מה נותר מהסלון - כך מתבצעת הערכת הנזק

שריפת הענק בכרמל כבר כובתה, אולם עם הנזקים נצטרך להתמודד עוד זמן רב. כמו במקרים רבים אחרים, גם במקרה הזה ייאלצו דיירי הבתים שנפגעו באסון להמתין תקופה ממושכת עד שיקבלו את הפיצוי הכספי, וכך הם ניזוקים לא רק בשל העובדה שאיבדו את ביתם - אלא גם מכך שעליהם להמתין לשיקומו זמן רב.

דיין מסביר כי ככלל, מטרת הפיצוי בגין נזקי שריפה הוא השבת מצבו של ניזוק למצב שהיה אלמלא קרה הנזק. לפיכך, על השמאי להשוות בין מצבו של הנכס לפני קרות הנזק ומצבו לאחר מכן, ולהעריך את גובה הנזק.

ברוב המקרים הפיצוי שווה ערך לעלות שיקום הנזק. כך למשל, אם נזקי השריפה באים לידי ביטוי בתיקוני טיח וצבע, השמאי יעריך את העלות הנדרשת לתיקון הנזק בתוספת הוצאות נלוות כגון שכר עובדים, רווח קבלן ועוד.

הפיצוי תלוי גם במצב הנכס לפני השריפה

לדבריו, במקרים בהם הנכס נהרס לחלוטין, עלות תיקון הנזק היא עלות כינון הנכס: כלומר, בנייתו מחדש מהיסוד. חשוב לזכור שבמקרים כאלה צריך השמאי להביא בחשבון גם פיצוי בגין עלויות נלוות, בהן פיצוי במחיר של דמי שכירות עבור הדייר, עד שיוכל להיכנס לביתו בסיום הבנייה.

דיין מסביר כי במקרים רבים המבנה שנפגע עומד על תילו, אך ניזוק באופן חמור. במקרים כאלה משלב השמאי בין שתי הגישות: תחילה מעריך את עלות תיקון הנזקים למבנה הקיים, ואם מצא שהעלות הנדרשת עולה על עלות הבנייה מחדש – ייקבע גובה הפיצוי בהתאם לערך הכינון של הנכס.

בכל מקרה של פיצוי בגין הנזק שנגרם למבנה יש לבחון מה היה מצבו של לפני כן. למרבה הצער, ברוב המקרים אין עדויות לגבי מצבו של הנכס לפני הנזק, ולכן המחלוקות בין הניזוק והמפצה מתרכזות בשאלה מהו המצב הסופי שאליו יש לשאוף על מנת להביא את הנכס למצב בו היה לפני קרות הנזק מבחינת גודלו וטיבו.

חשוב להדגיש כי הפיצוי צריך לכלול גם את העלויות הנלוות לבנייה הישירה. מדובר בעלויות של אדריכלים, מהנדסים ויועצים אחרים, אגרות, פיקוח על הבנייה, רווח יזם/ קבלן וכן עלויות דיור חלופי בזמן הבנייה, הובלה ועוד.