כשל מודיעיני? "גם מובארק לא צפה התקוממות"

ההתקוממות נגד שלטונו של מובארק במצרים הצליחה להפתיע את ראשי הממשל שם, אבל גם בישראל הופתעו לנוכח עוצמת המחאה והסערה המתחוללת בשכנה מדרום. בכירים ביטחוניים לשעבר אמרו אמש (יום א') ל-ynet כי למרות שבישראל לא צפו את ההתפתחויות, אין מדובר בכשל מודיעיני, וקראו שלא להתערב - אך לעקוב בדריכות - אחר ההתרחשויות.

מצרים על סף הפיכה - כל הדיווחים והתמונות - בעמוד מיוחד

• אל-בראדעי באולטימטום: "מובארק, עזוב היום"
• מיליונים נותקו מאל-ג'זירה, מובארק שידר תעמולה
• "אנשי המהפכה": דתיים וחילונים, יאפים
• לא להיכנס לתוהו ובוהו: ישראל והמשבר במצרים
• עדכונים שוטפים - בפייסבוק של ynet
  

מסמכים שנחשפו לאחרונה בהדלפת ויקיליקס כללו הערכות של ראש המוסד לשעבר, מאיר דגן, שהעריך כי השלטון המצרי יציב דיו ולא נשקפת לו סכנה נראית לעין. רק בשבוע שעבר, אמר ראש אמ"ן הנכנס, האלוף אביב כוכבי, כי לא נשקף כל סיכון מהותי להמשך שלטונו של מובארק.

קול אישה‏ (צילום: AFP)

1

2

3

4

5

6

7

למרות הכל, סבור הרמטכ"ל לשעבר, רב-אלוף (מיל') אמנון ליפקין-שחק, כי העובדה שבישראל לא חזו את ההתקוממות במצרים אינה סימן לכישלון של גורמי המודיעין. "מדובר במשימה קשה מאוד. אמנם ידענו שיש בעיות קשות במצרים, אבל עדיין קשה לדרוש מהמודיעין לצפות התפתחויות כל כך קיצוניות. גם למודיעין יש סדרי עדיפויות. אנחנו מצפים ממנו לספק לנו התרעה על פרוץ מלחמה, אבל הדרישות צריכות להיות סבירות".

באשר לאירועים עצמם, אמר ליפקין-שחק כי העובדה שלא נרשמים עימותים בין אזרחים לבין כוחות הצבא, אינה מסמלת בהכרח הזדהות של ראשיו עם מובילי המחאה. "תפקידו של הצבא המצרי הוא להגן על מצרים. בינתיים, למרות החיבוקים עם האזרחים ברחובות, נראה שהצבא מבצע את הנחיות הדרג המדיני ומונע מהאחים המוסלמים להוביל את האירועים".

ליפקין-שחק הדגיש כי "עומר סולימאן וראש הממשלה החדש הם אנשי צבא בעצמם. הצמרת הצבאית כולה מהווה חלק בלתי נפרד משלטון מובארק, ולכן הם כנראה ימשיכו להגן על המשטר, בצורה כזו או אחרת. אמנם לא בטוח שהפיקוד הזוטר שומר על אותה נאמנות, אבל לפחות בינתיים נראה שסדרי הכוחות נשמרים".

העובדה שצבא מצרים הצליח לשמור על כוחו, לדעת ליפקין-שחק, מהווה אות חיובי עבור ישראל. "הצבא הוא מערבי באוריינטציה שלו ונשען על כסף וציוד אמריקניים. הוא זקוק לתמיכה מהמערב, ולכן כנראה שהוא ימשיך לשמור על הזיקה הזאת".

הצבא מנומס לאזרחים, ונאמן לשלטון. קהיר (צילום: רויטרס) 

ואיך ייראה עבור ישראל היום שאחרי מובארק? ליפקין-שחק דווקא שומר על אופטימיות. "גם אם הוא יתחלף, לא בטוח שזה יגרום שינוי קיצוני לרעת ישראל. יכול להיות שיהיה לנו נוח פחות מבחינה מדינית, אבל צריך לזכור שהסכם השלום חשוב למצרים לא פחות מלישראל. אני לא רואה אפשרות שבגבול הדרום יווצר מצב חדש לגמרי, אבל בכל מקרה, ישראל צריכה לעקוב אחר ההתפתחויות".

מי שסבור גם כן כי שירותי המודיעין הישראליים לא נחלו כישלון הוא תת-אלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן. "אין שום סיכוי בעולם שהיו יכולים לעלות על ההתקוממות הזאת, שאפילו מובארק בעצמו לא צפה. עבודת המודיעין לא כוללת מעשי קסמים, ויש דברים שלעולם לא יתגלו, כמו מצבים שבהם בעיות חברתיות הופכות להפיכה".

"כך זה החל באיראן"

בניגוד לגישתו האופטימית של ליפקין-שחק, הזהיר עמידרור מפני מובילי המחאה נגד שלטון מובארק. "אין שם הנהגה אחת או ארגון אחד. הגורם המאורגן ביותר הוא האחים המוסלמים, והיתרון הברור שלהם להוביל את ההפיכה מהווה סכנה ממשית. גם המהפכה האיסלאמית באיראן התחילה בהתקוממות עממית של קבוצות חילוניות וסטודנטים".

בכל מקרה, סבור עמידרור כי על ישראל להפיק לקחים רבים מההתרחשויות במצרים. "כדאי שנלמד שאנחנו חיים בפתחו של הר געש. גם אם הוא שקט, זה לא אומר שלא צפויה בו בעתיד התפרצות. אנחנו צריכים להבין שהביטחון של מדינת ישראל חשוב לפעמים יותר מהסכמים מדיניים. אסור לנו לרמות את עצמנו, ומוטב שנסתכל על המציאות באופן ריאלי ולא נאיבי. לפחות כעת, ישראל צריכה להמתין בשקט ולעקוב אחר התרחישים השונים. אין טעם בצעדים אופרטיביים בשטח".

אלוף פיקוד הדרום לשעבר, דורון אלמוג, סבור כי למרות ההתרחשויות במצרים, עדיין מוקדם להספיד את שלטונו של מובארק. "עוצמת המחאה בהחלט הפתיעה אותי ולדעתי גם את הממסד הביטחוני הישראלי, אבל כרגע אין כוח פוליטי חלופי שיכול להוביל את ההמונים ולתפוס את ההנהגה. עדיין לא ברור שהשלטון עובר לידיים אחרות".

גם אלמוג סבור שהצבא המצרי ויציבותו הם גורם מרגיע, לפחות בעיניים ישראליות.

"הוא לשון המאזניים ובעל הכוח לניהול המדינה. יכול להיות שמובארק ירד מהבמה והצבא יהיה הגורם שינהל בפועל את העניינים בתקופה הקרובה. מבחינת ישראל, ייתכן שאלו חדשות טובות, כי ראשי הצבא המצרי הם דמויות שמגלות אחריות בהפעלת כוח. למרות שישראל היא מודל הייחוס שמולו מתאמנים המצרים, בזיכרון הקולקטיבי שלהם קיימת עדיין ההבנה שעדיף מצב של שלום איתה".

אלמוג העריך כי למרות נוכחותם הבולטת של אנשי האחים המוסלמים ברחובות, קשה לצפות כי אנשיו הם שיהיו הנהגתה הבאה של מצרים. "תמיד נכון להתכונן לתרחישי אימים כאלה, שאם הם יתממשו - זה יצריך מחשבה מחודשת מצד ישראל. אבל לעת עתה, לא נראה שהדברים מתקדמים בכיוון הזה".