שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    גוליבר בין גמדים: איך משלבים מגדל בלב העיר?
    מגדלי ענק מודרניים בסמוך למבנים קלאסיים נמוכי קומה הפכו בשנים האחרונות למראה שכיח במרכזי הערים. הנוסחה המורכבת אותה מנסים לפצח המתכננים היא איך ממשיכים בפיתוח העירוני מבלי לפגוע ברקמה ההיסטורית
    התגברות הפיתוח הנדל"ני במרכזי הערים מעמידה בשנים האחרונות בפני מתכנני הערים דילמות מורכבות, סביב השאלה כיצד לשלב באופן נכון את המבנים לשימור עם הבנייה המודרנית. באירוע "בתים מבפנים", שהתקיים לאחרונה בתל אביב, הוזמנו המבקרים להתרשם משלושה פרוייקטים המדגימים באופן ברור את הלבטים ואפשרויות הפתרון לקונפליקט הארוך בין פיתוח לבין שימור: מגדל הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד, הבית ברחוב הירקון 96, והמושבה הגרמנית שרונה.

     

    גבול חד בין פיתוח לשימור

    בשנות ה-90 עבד האדריכל אריה קוץ, ממשרד ניר קוץ, אדריכלים בצוות תכנון מרכז העיר של עיריית תל אביב, בתקופה בה גובשה מדיניות השימור והפיתוח העירונית בנווה צדק, לב תל אביב ושדרות רוטשילד. 15 שנה מאוחר יותר, הוא מימש את עקרונות אותה תוכנית, כחבר בצוות התכנון של מגדל הבנק הבינלאומי.

     

    "כמתכנני ערים היה מונח לפנינו מרכז העסקים הפיננסי הראשי של תל אביב, ובמידה מסוימת של ישראל", משחזר קוץ, "המרכז הפיננסי החל לאבד מעוצמתו, כי הוא מיצה את עצמו מבחינת זכויות בנייה, וזה היה רגע מסוכן. הבנקים התחילו ללחוץ: 'או שתתנו לנו לבנות הרבה וגבוה או שנברח'. הראשון שיצא, ובינתיים האחרון, היה בנק מזרחי-טפחות שעבר לאזור הבורסה ברמת גן. זה היה הסוס האחרון שברח מהאורווה, לפני שתיקנו את הדלתות. מהצד השני של כף המאזניים היה מונח הרצון לשמר בניינים ומרקמים היסטוריים".

     

    - איך שילבתם בין שני הצרכים?

     

    "הוחלט להגדיר את גבולות מרכז העסקים הראשי ולעשות קו הפרדה חד שנשמר בקנאות עד היום. האזור מבוגרשוב דרומה לאורך רוטשילד עד רחוב בצלאל יפה הוגדר כמיועד למגורים. באזור זה הלכנו על שימור הרקמה והאופי העירוני עם הגבלת גובה. מרחוב בצלאל יפה ועד רוטשילד 1 הוחלט על בנייה מאסיבית תוך יצירת רשימת מבנים לשימור.

     

    "הפרויקט הראשון שהוקם במסגרת המדיניות החדשה היה בניין אלרוב ששימר את בית לוין, המוכר בשם השגרירות הרוסית", מספר קוץ, "זה היה הפיילוט של שילוב בין מגדל לבין בניין לשימור, ובמסגרתו היזמים קיבלו תוספת זכויות בתמורה למאמץ השימור. כשהוקם מגדל הבינלאומי הכללים כבר היו ברורים היטב".

     

    "הכי רגיש שאפשר"

    מגדל הבינלאומי תוכנן בידי משרד האדריכלים האמריקאי פיי, קוב, פריד ושות' (Pei, Cobb, Freed), שתכנן גם את פירמידת הזכוכית במוזיאון הלובר בפריז ואת מגדל "בנק אוף צ'יינה" בהונג קונג. "מי שמכיר את העבודות של המשרד, את הגיאומטריה הנקייה והמודרניזם הענקי, מזהה את השפה גם במגדל הבינלאומי", אומר קוץ.

     

    צילום: יאיר חסון

     

    צילומים: יאיר חסון

     

    מגדל הבינלאומי שילב שני בניינים לשימור - בית ועד הקהילה ובית רבקה גרינולד. "שני הבניינים לשימור שונים באופיים", מתאר קוץ, "בית גרינולד תוכנן בידי האדריכל יהודה מגידוביץ', כמו בית לוין שמעבר לכביש, והבנק התחייב להעביר אותו לידי העירייה. בית ועד הקהילה, לעומת זאת, לא היה בעל חשיבות אדריכלית גדולה אלא היסטורית, כבית הדין הרבני".

     

    - אילו רעיונות עמדו מאחורי השילוב בין ישן לחדש?

     

    "שני המבנים לשימור שונים זה מזה. זה שישב על רוטשילד היה תמיד ציבורי, וזה שישב ברחוב שד"ל 4 נולד כבית מגורים חבוי בחצר שלו. המשכנו ברוח זו גם ביחס שלהם למגדל. הוא חובק את בית המגורים ומגדיר לו חלל פרטי משלו, בעוד שבית ועד הקהילה הציבורי נשאר חשוף על רחוב רוטשילד, והמגדל נצמד אליו מחזית צדדית ומחובר אליו דרך הלובי. הבנק עשה פשרה לטובת הבניין לשימור כדי שהוא לא יהיה סתם ציפור מפוחלצת, אלא מקום עם תוכן ציבורי שאנשים נכנסים אליו כל יום כפי שהיה כל חייו, ומיקם יחידה מהסניף הראשי בתוך הבניין לשימור. מתחת לכל המגרש נחפרו מרתפים, ושני הבניינים לשימור נתלו באוויר על קורות פלדה. 

     

    "מתחנו קו אלכסוני מהפינה הצפון מזרחית של בית ועד הקהילה לפינה הדרום מערבית של בית לוין, והגבלנו לעצמנו את הבניה שלא תעבור את הקו הזה. בכך פתחנו מבט למי שהולך בשדרות רוטשילד, לחזית המרשימה של בית לוין, והמשולש הזה יצר את הרעיון העיצובי של המגדל כמערכת של מנסרות משולשות.

     

    "פירקנו את המאסה של המגדל לכמה מנסרות משולשות מדורגות בגובה. הגוש הראשון שיושב הכי קרוב לבית ועד הקהילה הוא הכי נמוך מכל הגושים. המגדל יושב על שדרות רוטשילד בצורה מאד עדינה, ועד הקומה השביעית אין לו בכלל חזית על השדרה".

     

    - השילוב בין שני המבנים יוצר תחושה של מגדל ענק מול מבנים גמדיים.

     

    "זה היה הנתון שאיתו התחלנו את ההתלבטות לפני עשרים שנה. זו אמירה ברורה שמדובר בעיר מודרנית של המאה ה-21, ושבמרכז העסקים שלה חייבות לשבת החברות הפיננסיות המרכזיות. ברגע שהתקבלה החלטה לשלב שימור ופיתוח, היה ברור שיהיה מצב של גוליבר מול גמדים. המאמץ העיצובי הוא לעשות את זה הכי נכון והכי רגיש שאפשר".

     

    דופלקס ב-130 מיליון שקל

    דוגמא נוספת לשילוב בין ישן לחדש היא כאמור הבניין ברחוב הירקון מספר 96. הבניין תוכנן על ידי בר-אורין אדריכלים ואדריכל השימור אמנון בר-אור, שהיה גם אדריכל השימור בפרוייקט מגדל הבינלאומי. במסגרת הפרוייקט נבנה מגדל על מבנה לשימור משנות ה-30 של המאה ה-20. המבנה המקורי תוכנן בצורת האות H, אולם במסגרת הפרוייקט שומרה רק החזית הפונה לרחוב הירקון.

     

    צילום: יאיר חסון

     

    צילום: יאיר חסון

     

    "היה חשוב לי לשמור על הניתוק בין שני הבניינים - מצד אחד הבניין לשימור עם הכבוד שלו והגובה הטבעי, הטיח הלבן והחצר המדהימה, ומצד שני המגדל שיושב בניתוק מסוים וכולו זכוכית, אלומיניום ועץ בצבע שחור-אפור כהה", מסביר אדריכל הפרויקט גידי בר אורין. "המגדל חי לו בעולם משלו ולא מנסה בכלל להתחרות או לשנות את הבניין לשימור. הוא דיי נעלם ואנונימי".

     

    חשבתם על שילוב אלמנטים מהסגנון הקלאסי בתוספת החדשה?

     

    "כמשרד שעוסק המון בנושא הזה, אני חושב שהכי גרוע זה לקחת בניינים קיימים, להוסיף קומה או שתיים בארכיטקטורה דומה, ולקלקל את כל הפרופורציות שהאדריכל הקודם ניסה ליצור. אני חושב שאסתטית זו טעות, וגם מבחינת ההבנה של השכבתיות בעיר. כל בנייה צריכה להיות מאופיינת לפי התקופה והזמן שלה.

     

    "יש לי 50 מבנים בהם עשינו את כל הווריאציות האפשריות. במקרה הזה בגלל המאסה הגדולה של התוספת, כל ניסיון לשלב אלמנטים סגנוניים מהמבנה לשימור היה הופך לכבד, והדבר הכי נכון שיכולתי לחשוב עליו היה לנסות להעלים כמה שיותר את הבניין החדש".

     

    אילו עקרונות עמדו למול עיניכם בתכנון המגדל?

     

    "היה לנו חשוב ללכת על הבניין הכי מודרני, שיהיה גמיש ללא עמודים. המעטפת היא מרפסת זכוכית שרצה לכל היקף הבניין ומאפשרת פתיחת חלונות או פתחים מהרצפה עד התקרה כחלונות הזזה. חדרי השירותים והמטבחים הם פנימיים, וכל החדרים יושבים על החלונות החיצוניים. עיקרון נוסף הוא שכל החזיתות מקבלות אותו יחס - כולן חשובות".

      

    עובד זנגי, מנהל המכירות של הפרויקט מטעם היזמית קרן פייר, מספר כי 60% מתוך 45 הדירות שבפרוייקט נמכרו, "רובן לתושבי חוץ מניו יורק, דרום אפריקה, אנגליה וצרפת. יש גם ישראלים, אבל הם במיעוט. חלק מהדירות יאוחדו והמספר יצומצם ל-36, כך שזה יהיה חוג יוקרתי מאד. הדיירים ייהנו מלובי של 400 מטר הזהה ללובי של בית מלון, חדר מוסיקה, חדר עסקים, פסנתר כנף ועמדת שומר". לדברי זנגי, הבניין ינוהל בידי מלון דן שממול, כך שהרוכשים יוכלו ליהנות משירותים מלונאיים נלווים.

     

    מחירי הדירות הצופות לים הוא סביב 24-22 אלף דולר למטר, ותג המחיר על הפנטהאוז הוא 130 מיליון שקל. מדובר בדופלקס שעדיין לא ברור אם יימכר כיחידה אחת או שתיים. מחיר הדירות בקומה הרביעית, הנמצאות בתפר שבין המבנה לשימור והמגדל ויכללו כל אחת גם מרפסת רחבה הוא כ-20 מיליון שקל.

     

    המגדלים יקיפו את הפארק

    בניגוד לשני הפרוייקטים הנ"ל, במושבה הגרמנית שרונה הנמצאת מדרום לבסיס הקריה, יתקיים ברוב המקרים ניתוק פיזי בין המגדלים לבין המבנים לשימור שיישבו בתוך פארק. לדברי יוסי גולדברג, מורה דרך וחוקר תולדות תל אביב, הצלחת המאבק שמנע את התוכנית המקורית להרוס את בתי המושבה שרונה, היא ההוכחה לכך שהציבור והגופים תומכי השימור יכולים לשנות את המציאות התכנונית בעיר.

     

    "גם בשדרות רוטשילד היה מאבק של המועצה לשימור אתרים שניסתה למנוע את בניית המגדלים. המועצה טענה שבשדרה יש אמירה חשובה מבחינה עירונית, אדריכלית והיסטורית והציעה להעביר את המגדלים מגמה אחת דרומה, לרחוב יהודה הלוי, אבל המאבק הציבורי לא המריא וההצעה לא התקבלה.

     

    צילום: מירב קריסטל

     

    צילומים: מירב קריסטל ויאיר חסון

     

    "בשרונה לעומת זאת היה מאבק ציבורי שארך כעשר שנים, ובסופו הרשויות השתכנעו וקיבלו את רעיונות השימור. במסגרת הפרוייקט יישארו 37 מבנים היסטוריים, מתוך 100 המבנים שהיו במושבה המקורית. המועצה לשימור אתרים החליטה מראש שלא להאבק במגדלים, כי היה ברור לה שמאבק כזה ייכשל".

     

    איך יתבצע השילוב בין חדש לישן? 

     

    המבנים ההיסטוריים ישבו בתוך פארק ירוק שיכלול גם אלמנטים בהשראת הטמפלרים. מסביב יוקמו המגדלים בצורת האות ח', שצדה הפתוח יהיה רחוב קפלן.

     

    "בשרונה לא מוסיפים תוספות בנייה בבניינים לשימור, אפילו גורעים מהם תוספות שנוספו במהלך השנים. הקביעה היתה שמחזירים אותם לכפי שהיו בתקופת הטמפלרים. זו קביעה ערכית, כי אפשר היה להחזיר אותם לתקופת הקמת המדינה שבה ישבו בהם משרדי הממשלה.

     

    "באזור לא תהיה תנועת כלי רכב, רק לצורך פריקת סחורות. מנהרה שהכניסה אליה תהיה מרחוב קפלן תחבר את התנועה לחניונים שיוקמו מתחת למגדלים. הקשר בין המגדלים למושבה יהיה בכך שאפשר יהיה לראות את המגדלים מכל נקודה בפארק, והמגדלים ייהנו מהנוף היפה וגם יזינו חלק גדול מהפעילות המסחרית והתיירותית שתהיה בפארק".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "גוליבר בין גמדים: איך משלבים מגדל בלב העיר?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "המגדל יושב בעדינות על השדרה". הבינלאומי
    צילום: יאיר חסון
    רוב הדירות נמכרו לתושבי חוץ. הירקון 96
    צילום: יאיר חסון
    דירה לדוגמא ברחוב הירקון
    צילום: יאיר חסון
    מומלצים