שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הבדואים ברהט יעברו למגדלי מגורים
    תוכנית דרמטית, שתכפיל את גודלה של העיר הבדואית בנגב, זכתה בתחרות אדריכלות בינלאומית. לצד תכנון של בניינים בני 6 קומות, ראשון מסוגו באוכלוסייה זו, המיזם מתחשב גם בתופעות הפוליגימיה ונותן מענה לסוגיית צנעת נשים. צפו בתמונות

    מי שנכנס לרהט בימים אלה, יכול להבחין בתנופת בנייה חסרת תקדים: תוכנית להרחבת העיר רהט, במסגרתה הבדואים צפויים לעבור לראשונה להתגורר בבתי דירות בני 3-6 קומות, כבר יצאה לדרך. התוכנית זכתה לאחרונה בפרס ראשון לתכנון אסטרטגי, בתחרות של ארגון המתכננים העולמי (ISOCARP ). 

     

    פרוייקט "רהט דרום" בוצע ביוזמה משותפת של מינהל מקרקעי ישראל והמנהלה לקידום הבדואים בנגב, גובש במשך 10 שנים, בשיתוף תושבי המקום. הוא כולל תכנון עירוני כוללני שנעשה עבור האוכלוסיה הבדואית, המצויה בשלבי מעבר מחיי נוודות למגורי קבע בעיר הבדואית הגדולה בעולם: ברהט חיים כיום כ-50 אלף תושבים, ועד שנת 2020 העיר צפוייה להכפיל את עצמה.

     

    התוכנית, מרחיבה את העיר לכיוון דרום וכוללת 10 אלף יחידות דיור, שלמעשה יכפילו את העיר. שלב א' של התוכנית הכולל 4,500 יחידות דיור כבר יצא לדרך - מרבית המגרשים שווקו והבנייה החלה. בנייתם של עשרות רבות של בתים כבר הושלמה או שהם נמצאים בשלבי סיום, והיתר צפויים להיבנות בשנתיים הקרובות. במרכז העיר מתוכננים מוסדות ציבור כלל עירוניים, פארק מרכזי, שוק, מסחר ותיירות. שבילים ירוקים שיחברו את אזורי המגורים למרכז. 

     

    צילום: אדר' עמוס ברנדייס

     

    מרכז תעסוקה לנשים

    התוכנית כוללת בין השאר, 9 דגמים של בתי מגורים, שהותאמו לצרכים ולדרישות האוכלוסייה, בהם בנייני דירות שיספקו ציביון עירוני לאזור, וכן מגורי משפחות בודדות עם אפשרות להוספת יחידת אירוח. תכנון אזורי המגורים כלל יחידות דיור גדולות מהרגיל, כדי לתת מענה לתא המשפחתי הגדול של הבדואים, ואפילו להתחשב בתופעת הפוליגמיה.

     

    אבל לא רק הפוליגמיה נלקחה בחשבון בהליך התכנוני ארוך השנים, אלא גם נושא הצניעות: כדי לשמור על צניעות הנשים, יצרו מרחק רב מהרגיל בין המרחבים המסחריים, אזורי תעסוקה, מסגדים ובתי ספר תיכוניים, לבין אזורי מגורים וגני ילדים, תוך היתר לבניית גדרות גבוהים בין אזורי מגורים לרחובות הסמוכים. בנוסף, תוכנן מרכז תעסוקה לנשים בלב אזורי המגורים, על מנת להנגיש ולהקל עליהן את אפשרויות התעסוקה, תוך כדי שמירה על צניעות וקרבה לילדים.  

     

    התוכנית החלה לקרום עור וגידים בתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם טלאל אל קירנאווי. "לפני 10 שנים לא ידענו כלום על איך מתכננים במגזר הבדואי", סיפר ל-ynet אדריכל התכנית מטעם מינהל מקרקעי ישראל, עמוס ברדנייס. "הדבר הראשון שעשינו הוא שאמרנו לבדואים ברהט "בואו תעבדו יחד איתנו, כדי לתת לילדים שלכם את הפתרונות הכי טובים". קיימנו מאות ישיבות משך השנים עם מגזרים שונים באוכלוסייה".

     

    ברדנייס מפרט כי במקור, רהט תוכננה בשנות ה-70 כך שלכל שבט הייתה שכונה נפרדת וכניסה נפרדת, עם נתק מוחלטת זה מזה. "הדור הצעיר ברהט לא בהכרח אוהב את הדגם הזה", הוא מפרט, "יצרנו מערך אורבני הרבה יותר מורכב הכולל מתחם של שכונות, רחובות, בקני מידה שונים שמתאים למשפחות קטנות יותר. לא רק שבט שלם בשכונה אחת סגורה, אלא משהו שמזכיר יותר עיר".

     

    חידוש במגזר הערבי

    "מדובר בהישג חסר תקדים", אמר ראש העיר לשעבר אלקינראווי, "הרחבנו את גבולות השיפוט של העיר, ושטחים ציבוריים גדולים. תיכננו מגוון רחב של שיטות אכלוס. מצוקת הדיור היא גדולה בעיר, אך השווי הנדל"ני במקום הוא יחסית נמוך ולכן יש מגוון אפשרויות".

     

    רהט (צילום: אדר' עמוס ברנדייס)
    רהט(צילום: אדר' עמוס ברנדייס)

     

    אלקינראווי מדגיש כי למרות שבנייה של 6 קומות היא חידוש במגזר הערבי בישראל, המגרשים האלה נחטפו ראשונים ונמכרו כולם. לדבריו, "זה אחד הפרוייקטים החשובים במדינה". עם זאת, לאורך השנים היו גם מתנגדים לתוכנית. "היו הפגנות, כאלה שאמרו שהתוכנית הזו לא מתאימה", אומר אלקינראווי. אבל בסוף הצלחנו לשווק את המגרשים".

     

    ייתכן שדבריו של חליל אלעמור, תושב הכפר הלא מוכר אלסרה, ממחישים את השוני בתפיסת התכנון האורבני בין המגזרים השונים, עימו נאלצו להתמודד המתכננים. כאשר אלעמור נשאל מה דעתו על תוכנית פראוור להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, הוא העביר ביקורת על העובדה שבדואים רבים ייקלטו ביישובים קיימים. "בעתיד עוד נמצא את עצמנו בבנייני קומות, כמו היהודים, דחוסים כמו תרנגולות בלול אחד על השני", אמר.

     

    "אנחנו מדברים על חברה בשלבי מעבר", מסביר ברדנייס, "בעבר הם חיו ברמה שבטתית מאוחדת ברמה של השכונה, אבל עם הזמן, ככל הנראה בעקבות מגמות שיקרו במגזר הבדואי, הדברים ישתנו".

     

    רפי אלמליח, סמנכ"ל תכנון ופיתוח בפועל במינהל מקרקעי ישראל, אמר כי "אנו רואים חשיבות רבה למתן פתרונות לאוכלוסיה הבדואית בנגב, שקצב הגידול שלה הוא מהגבוהים בעולם, תוך התחשבות בצרכיה המיוחדים. לצורך קידום התכניות לקחנו את מיטב המתכננים. המינהל מקדם בשנים האחרונות תכנון של מספר ישובים חדשים לבדואים על פי החלטת ממשלה, וגם שם נעשית עבודה פרטנית ומורכבת בשיתוף מלא של האוכלוסייה המקומית על מנת שהפתרונות יהיו ישימים".

     

    אדריכל התכנית עמוס ברנדייס, המכהן כיו"ר ארגון המתכננים הישראלי, יקבל את הפרס על התוכנית בסין, בכנס השנתי ה-47 של ארגון ISOCARP, שיערך בסוף אוקטובר. "זהו כבוד מיוחד עבורי לייצג את ישראל בפורום חשוב זה, בגין זכייה של פרויקט ציבורי המקדם דו-קיום בשלום, במיוחד בימים קשים אלה לישראל בזירה הבינלאומית", אמר ברנדייס. "אני מאמין שעם המשך התקדמות הבניה והאכלוס, אכן נזכה לראות שההערכה לה הפרויקט זכה, מוצדקת".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "הבדואים ברהט יעברו למגדלי מגורים"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רהט
    צילום: אדר' עמוס ברנדייס
    רהט
    צילום: אדר' עמוס ברנדייס
    מומלצים