דואגים שהילד שמן? צאו מהלחץ - וגם מהצלחת
כל עוד התינוק שלכם היה שמנמן ומתוק שמחתם מאוד, אבל כשהוא הפך לפעוט ולילד בעל עודף משקל - ההיסטריה מתחילה. מה תהליך הצמיחה שעובר על הילד שלכם בשנים הקריטיות האלה, ולמה אסור להפריע לו? דיאטניות מסבירות
כשילדינו היו תינוקות, שמחנו בכל פעם שהיינו צריכים לקנות חיתולים או בגדים גדולים יותר. הילד גדל, איזה יופי! יש מה לתפוס, זה חמוד, אבל רגע - אוי, הוא משמין?
קראו עוד על תזונת ילדים:
- ממתק כפרס אחרי האוכל? 10 כללים לתזונת ילדים
בשנה הראשונה לחייו הילד משלש את משקל גופו. תינוקות "משמינים" קודם ורק אחר כך מתארכים. הם ממשיכים בתהליך ה"השמנה" וההתארכות עד גיל 20. ישנם כמה גילאים שבהם מתרחשות קפיצות גדילה חשובות שצריך להיות ערים להן. בדרך כלל אלה נקודות הזמן שבהן ההורים מתחילים להיות מודאגים.
רזה - אבל עם בטן
מגיל חמש עד תשע הילד או הילדה יסתובבו עם בטן מעט גדולה יותר, שהיא נורמלית וחלק מתהליך הצמיחה. בנות 14-10 עולות הרבה במשקל, כמעט עד למשקל של מבוגר. הדבר לא נראה פרופורציונלי כיוון שהן עדיין לא סיימו את הצמיחה לגובה וגם של האיברים הפנימיים. אנו מסוגלים לראות רק את הביטוי החיצוני של התהליך, ולא את כולו.
בעיקר בתקופת ההתבגרות, מגיל 12 עד 18, ההבדלים בצמיחה ובפרופורציות הגופניות מאד שונים מילד אחד לאחר. הראשון יהיה גבוה ורזה מדי, השני רחב ושמן מדי. גם אורך הרגליים לא תמיד מתאים לאורך הידיים, ולהפך. ואפילו האף והאוזניים צומחים.
בתקופה הזו גם מתחילה התבגרות מינית: נוצרים פצעים על הפנים בעקבות שינויים הורמונליים, שיעור יתר, צמיחת החזה ועוד, שלא לדבר על מצבי הרוח המשתנים. השינויים ההורמונליים גורמים לשינויים דרמטיים בצמיחה, ועדיין הם ממשיכים בתקופה זו להתרחב לפני שהם מתארכים.
אבל התהליך הזה אינו מסתיים בשנה אחת כמו בשנת החיים הראשונה של הילד, אלא אורך כמה שנים. הוא גם לא קורה בעת ובעונה אחת - ייתכן שכדי לצמוח הילדים קודם "ישמינו" ויישארו עגלגלים תקופה ארוכה עד שיצמחו לגובה, וגם ההפך נכון. כל אחד בהתאם לקצב הצמיחה שלו.
ודווקא בשלבים האלה, שבהם חשוב להעניק לילדים תמיכה רבה, נכנסים ההורים למצוקה שהיא מוטעית ברובה. הם בטוחים שהילדים שלהם אינם נראים טוב ושהם משמינים.
לתפוס מרחק מהצלחת
כפי שבילדותם הם רצו עוד סיפור, עוד משחק ועוד זמן גינה, ובגיל מבוגר יותר רצו עוד שעות מחשב, עוד טלוויזיה ולחזור מאוחר מהחברים, בניסיון לפרוץ גבולות, כך הם רוצים עוד ממתקים. עם החששות האלה מחליטים ההורים להציב גבולות ולהתערב לילדים בצלחת: "תאכלי פחות", "תעשה ספורט", "השמנת". בטח שהם שמנו, אחרת איך יצמחו?
מאבקי הכוחות של הורים עם ילדיהם סביב האוכל בעייתיים במיוחד. לילדים בגיל זה אין שליטה רבה על חייהם, ואנחנו מכוונים אותם. אבל ליד השולחן - הם אלה שמחליטים מה לאכול. אנחנו סומכים עליהם בהרבה דברים, ודווקא בתחום האוכל שבו הם שולטים הכי טוב ונכון, אנחנו מתערבים ומפריעים.
ילדים יודעים כמה הם צריכים לאכול. התפקיד שלנו הוא להגיש להם ארוחות מאוזנת בכל יום, לשבת ולאכול איתם, לתת להם תוספת כשהם רעבים, ומנגד - לא לדרוש מהם לאכול כשהם שבעים ובעיקר לא להיכנס איתם למאבקי כוח שבהם תמיד ידכם תהיה על התחתונה.
הילד לא אוכל ירקות? שיאכל פירות. הוא לא אוכל פירות וירקות? תעשו לו מיץ. ואולי תשאלו את עצמכם אם אתם בעצמכם אוכלים ירקות ופירות? כהורים אנו מהווים מודל לחיקוי גם בתחום האוכל והרגלי האכילה, ולפעמים גם עלינו לעשות שינוי כדי להעביר את המסר הנכון. אם אמא ואבא בדיאטה, הם לא אוכלים עם כולם. אז מה הילד לומד? אם אמא ואבא אינם אוכלים בישיבה ליד שולחן, למה שהילד ירצה לשבת?
ילדים, כמו המבוגרים, אוכלים משעמום. תפקידנו לספק לילד עיסוקים אחרים, ואם זה לא עובד, להבין שייתכן שהוא באמת רעב. ואם הוא רעב, יש לתת אוכל ולא ממתקים, משום שממתקים אוכלים רק אחרי האוכל.
כמובן שיש שונות מאוד גדולה בין הילדים, אבל אם תתפסו קצת מרחק תיווכחו שהילד לא אוהב ממתקים יותר או פחות מאיתנו. הוא רעב יותר כי הוא גדל, אבל הוא גם יודע מתי מספיק לו. אם נחזור לשנת חייו הראשונה ניזכר שהוא לא פתח את פיו לבקבוק אם לא היה רעב, וסגר אותו בחוזקה כשהיה שבע.
כמבוגרים, כדאי לנו להצטייד בסבלנות עד שתסתיים הצמיחה ולהבין שילד שעושה דיאטה, גם אם הוא יורד "רק" חמישה קילוגרמים, יכול לפגוע בפוטנציאל הצמיחה שלו. לא רק בצמיחה לגובה הנראית לעין, אלא גם בצמיחת האיברים הפנימיים בגוף.
גם אם הילד שמן על פי ההגדרות הרפואיות, ירידה במשקל היא לא תמיד הדרך הנכונה, ודווקא שמירה על המשקל תגרום אצלו לירידה. מדוע? כי הוא צומח. זה היתרון שלו לעומתנו המבוגרים. אפשרו להם זאת.
- הכותבות הן דיאטניות קליניות במרכז "שיווי משקל"
