שתף קטע נבחר

נדל"ן ששווה יותר: הופכים חורבות לארמונות

כמה עולה לשפץ נכס לשימור, מה הרווח הכלכלי, והאם זו הנאה לעשירים בלבד? קורס נאמני שימור שהסתיים בימים אלה מעיד על כך שמדובר בענף מתפתח שעשוי להפוך למקצוע מבוקש

 

תחום השימור בישראל תופס בשנים האחרונות תאוצה, וברחבי הארץ ניתן לראות עשרות מבנים עתיקים שהופכים לפינות חמד. אבל כמו בכדורגל ובנימוסים, אנחנו מאד רוצים להיות אירופה, אבל עדיין לא ממש שם. קורס נאמני שימור, של המועצה לשימור אתרים ושל מכללת הגליל המערבי, שהסתיים בימים אלה ומכשיר מתנדבים לעקוב בשטח אחר פעילויות שימור או פגיעה באתרים לשימור, עשוי לשנות את המצב.

 

 

לדברי מנכ"ל המועצה לשימור אתרי מורשת, עמרי שלמון, "קורס נאמני שימור הוא תופעה ייחודית בנוף הישראלי, כי בסופו של דבר מדובר בקורס שמטרתו להכשיר ולמקצע מתנדבים, ציבור אנשים שאכפת להם. הקורס מסמן ביתר עוז תופעה חדשה יחסית בחברה הישראלית - נכונותה של החברה האזרחית להתגייס ולהשפיע על המנגנונים הציבוריים הקיימים.

 

"בתחום השימור הדבר מפתיע עוד יותר כי מדובר בתחום שעד לפני כמה שנים לא היה ידוע. יש להניח שהתפתחותו של התחום בטווח הקצר משמעותה קורסים וז'רגון מקצועי חדש לאנשים העוסקים בתחומנו, אולם בטווח הארוך אין לפסול התפתחותם של מקצועות חדשים כגון: יועץ שימור שאינו אדריכל, הקמת משמרות שימור כדוגמת השיטור העירוני, פתיחתם של מגמות ובתי ספר ייעודיים, מרכזי שימור עירוניים ועוד".

 

התפתחות השימור הופכת אתרים רבים לנכסי תיירות מהם נהנה הציבור כולו, אולם לעתים קרובות עבור בעל הנכס מדובר בזינוק משמעותי של עלויות השיפוץ והתחזוקה. מנגד, שימור מוצלח יכול להשביח את ערך המבנה ולהיות כדאי כלכלית עבור היזמים.

 

"אי אפשר להיתמם, זה מייקר", אומרת מנהלת מחוז חיפה וגליל מערבי במועצה לשימור אתרים, נעמה נאמן מזרחי, "קשה עדיין לכמת איזה ערך יש לבניין אחרי שעושים את השימור, אבל אנשים מחפשים אווירה, אנשים מחפשים לבוא לבית מלון שהרצפה שלו מצויירת. אפשר לקחת יותר כסף - על הרצפה".

 

האם העלויות הכבדות דוחקות את האוכלוסיה החלשה, לטובת בעלי ממון שיכולים להרשות לעצמם לרכוש ולשמר מבנים עתיקים וייחודיים?

 

נאמן מזרחי: "באופן כללי, כיוון שמדובר בהוצאות יותר גבוהות מהרגיל, בדרך כלל מי שמתעניין בשימור הוא מי שיש לו יכולת לממש את זה. כך היה למשל בוואדי סאליב - האוכלוסיה היתה חלשה ועזבה לשיכונים דוגמת קרית אליעזר, והמקום היה יחסית נטוש. מי שנכנס היום לפרוייקטים של השימור בוואדי סאליב הם בעיקר משרדים של בעלי מקצועות חופשיים כמו עורכי דין או רואי חשבון.

 

"בכרמל הוותיק, לעומת זאת, רואים יותר שימור שבו האוכלוסייה המקורית נשארת. שם אנשים חיים בבתים מהסגנון הבינלאומי של שנות ה-30 וה-40 ומעוניינים לשפר את מה שיש להם. .זו האוכלוסיה המקורית, החזקה, יש לה יכולת כלכלית, ושם לא ניראה חילופין של אוכלוסיה".

 

מה האפשרויות העומדות בפני אוכלוסיה ותיקה ללא אמצעים, שרוצה להישאר באזורים לשימור?

 

"ואדי ניסנאס בחיפה הוא דוגמא למקום כזה שצריך לעבור התחדשות ומתגוררת בו האוכלוסיה המקורית. זו שכונה היסטורית ומכיוון שהמקום מיושב - התושבים ירצו לשפר לעצמם, אבל התהליך יהיה הרבה אחר ויימשך יותר זמן.

 

"יש אפשרות להגיע לדרך ביניים, לתכנן את השימור בשלבים, בצורה חכמה, ולא לקרוס כלכלית. בשלב הראשון מתחילים בעבודות הצלה, כדי לוודא שהבנין לא יתמוטט על יושביו, בלי להביא מיד טיח מאיטליה. בשלב השני לפעול קצת יותר לעומק, ורק בסוף לעשות טיפול שורש מא' עד ת' - זה השלב שבו מתחילים לראות את ההוצאות הכבדות".

 

הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet כלכלה וצרכנות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המושבה הגרמנית בחיפה
צילום: אבי חי
קורס נאמני שימור
צילום: אבי חי
מומלצים