הלו קיטי: רווקה שרוטה והחתול שאיתה
מדוע רווקות מזוהות כל כך עם חתולים, ומה גורם להן לאמץ חתול מחמד עד שיגיע גברבר המחמד ויגאל אותן מהרווקות? נועה בנוש חושבת שמדובר בקלישאה שניצבת כשוט מעל צווארה של הרווקה הפוחזת. מיאו
"את חמודה. את יפה. את מושלמת", מלמל הבחור ברכות. "תודה", הסמקתי מכף רגל ועד ראש, אך מרגע שהעליתי את מבטי נוכחתי לגלות שהוא מדבר אל תוך אוזנה של החתולה שלי, מיצי.
עוד בנושא יחסים וחיות אחרות:
מה הקשר בין חתול שחור לבחורה בלונדינית?
האקס שלי והחברה שלו אימצו יחד גורי חתולים
אני לסבית נטולת חתול, כי לסטריאוטיפ יש גבול
את מיצי קנו לי הורי ליום הולדתי האחרון. מתנה מעט תמוהה בהתחשב בעובדה שקיבלתי פרס נובל על רצח שני קקטוסים (מסתבר שאם ממש מתאמצים, גם קקטוס יכול לנבול). מיצי סימנה עבורי את המסמר האחרון בארון הקבורה שלי כרווקה, בגלל הקישור האסוציאטיבי בין רווקה לבין חתולה.
חיית מחמד או גברבר מחמד?
כשאנחנו חושבים על רווקה בשנות ה-30 לחייה אנחנו מדמיינים בחורה מתוסכלת, המבלה את לילותיה מטפטפת גלידה על טריינינג מהוה, תוך כדי שהיא חובקת חתולה בחיקה. המקרה שלי הוא שונה, כי מיצי לא אוהבת שמחזיקים אותה בידיים.
נראה כאילו מאז ומתמיד אפיין החתול את דמותה של האישה הרווקה. אולי בגלל הדעה הרווחת שנשים מעדיפות חתולים בעוד שגברים מעדיפים כלבים, אנו מצפים מהאישה הרווקה לאמץ חתול בהיעדר בן זוג שיחליט אחרת. בנוסף, מאחר ואישה נתפסת כמי שקשה לה לחיות בגפה, היא תאמץ לעצמה חיית מחמד עד שיגיע הדבר האמיתי בו יש לטפל – לא, לא תינוק, אלא גבר המחמד.
כשחושבים על זה, ברור שנשים תתחברנה יותר לחתולים, וגברים – לכלבים. החתול מרוכז בעצמו. הוא אוהב אותך אבל מתעלם ממך רוב היום, מגיע מתי שמתאים לו ולא באמת מקשיב לך. מזכיר לכן משהו? הכלב, לעומת זאת, מחפש קרבה וחיבה, קשוב לצרכיך ומעוניין להתרפק ולרצות. מאחר ונשים מעדיפות חיה עצמאית ואינדיבידואלית, בעוד שגברים מעדיפים חיה נאמנה ותלותית, נראה שמבחינה סטריאוטיפית, מערכת היחסים בין אישה לחתול מזכירה את יחסיה עם הגבר, ואילו מערכת היחסים בין גבר לכלב מזכירה את יחסיו עם האישה.
כמה נשמות יש למיצי?
תחילת היחסים ביני לבין מיצי היתה בבחינת "כבדהו וחשדהו". כלומר, אני כיבדתי אותה והיא חשדה בי. אני די בטוחה שהיא נהגה לישון איתי במיטה כדי לוודא שלא אמות באמצע הלילה, ויהיה מי שימשיך להאכיל אותה. היו רגעים בהם נהגה להשתרך אחרי בערגה, בעיקר כאשר החזקתי בידי את שקית האוכל. בכל פעם שניקיתי לה את הקקי ידעתי שיום יבוא ויתהפכו היוצרות – היא תשים עלי חיתול למבוגרים ותשלח אותי למות בבית אבות בראשון. "בואי אלי נשמה" הייתי קוראת לה, והיא הסתכלה עלי בזלזול ושאלה "איזו מהן?".
לאמץ חתול זה כמו לקנות חתול בשק, בדומה לכל כניסה לתוך מערכת יחסים חדשה. אבל בסופו של דבר, ההחלטה להביא לי חתול התבררה כמוצלחת. חיש מהר מצאתי את עצמי מתכרבלת עם מיצי בלילות החורף הקרים, ומידי פעם מאפשרת לה להיות הכפית הגדולה.
בדומה למיתוס הרווקה גם אני מצאתי את עצמי מאנישה את החתולה וממהרת הביתה כדי שלא תתגעגע, ולא מענישה את עצמי בדייט עם חסרי הזנב. גם ההורים היו מרוצים, והתקשרו פעם ביום לדרוש בשלום החתולה. לפרקים חשדתי שהם סבורים שזה הדבר הקרוב ביותר לנכד שהם יזכו לראות מביתם.
תתחתני כבר, אישה
אחרי שחקרתי קצת את הנושא, התגלה לי שהקלישאה של הרווקה, זו שמאמצת חתול אחד במקרה הטוב, ואוספת לביתה את כל חתולי הרחוב של השכונה במקרה הרע, היא מיתוס בלבד. סקר שנערך בארץ לפני ארבע שנים מצא שרק 12% מהרווקות מאמצות חתולים. יתרה מכך, מסתבר שנשים באופן כללי נוטות לגדל בעלי חיים יותר מגברים – הן מגדלות יותר חתולים, אבל גם יותר כלבים, לעומת גברים.
בגלל שאנחנו לא אוהבים שמבלבלים אותנו עם העובדות, מעניין לדעת איזו מטרה משרת המיתוס של הרווקה עם החתולה, שבינו לבין העובדות יש קשר רופף ביותר. ההשערה שלי היא שסטיגמה זו מסמנת את גבולות הנורמה החברתית ("אישה צריכה להתחתן") ומשמשת כשוט מעל צווארה של הרווקה הפוחזת ("תראי מה יקרה לך אם לא תתחתני, גוועלד").
זהו אמצעי הרתעה שממחיש בצורה מוקצנת את הגורל האכזר הצפוי למי שנשארת ברווקותה: היא עלולה למצוא את עצמה בתפקיד ה"קרייזי קאט ליידי" – אותה אישה מזדקנת, ערירית וחסרת כל, המסתובבת בשכונה עם חלוק בית, ממלמלת לעצמה ומאכילה את כל חתולי השכונה. הנחמה היחידה במיתוס הזה הוא שאם אישה רווקה נתפסת כ"שרוטה", אז לפחות אימוץ חתולים נותן לה לגיטימציה להיות שרוטה, אלא אם כן היא הסירה להם את הציפורניים.
- מסכימים עם נועה? ספרו לנו בפייסבוק של
ערוץ יחסים
לפנייה לכתב/ת 
