השבר הסורי-אפריקני, מבקעת הלבנון ועד ים סוף". ככל שהצטברו העדויות התבררה התמונה העגומה. 60 אלף מבנים, רובם בקריית שמונה, צפת, טבריה ובית שאן קרסו. 7,823 תושבים נהרגו, 41 אלף נפצעו, מאות אלפים הפכו לפליטים ורבים מהם עדיין מתגוררים בערי אוהלים. 

     

     

    התסריט הזה אינו תקציר של סרט אימה אלא תרחיש מציאותי במקרה של רעידת אדמה בישראל, לפי הערכותיהם של גיאולוגים ומהנדסים.  

     

    השריפה הקטלנית ביערות הכרמל תפסה את הרשויות לא מוכנות. יש לקוות שהשריפה תרפא את תחלואי רשויות הכיבוי, אבל בישראל יש תחומים נוספים שמוזנחים קשות באופן שמסכן חיים. בסדרת כתבות זו, נזכיר כמה מהפצצות המתקתקות הללו - בתקווה שהאחראים יתעוררו וינטרל אותן, לפני שיהיה מאוחר.

     

    הסימפטום: אינספור ועדות - אפס אחראים

    ישראל, הסמוכה לשבר הסורי-אפריקני, נמצאת בסיכון גבוה לרעש קטלני. לפי נתוני המרכז למיפוי ישראל, נמצאים 96 אלף מתוך 650 אלף מבני מגורים במדינה (15%) בסכנת קריסה במקרה של רעש, בנוסף לאלפי מבני ציבור.

     

    אינספור דו"חות נכתבו בנושא, נערכו דיונים באינספור ועדות ופורומים, ופורסמו מאות כתבות - אבל השורה התחתונה צריכה להיות ברורה: למדינה אין פיתרון לסכנת התמוטטות מבני המגורים, והיא גם לא לקחה עליה אחריות.

     

    המדע טרם מצא דרך למנוע רעידת אדמה. אולם בנייה בטיחותית מונעת את רוב ההרס וההרג. בשנת 1987 אירעה בקליפורניה, ארה"ב, רעידת אדמה בהיקף של הרעש בהאיטי. בהאיטי נהרגו 200 אלף איש, בקליפורניה - 67, בזכות תקני הבטיחות של הבנייה האמריקנית.

     

    "הבנייה בישראל נמצאת בסקאלה שבין האיטי לקליפורניה, ודומה לרמה בטורקיה", אומר ישראל דוד, סגן יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ציבורית, שמשמש כיועץ לבדיקת תקינות הבנייה, "רעידה כאן תזכיר את הרעש בטורקיה - וזה רע מאוד".

     

    "מרבית הבתים הפרטיים הקטנים ישרדו, וכך גם מבנים גדולים שנבנו משנות ה-70' לפי התקנים. אבל חלק ניכר מהשיכונים שהמדינה בנתה בשנות ה-50' וה-60' (ואחר כך הפריטה) יקרסו. באותה תקופה פשוט הקימו עמודים, תלו מעליהם תקרות תומכות ומעליהן עמודים, וכך הלאה, ואת החללים בין העמודים מילאו בבלוקים בלי חיזוקים".

     

    הסכנה אינה אחידה בכל הארץ. "גוש דן צפוף ובנוי רע אבל רחוק ממוקד הרעש", אומר דוד, "יהיו שם פגיעות, אבל מעטות. ירושלים קרובה אבל בנוייה בבנייה נמוכה וחזקה שתשרוד את הרעידה. חיפה נמצאת בסיכון קטן לאסון ענק במקרה של רעידה בשבר יגור. הסיכון העיקרי הוא לרעש בבקעה. במקרה כזה, יקרסו כ-70% מהבניינים בבית שאן, טבריה ואולי גם קריית שמונה וצפת, או לחילופין - באילת".

     

    ניתן למנוע את ההרס האדיר באמצעות חיזוק המבנים הישנים. אבל הממשלה מעולם לא קיבלה החלטה כזאת.

     

    התעלומה: מי מרכז את הטיפול בנושא?

    מי אחראי לפתרון? כמו בכיבוי שריפות, אין אף כתובת ברורה. ממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תשובה לשאלה איזה גוף אחראי על ההיערכות לרעידות אדמה. ב-1999, בעקבות הרעש בטורקיה, מינתה הממשלה ועדת היגוי בינמשרדית להיערכות לרעידות אדמה, שכפופה למשרד התשתיות. מאז חוזקו כ-100 מתוך 96 אלף הבניינים הפרטיים המועדים לפורענות ועוד כמה מבני ציבור.

     

    ב-2009, בעקבות הרעש בהאיטי, קמה לנושא גם ועדת שרים בראשותו של שר התשתיות עוזי לנדאו. בוועדה חברים 10 שרים ו-3 סגנים,  , אבל הגדרת הסמכות שלה היא "לחלק את האחריות בין הגופים השונים".

     

    בשנתיים האחרונות חלה התקדמות בדרך למיגון מבני הציבור. ועדת ההיגוי המליצה שכל משרד ממשלתי או רשות ציבורית תהיה אחראית למבנים שלה, במימון ממשלתי. ב-2008 החליטה הממשלה לממן את חיזוק מבני הציבור. בדו"ח מבקר המדינה ב-2009 נכתב שלא נעשה דבר בנידון. בעקבות הדו"ח, התעשתה הממשלה והקצתה לנושא תוספת תקציב של 3.5 מיליארד שקל למשך 25 שנה, 140 מיליון בשנה. 

     

    "ועדת ההיגוי נותנת לכל משרד את רשימת המבנים שהוא צריך לחזק ואת סדר העדיפויות, ומאז האחריות עליו", מסביר יו"ר הוועדה, אבי שפירא.

     

    איש אינו אחראי לעקוב אחרי הביצוע ולכן קשה לדעת איזה מבנים כבר חוזקו בפועל.  במשרד החינוך, האחראי על בתי הספר, נמסר: "2,400 מתוך 4,000 בתי הספר נבנו לפי התקן. המשרד מכין בימים אלה תוכנית לחיזוק 1,600 המבנים הישנים לצורך עמידותם בפני רעידות אדמה. לאחר מכן, יקצה לכך האוצר תקציב של כ-40 מיליון שקל".

     

    ממשרד הבריאות, האחראי על חיזוק בתי החולים , נמסר כי מערכת הבריאות עוסקת באופן שוטף בקידום מוכנות לתרחיש רעידת אדמה מתבטאת במספר מישורים: תורות, הדרכות ותרגול, תשתיות, לוגיסטיקה והצטיידות. עוד נמסר כי הופקו הנחיות מפורטות לכל בתי החולים בסיוע מהנדסים ושנה מתקיים תרגיל רב מערכתי הבוחן את המענה המיידי לתרחיש.

     

    אם רעידת האדמה תתרחש רק בדור הבא, ומשרדי הממשלה יבצעו את המוטל עליהם, מי שישהה בתוך מבנה ציבור יינצל. ומה יקרה למי שישהה בביתו בבית שאן? תשובת המדינה היא ברורה: שיעבור דירה, שישפץ את השיכון על חשבונו, או שימות.

     

    הקונספציה: תמ"א 38

    ב-2005 אישרה הממשלה תוכנית מתאר ארצית לתכנון ובנייה של משרד הפנים להיערכות לרעידות אדמה - תמ"א 38. התמ"א נועדה לעודד דיירים לחזק מבנים בעצמם, בלי סיוע ממשלתי. התוכנית קובעת: יזם, שמארגן קבוצת דיירים לחזק את הבניין שלהם, יקבל זכויות בנייה ויוכל להגדיל את הבניין. הוא יקים דירות חדשות על גג הבניין ובחזיתו, הן יישארו בבעלותו והוא יוכל למכור אותן ולהרוויח. בעלי הבתים יקבלו מרפסת, חניון ומעלית חדשים וחזית יפה.

     

    שום גוף אינו מחזיק נתונים על התקדמות התמ"א. מנכ"ל התאחדות הקבלנים, יוסי גורדון, מעריך: "עד כה הוגשו בקשות לשיפוץ כמה אלפי מבנים, התחילו לשפץ בפועל כמה מאות וסיימו כמה עשרות".

     

    למה כל  כך מעט?

     

    "בגלל התנגדויות דיירים ובעיות בירוקרטיות. חלק מהרשויות המקומיות מערימות על היזמים קשיים".

     

    כמה מהבניינים שחוזקו הם בבית שאן או בטבריה?

     

    "אפס. כולם בגוש דן ובירושלים. אין לקבלן שום כדאיות כלכלית לחזק מבנה בטבריה".

     

    בועת הנדל"ן מסייעת לתמ"א 38: יותר ויותר דיירים משתמשים בה כדי להעלות את ערך דירתם בזול. מסביב לתמ"א צמחה תעשייה שלמה של אנשים שמתפרנסים ממנה - עורכי דין, מתווכים, שמאים ואדריכלים. כולם, כמובן, במרכז ולא באזורי הסיכון. 

     

    "תמ"א 38 היא אבסורד", אומרת ראש המרכז לחקר העיר בטכניון, רחל אלתרמן, "היא נועדה לרפא סרטן והפכה לתכשיר קוסמטי. היא כלי טוב להתחדשות עירונית, אבל זה לא קשור לרעידות אדמה. עניין רעידות האדמה נשכח. בנייני המגורים שיחוזקו יהיו בטוחים יותר, אבל הם לא באזור שצפוי להיפגע. אם המדינה רוצה שבקעת הירדן תהיה בטוחה, היא צריכה לסבסד את החיזוק".

     

    זה ייקח המון זמן ויעלה המון כסף לחזק מבנים בחמש ערים שלמות.

     

    "מה לעשות. זה עדיף על לא לעשות את זה בכלל".

     

    כדי להביא את התמ"א למקומות שזקוקים לה באמת המליצה התאחדות הקבלנים לאפשר ליזמים לנייד זכויות: היזם יחזק בחינם שיכון בקריית שמונה, למשל, ובתמורה, יוכל לבנות 10 דירות חדשות במקום חמש בבניין שיחזק ברמת גן. משרד השיכון תומך ברעיון, והשר, אריאל אטיאס, נלחם במרץ כדי לקדם אותו בוועדות לתכנון ובנייה. אבל העיריות במרכז מתנגדות לה בתוקף, ומשרד הפנים, האחראי על הוועדות, מתנגד גם הוא ומכשיל אותה.

     

    הפתרון שפקידי משרד הפנים ממליצים עליו הוא שיפוץ כולל, הדרגתי ואיטי, של הערים המסוכנות, בסבסוד ממשלתי. גורם במשרד מסביר: "משמעות ניוד הזכויות היא שבניינים במרכז יהיו גדולים יותר ממה שהם צריכים להיות, ושאיכות החיים של תושבי המרכז תיפגע. יו"ר הוועדה הארצית לתכנון לשעבר, שמאי אסיף, שתכנן את תמ"א 38, אמר בעצמו שהתוכנית לא נותנת מענה ראוי לפריפריה. אסיף חושב שהמדינה צריכה לקחת אחריות ולסבסד את חיזוק הבתים". 

     

    אם זוהי דעתו של משרד הפנים, מדוע הוא לא יזם חוק שכזה? במשרד הפנים מסבירים: חיזוק מבנים אינו בתחום אחריות המשרד. ככל הידוע, אף ח"כ לא הגיש עד כה הצעת חוק לסבסוד חיזוק מבני מגורים. 

     

    ההתנערות: "אף מדינה לא מממנת שיפוץ בתים"

    יו"ר ועדת ההיגוי, שפירא, מודע היטב לסיכון שרבבות אנשים נמצאים. "בישראל תתרחש בוודאות רעידת אדמה חזקה. מה שיהרוג אנשים זו לא רעידה האדמה אלא הבנייה", אמר שפירא בדיון שערכה השנה ועדת הפנים של הכנסת. "יש כשל מתמשך בבנייה יציבה, שהופך מבנים למלכודת מוות. העולם כבר הוכיח שהוא יודע לבנות בניינים שלא יתמוטטו כליל. חייבים לפעול במהירות האפשרית, לפחות לחיזוק מבני הציבור".  

     

    וכיצד המליץ שפירא לפעול כדי להציל את האנשים הללו? "ההנחיה הקיימת לגופים ההצלה היא להביא בחשבון שיצטרכו לטפל באלפי הרוגים, עשרות אלפי פצועים, ומאות אלפי אנשים בלי בית. אבל זה ממש בידינו. אנחנו יכולים לעבור רעידת אדמה בלי הרוגים".

     

    מומחי התכנון אומרים שהבניינים הישנים בבקעה נבנו גרוע ועלולים להתמוטט. מה נעשה כדי לחזק אותם?

     

    "מי שאחראי למבני מגורים הם התושבים, אחריות אישית של כל אזרח ואזרח", אומר שפירא ל-ynet. "המדינה אחראית למבני הציבור וכאן היא צריכה לפעול. הבניינים הם רכוש האזרחים ואין מדינה בעולם שתחזק לאנשים את בתיהם, וישראל כנראה לא תהיה הראשונה".

     

    "מדינת ישראל נתנה לאזרחיה את תמ"א 38, מתנה יותר גדולה ממה שמדינה כלשהי נתנה לאזרחיה", מוסיף שפירא, "נכון שזה לא עובד בכל מקום אלא רק במקום שערך הקרקע גבוה. אנחנו בהחלט מוטרדים מזה שאנשים לא מחזקים את הבתים שלהם בהתאם לתמ"א. אבל בשנה האחרונה ישנה התעוררות ויותר ויותר ועדי בתים בוחנים את האפשרות הזאת".

     

    ומה אמור לעשות מי שלא ישפץ את ביתו?

     

    "יש הרבה פעולות אזרחיות פשוטות שכל אחד יכול לעשות כדי להציל את חייו. מי שיכול לצאת מהבניין תוך שניות ספורות, שיצא כמה שיותר מהר לשטח פתוח ויתרחק מהבניין ככל האפשר. מי שלא הספיק, צריך להיכנס לממ"ד או לחדר מדרגות ולשבת שם עד סיום הרעידה. במקרה הרע, יש לשבת תחת שולחן כבד או בפינה פנימית של החדר, ולהתרחק מקירות חיצוניים, חלונות ומדפים. יש לכרוע על הברכים, להיצמד לרצפה ולהגן בידיכם על הראש ועל הפנים. מי שנמצא בכסא גלגלים צריך לנעול אותו ולהגן על ראשו. אין להשתמש במעלית - אתם עלולים להיתקע בה".

     

    רוצים להתריע על אסון שבדרך? ליקוי תשתיות שמסכן חיים? כתבו לנו ל-wakeup-call@ynet.co.il ואנחנו נבדוק את הנושא.

     

    בהכנת הכתבה השתתפה מיטל יסעור בית-אור
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "במקרה של רעידת אדמה בישראל: איש איש לנפשו"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רעידת האדמה בטורקיה. לא כל כך רחוקה
    צילום: אורן אגמון
    שר התשתיות, עוזי לנדאו: הקים ועדה
    צילום: אסף שילה, ישראל סאן
    מומלצים