זה נגמר כי לא הצלחתי להוריד את ההגנות שלי
לא הצלחתי לומר "אני זקוקה לך" במשך שש שנים, אפילו לא רגע לפני שזה נגמר. שמרתי על עצמי מהאדם הכי קרוב. אני יודעת שהוא ואני כבר במקומות אחרים ואני לא מקוננת על אותה מערכת יחסים, אני פשוט מבינה את גודל התרמית שחייתי בה
ההחלטה לא הגיעה בין לילה, אלא התגבשה לה לאט. הזרז הרשמי היה בחור אקראי שנקרה בדרכי וגרם לי לראות דברים בצורה שונה. הוא לא שם לי מראה מול עיניי או היטיב לקרוא את רחשי ליבי, אבל העובדה שהצלחתי לקרוא אותו ולשקף לו את עצמו בצורה ברורה ובו בזמן לשמור את הרגשות שלי לעצמי במודע עד שהדבר פגע בי - גרמה לי לראשונה בחיי לרצות לוותר.
בואו לדבר על מסיכות והגנות גם בפייסבוק של ynet יחסים
הרגשתי כאילו איבדתי עוד חלק מעצמי
לא הצלחתי לומר לו אפילו את הסיבה האמיתית לכך שהקשר הרציני שלי נגמר, כי ידעתי שבכך אקרין חולשה, והרי אני אדם עצמאי שבז לחולשות, או לפחות כך הקרנתי החוצה כל השנים. אבל לאחר ששאל אותי מדוע נגמר אותו קשר ארוך שנים וסיפקתי את התשובה הרגילה "פשוט מת" הרגשתי כאילו איבדתי עוד חלק מעצמי. התחלתי לנבור ולקדוח פנימה והצלחתי בפעם הראשונה לומר לעצמי את האמת: זה נגמר כי לא הצלחתי להוריד את ההגנות.
לא הצלחתי לומר "אני זקוקה לך" במשך שש שנים, אפילו לא רגע לפני שזה נגמר. שמרתי על עצמי מהאדם שהיה קרוב אליי ביותר. ואני יודעת שהוא ואני כבר במקומות אחרים ואני לא מקוננת על אותה מערכת יחסים, אני פשוט מבינה את גודל התרמית שחייתי בה. אפילו בדבר שכביכול היה הכי אינטימי וחשוף, חייתי עם מסיכות.
אני יודעת שכמו בכל גמילה רצוי לעשות זאת ב"משיכת פלסטר חדה" וזהו. אבל בניגוד לגמילה מסיגריות, להשיל את ההגנות שלי ייקח קצת זמן. אני כבר כל כך מתורגלת בהגנה על "האני האמיתי" שלי, שאני כבר מטילה ספק בכך שאני מסוגלת לוותר על אותה השליטה ולתת למישהו להתקרב מספיק כדי לראות גם את כל החולשות שקיימות בי.
אני יודעת היום שאני רוצה להיפתח ורוצה להיחשף לצד השני, כפי שאני מצפה תמיד שיפתחו אליי. אותו בחור אקראי שהיה ועודנו מרוכז בעצמו הראה לי את האושר שבפתיחות. לאחר ששכנעתי אותו להיפתח בפניי, הוא נהנה לשתף אותי בחוויותיו לספר לי על קורותיו בחו"ל ואפילו על האקסית המיתולוגית. אני יודעת שהעובדה שהייתי שם והקשבתי ולרוב אף הבעתי את חוות דעתי נעמה לו וסיפקה לו את אותו הצורך הנפשי שכל אדם משתוקק אליו. אבל העובדה שאני התנהלתי בחשדנות ולא שיתפתי העיקה אליי, בראשונה בחיי.
אני רוצה למצוא את האחד שאוכל לשתף אותו ברחשי ליבי ללא פחד. שאוכל לשבת ולספר לו את קורות חיי ללא צנזורה והשמטת פרטים מודעת. אך אני יודעת שעליי להסכים להיפרד מההגנות לפני כן ולחיות את חיי עם אותן החולשות מהן ברחתי בשנים האחרונות.
על כן אני כותבת מכתב פרידה זה ומצהירה רשמית שאני נוטשת את הרכבות הנוסעות, קופצת מהסירות המשייטות באוקיינוס ומשילה את המסיכות השונות שעטיתי על עצמי. אני פותחת דף חדש ונקי ומשאירה לעצמי מספר הגנות בסיסיות. בכל זאת הרי כל אחד צריך שכבה דקה של הגנה.
