הבית הנטוש בדב הוז בת"א יושכר לבצלאל

עיריית תל אביב ניהלה משא ומתן מול האקדמיה לאמנות בצלאל על השכרת הנכס הנטוש ברחוב דה הוז 16-18 עוד בטרם החלה מחאת האוהלים, אך נראה כי החלטת המפגינים לפלוש לבניין הנטוש ולמחות על מדיניות הרשות המקומית שמשאירה מבנים בשיממונם במרכז עיר בה רבים לא מצליחים למצוא פיתרונות דיור עשתה את שלה.

• ת"א: מבנה נטוש ענק הפך ל"מרכז קהילתי"
• המחאה: עצורים בפינוי בניין נטוש בתל-אביב
  

ועדת הכספים בעיריית תל־אביב-יפו אישרה בישיבתה אמש (ג'), את התקשרות עם האקדמיה לאמנות 'בצלאל' להשכרת המבנה ברחוב דב הוז, במטרה להקים במקום שלוחה תל־אביבית של המכללה. במסגרת זו מתוכננים לקום במבנה גם שני גני ילדים עירוניים לטובת תושבי השכונה וילדיהם.

המבנה העירוני הינו מבנה בן 4 קומות, שטחו כ-3,000 מ"ר והוא שימש בעבר כפנימייה וביה"ס לבנות "בית צעירות מזרחי". בהתאם לתכנית "גדס" (תכנית הקרויה על שם האדריכל פטריק גדס שתכנן את רובע לב העיר) החלה על המגרש, נמסר מהעירייה כי הוא אינו מיועד לשימוש פרטי או מסחרי אלא לשימוש ציבורי כגון בתי ספר וגנים.

"העירייה שמרה ושומרת באדיקות על ייעודו זה והתנגדה בתקיפות להצעות המייעדות אותו לשימוש מסחרי או פרטי- זאת בניגוד לנטען באופן שקרי ומטעה בפרסומים שונים בחודשים האחרונים", נכתב בהודעת העירייה. החלטה זו אמנם משמישה את הבניין ומאפשרת בו פעילות ציבורית, אבל בקרב מפגיני מחאת האוהלים היא התקבלה באכזבה רבה.

השתלטות מוחים על המבנה הנטוש(צילום: מוטי קמחי)

"לא פותר את הבעיה הקריטית"

הדר שמש, מפעילות המאבק נגד מדיניות המבנים הנטושים, מסרה כי בקרב הפעילים, עסקה מסוג זה שנסגרת בין כתלי העירייה אינה מספקת והיא בוודאי לא הפיתרון שלו ייחלו פעילי המאבק.

"השכרת הנכס בדב הוז למוסד אקדמי פרטי כמו בצלאל זה לא פותרת את הבעיות והמצוקות שקיימות באזור זה בלב העיר. אין לנו צורך בעוד מוסד אקדמי מכובד שיכניס עוד רכבים לעיר ויצור בעיות חבורה וחניה, אבל יש לנו צורך בחלל ציבורי לדיור במחירים שפויים. בנוסף שני גני ילדים בשכונה הזו לא פותרים את הבעיה הקריטית שדיברו עליה ושהעירייה מודעת לה", אמרה שמש.

שמש הוסיפה עוד, כי "חבל שבזמן שמחוסרי דיור רבים מסתובבים בעיר, ראש העיר עסוק בהקצאת שטח למוסדות אקדמיים. העירייה דאגה להכריז כל הזמן שהיא לא משמישה את הנכס כבר שנים מתוך דאגה לתכנון לצרכים העתידיים של התושבים במוסדות ציבור כגון גני ילדים ובתי ספר.

"אנחנו שמחים שהמאבק עזר לקדם את השמשת המבנה, אבל לא מדובר בפיתרון שתורם רבות לתושבים באזור וגם לתושבי תל אביב בכלל. התחושה היא שהעירייה מנותקת מהצרכים של התושבים. אנחנו מקווים שהפיתרונות הבאים שיגיעו מהעירייה בתחום התכנון והבנייה בעיר יענו על המצוקה האמיתית שמגיעה מהשטח". 

בעירייה ניסו להסביר מדוע עמד הנכס נטוש במשך זמן ממושך כל כך. "במהלך העשור האחרון ניסתה עיריית תל־אביב-יפו למצוא למבנה שימוש ציבורי מוגבל בזמן ובמסגרת זו אף פורסמו לאורך השנים מספר מכרזים פומביים לציבור.

"לאור העלויות הגבוהות של השמשת המבנה כמבנה לשימור המוערכת בעשרות מיליוני שקלים וכן לאור דחיית הצעות שלא תאמו את השימושים הציבוריים שנקבעו בתב"ע, לא נמצאה הצעה מתאימה עד עתה. העירייה אף ניהלה באופן שוטף מו"מ עם גופים ציבוריים כגון המכללה למינהל, אוניברסיטת ניו-יורק (NYU), מכללת שנקר ובצלאל במטרה לאפשר להם להשמיש את המבנה למספר שנים מוגבל", נמסר.