שתף קטע נבחר

מי מפחד מאינטימיות? אני, אבל אל תגלו

אינטימיות בקונוטציה של כולנו היא סקס, אהבה, נשיקות לחות, הבל פה בבוקר ומבטים מזוגגים לעבר האהוב שלנו. אבל לא רק. אינטימיות יכולה גם להופיע בשלל צורות וגוונים, שהקשר בינם ובין ארוטיקה מקרי בהחלט

חצות בלילה. חדר השינה. אור נרות עם ניחוחות ארוטיים של קטורת. סדינים לבנים עטורי תחרה. הוא שוכב עליך. הוא בתוכך. הוא מביט בעינייך, את איתו כל הזמן. אתם חולקים יחד ענן של ריחות, ניחוחות, נשימות ונגיעות. קאט.

 

אינטימיות בערוץ יחסים:

 

הפתיחה הארוטית הזאת, גבירותיי ורבותיי, אינה אמיתית. היא פרי דמיוני. הפתיחה הזאת היא הקונוטציה הראשונה שעלתה לי בראש כשחשבתי על אינטימיות, ותו לא. אינטימיות בקונוטציה של כולנו היא סקס, אהבה, נשיקות לחות ומבטים מזוגגים לעבר אהובך. אבל לא רק.

 

 

משאת נפש רומנטית מול מציאות קצת פחות חיננית 

אינטימיות היא המעמד הזה בו קליפת נפשנו נסדקת, והגשר לעבר נשמתנו נפתח ומאפשר לאדם זר להיכנס אלינו, למרחב המוגן שלנו. אינטימיות אולטימטיבית היא זו שמאפשרת לנו להרגיש גוף אחד, נפש אחת ונשמה אחת, יחד עם גוף אחר.

 

שוחרי האהבה למיניהם מחפשים בנרות את אותה אינטימיות. היא זו שמאפשרת אהבה, קירבה ופתיחות. אינטימיות תקל עלינו להירדם יחד באותה מיטה, לקום בבוקר אחד בזרועות השנייה, ולהצמיד נשיקה לחה, למרות הבל הפה של הבוקר.

 

אבל אינטימיות בניגוד לקונוטציה הארוטית, יכולה להיות ססגונית, ולהפתיע במגוון של סיטואציות שלעיתים היינו מעדיפים לוותר עליהן. אינטימיות, אם כן, לא קשורה אך ורק באהבה וזוגיות, וכדי להסביר את עצמי החלטתי ללקט לכם מספר מצבים בחיים של כולנו, בהם האינטימיות לובשת צבעים אחרים לגמרי ומגיעה למרבה הצער, ללא כל הזמנה, וללא היכרות מוקדמת עם הנפשות הפועלות.

 

אינטימיות בריבוע - המגדל המרובע בעזריאלי. אתה נכנס למעלית בשעה תשע ושלושים בבוקר. עשרות עובדי בזק, חברות הון סיכון ועורכי דין נכנסים בבת אחת למעלית. המעלית מלאה עד אפס מקום. אתה ועוד כמה עשרות אנשים מצטופפים יחד. למורת רוחך הגלויה, נצמד אליך עורך דין מימין, אנליסטית משמאלך, ואתה דבוק לאחוריה של פקידת בזק.

 

מאחוריך, ממש צמוד אליך, עומד שליח גבוה קומה, נושף בעורפך. אתה מצטמרר, מנסה לזוז קדימה, ונתקל במבט זועם של הגברת מבזק. זז קצת ימינה - ומקבל מבט מאיים של עורך דין בשחור. על השמאל אתה מוותר. אתה תקוע שם, אח שלו. עד קומה 50, עם נשמת אפו של השליח מאחור, ואחוריה של חברת בזק מלפנים.

 

כמו סרדינים במעלית אחת. אינטימי משהו (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
כמו סרדינים במעלית אחת. אינטימי משהו(צילום: shutterstock )

 

אינטימיות הורסת - שיחה נכנסת. אהובתך החדשה על הקו. "מותק," היא אומרת לך, "תשמע". אתה מזהה מייד טון לא מוכר ולא רצוי, אך נותן לה להמשיך לדבר. "חשבתי על זה", היא ממשיכה במין מפץ של אינטימיות, "ולדעתי אין בינינו ממש אינטימיות. לא לזה פיללתי. מותק תקשיב, אני חשבתי על זה, אני פשוט לא אוהבת אותך, אני כל כך מצטערת אם אני פוגעת בך". אתה מנתק את השיחה, סמוק כולך, מרים את ראשך ורואה שישיבת הנהלה עדיין בעיצומה, רק שכולם מסתכלים עליך. "בעיה קטנה בבית", אתה מסמיק ואומר, "הכול בסדר".

 

את לא באמת עושה לי את זה. חשבתי שיש בינינו אינטימיות (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
את לא באמת עושה לי את זה. חשבתי שיש בינינו אינטימיות(צילום: shutterstock )

 

אינטימיות בשחקים - טיסת אל על לניו יורק, אתה נכנס למטוס ומקווה שהפעם תשב לידך איזו חתיכונת, צעירונת ודקיקה. כזאת שלא תתפוס נפח במושב הזוגי שלכם, ולבטח לא תעז לתפוס את המשענת המשותפת. אתה מתיישב במקום, ומביט על אותו טור של אנשים מתקדמים תרים אחר מקומם. מיד אתה מזהה את החתיכונת שלך בדרך אליך.

 

היא מתקרבת, פותחת את תא המטען מעל המושב, מחייכת אליך קלות, ומתיישבת לתדהמתך במושב שאחרייך. באותה שנייה ממש, בעוד אתה מביט לאחור, מתיישב לידך לפתע חרדי, לבוש שחורים, 120 קילו לפחות, מריח כאילו שהגיע בריצה ממאה שערים בשיא החום, ומתיישב.

 

 

השכן החדש שלך לא מדבר עברית, רק יידיש, ובכלל, מרבית הזמן הוא עסוק בלסדר את עשרות השקיות שהעלה למטוס מתחת לרגליו. אלו נופלות כמובן למרחב שלך. מרוב גודלו אין לשכן איפה למקם את יד שמאל שלו, אלא על המשענת, שאמורה הייתה להיות משותפת. 11 שעות ו-20 דקות, אתה, השכן החדש שלך, וניחוחות המרתון – תקועים יחד.

 

היא הייתה אמורה לשבת לידך במטוס. לאן היא נעלמה? (צילום: shutterstock ) (צילום: shutterstock )
היא הייתה אמורה לשבת לידך במטוס. לאן היא נעלמה?(צילום: shutterstock )

 

אינטימיות לוחמת - רצועת עזה. אתה מוביל חולייה של לוחמים בלוחמה של שטח בנוי לתוך מבנה נטוש. לילה מסביב, שקט מופתי ומהפנט מרחף מעל הכול, למעט צרצר בודד וצרוד הקורע את הלילה. אתה פורץ פנימה למבנה. קופץ מולך מחבל ומרים ידיים. אתה מקבל החלטה בעשירית של שנייה לא לפתוח באש. אתה נעמד מולו. עכשיו זה רק הוא ואתה.

 

אתה רואה את הלבן שבעיניים שלו. אתם עומדים אחד מול השני – ומשקשקים. אתה אומר לו "כיף חלאק" ואז – קאט! - אתה מתעורר בבעתה, מזדקף במיטה, וקולט מימין את החתיכונת שמצאת לפני יומיים בבר השכונתי, בוהה בך בפליאה ופולטת "מותק, איזה פחד, למה אתה מדבר בערבית?"

 

אפשר בהחלט להגיד שעם אינטימיות שכזו - לוחמת, הורסת ומרקיעה שחקים, אולי עדיף כבר לחזור לקונוטציה הראשונה, הארוטית, הנעימה, ופשוט להישאר שם. עד העונג הבא.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים