שתף קטע נבחר

קונצנזוס מחוף לחוף: יהודי ארה"ב נגד חוק החרם

סערת החוק האוסר על החרמת התנחלויות הגיעה גם לארה"ב, בשגרירות בוושינגטון התקבלו פניות רבות. גם ארגונים "ימניים" הזהירו מההשלכות והביעו תקווה שבית המשפט העליון יתערב: "יש מי שמשחקים בפוליטיקה וגורמים נזק לישראל"

בימים כתיקונם, יהדות ארצות הברית מפולגת בשאלות הקשורות לישראל. אבל חוק החרם, שאושר שלשום בכנסת ואמור לדעת יוזמיו להיאבק בקמפיינים אנטי-ישראלים, הצליח לאחד את הקהילה לגוש אחד: הארגונים משמאל ומימין הביעו התנגדות לחוק, ואף תקווה לביטולו בבג"ץ.

 

סערת "חוק החרם" - כתבות אחרונות ב-ynet:

 

סוכנות הידיעות היהודית בארה"ב JTA ציטטה גם פעיל פרו-ישראלי בכיר שציין כי "מאז 'מיהו יהודי' (בראשית שנות ה-80') לא היה ויכוח כמו זה, שעלול לפגוע ביחסים בין ישראל ליהדות ארה"ב. אוי, מי צריך את זה?".


יוזם החוק, ח"כ זאב אלקין, בערב ההצבעה (צילום: עטא עוויסאת)

 

"אנחנו מאוכזבים שהחוק עבר" אמר הרב סטיב גוטו, יו"ר "המועצה היהודית למדיניות ציבורית", ארגון גג מוכר.

 "איננו תומכים בחרמות, אבל החוק מערער על הדמוקרטיה במובן מסוים, ויש לקוות שבית המשפט העליון יבטל אותו".

 

לא רק ג'יי סטריט, הארגון שנחשב "שמאלני" מתנגד. גם בצד הימני יותר של המפה האמריקנית, בארגון ציוני אמריקה (ZOA), מביעים חשש מההשלכות. "אף אחד לא היה מזועזע יותר ממני מהחרם על התיאטרון באריאל", קבע נשיא ZOA, מורטון קליין, "אבל להפוך את זה לבלתי חוקי? אני לא חושב".

 

וושינגטון לא מתערבת, אבל רומזת

גם יו"ר הליגה נגד השמצה, לא ארגון שמזוהה עם עמדות ליברליות במיוחד בדרך כלל, טוען שהחוק אינו הדרך להיאבק בחרמות. "איסור בחוק על קריאות לפעולה - מאוסה ומזיקה ככל שתהיה - גורם נזק לחברה הישראלית", אמר אברהם (אייב) פוקסמן, והביע תקווה שבית המשפט העליון "יבחן במהרה את החוק ויפתור את הנושאים המדאיגים שעולים ממנו".

 

פוקסמן הדגיש בראיון ל-JTA שגם אם יבוטל בבג"ץ, נזק כבר נגרם לישראל כתוצאה מאישור החוק. "האנשים שרצו אותו יאמרו 'הצגנו, התווכחנו והעברנו אותו', והאנשים שאומרים שהוא מנוגד לדמוקרטיה ינצחו בבית המשפט. יש מי שמשחקים בפוליטיקה וגורמים נזק לישראל".

 

משמאל, קבוצת ארגונים בהם ג'יי סטריט, הקרן החדשה לישראל ושלום עכשיו בארה"ב, פרסמו הודעה לפיה "כשאתה מתחיל לאסור על דעות לא פופולריות, אין באמת נקודת סיום", אמרה נעמי פאיס, דוברת הקרן החדשה.

 

בשגרירות ישראל בוושינגטון הודו שקיבלו "כמות לא קטנה" של שיחות בבקשה לבירור פרטים לגבי החוק החדש,

 וניסו להתמודד עם חוסר ההחלטיות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמקורביו הצהירו שאינו שבע רצון מהחוק, אך הוא נמנע מהצבעה נגדו בכנסת. "זהו עניין למחלוקת בישראל, ונראה שיישמע בפני בית המשפט העליון, כמו בכל דמוקרטיה", אמרו בשגרירות למי ששאל, לפי הדיווח ב-JTA.

 

במחלקת המדינה האמריקנית נמנעו אתמול מלמתוח ביקורת ישירה על ישראל וציינו כי זהו "עניין ישראלי פנימי", אולם הדובר השמיע ביקורת מרומזת כשמסר: "חופש הביטוי, לרבות החופש להתארגן ולהפגין בדרכי שלום, הוא זכות בסיסית בדמוקרטיה".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אייב פוקסמן. נזק לחברה הישראלית
מייקל אורן. פניות רבות לשגרירות
צילום: AP
הילרי קלינטון. "חופש הביטוי הוא זכות בסיסית"
צילום: AFP
מומלצים