שתף קטע נבחר

היועמ"ש: העדפת יוצאי צבא בדיור - חוקית

וינשטיין תומך בחוק שישאיר חרדים וערבים רבים מחוץ למעגל הזכאות של דיור בר השגה. ממשרד המשפטים נמסר: "וינשטיין סבור שמתן ניקוד עודף ליוצאי צבא ושירות לאומי בפרוייקטים אלה היא סבירה ומידתית". הקריטריון יחול על מחצית מכמות הדירות

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מתיר להעדיף משפחות ששירתו בצה"ל בהענקת דיור בר השגה - כך נמסר בצהריים (ד') ממשרד המשפטים. "מתן ניקוד עודף ליוצאי צבא או שירות לאומי, הוא סביר ואינו מעלה קשיים משפטיים", נכתב בהודעה.

 

שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, ומינהל מקרקעי ישראל, העבירו לממשלה טיוטת תוכנית לקריטריונים להענקת דיור בר השגה, שאמורה לעבור לאישור בישיבה הקרובה של מועצת מקרקעי ישראל הקרובה. לפי הקריטריונים, יימכרו ויושכרו 50% מהדירות המוזלות שישווקו בכל פרוייקט למשפחות ששני בני הזוג ביניהם שירתו בצה"ל. ההצעה הועברה לבדיקתו של ויינשטיין, כדי לבדוק אם היא חוקית או שמדובר באפלייה. כעת וינשטיין מודיע כי לדעתו היא חוקית.  

 

ממשרד המשפטים נמסר: "יצוין כי בדיונים קודמים שנערכו אצל היועץ המשפטי לממשלה, בעקבות העלאת הנושא בוועדת טרכטנברג, הכריע היועץ כי מתן העדפה במתכונת דומה הוא סביר ומידתי. בהתאמה, לא מצא היועץ, בדיון שהתקיים היום, לשנות את החלטתו העקרונית. 

 

"עוד יצוין, כי היועץ לא התייחס לקריטריונים אחרים העולים מטיוטת ההצעה, ובכלל כך: שאלת ותק בנישואין או בעלייה ומספר הילדים של מבקש ההטבה".

 

שר הבינוי והשיכון, אריאל אטיאס, בירך על החלטתו של וינשטיין ואמר בתגובה: "אני שמח שהמלצתי להעניק ניקוד עודף ליוצאי צבא התקבלה על ידי היועץ המשפטי לממשלה. זו החלטה שעושה צדק עם מי ששירתו את המדינה, והמדינה מתגמלת אותם בבואם להקים בית בישראל.

 

"היועץ שם סוף לספקולציות שהופרכו על ידי גורמים אינטרסנטים שכביכול לא ניתן מבחינה משפטית לתגמל חיילים. אולם מאחר וההחלטה אינה מדירה מיעוטים שאינם משרתים בצבא, קבע היועץ המשפטי שהיא מידתית וסבירה. החלטה זו מצטרפת להחלטות קודמות שיזמתי להנחות למשרתים בצבא קבע ומילואים במגרשים צמודי קרקע". 

 

"הקריטריון של שירות צבאי אינו ענייני"

החלטת וינשטיין עוררה סערה בארגונים החברתיים. מתנועת התעוררות, שדחפה לקבלת ההצעה, נמסר: "הדגש על שירות צבאי או אזרחי הינו מבורך, אך הוא לא מחליף את הצורך בקריטריון של 'מיצוי כושר השתכרות' כתנאי סף בתכנית "מחיר למשתכן. שר הבינוי והשיכון עדיין מסרב להכניס קריטריון שיגביל את מתן הסיוע הכלכלי של המדינה לאלו שמסוגלים לעבוד ובוחרים שלא לעשות זאת".

 

"לשר אטיאס נוח לייצר את האשלייה שיש עדיפות משמעותית ליוצאי צבא, אבל למעשה זהו רק חלק קטן מהפרמטרים לזכאות ובמבחן התוצאה הוא מכוון לכך ששוב מרבית הדירות המוזלות יגיעו לידהן של משפחות מרובות ילדים שלא בהכרח מנסות להתפרנס בכבוד. אין ספק שמדובר במהלך מתוחכם מצידו של השר אטיאס שמדבר היטב בשפת החילוני".

 

ואילו מהקואליציה לדיור בר השגה והאגודה לזכויות האזרח נמסר בתגובה: "לגיטימי שהמדינה תתגמל חיילים משוחררים, אבל בפרויקטים שבהם מספר יחידות הדיור מוגבל ושמטרתם סיוע בדיור לאוכלוסיות מוחלשות, אין לתת עדיפות בדיור לקריטריון של שרות צבאי, אלא לקבוע זכאות לפי פרמטרים של הכנסה ונזקקות.

 

"הקריטריון של שירות צבאי אינו ענייני, ויביא בפועל להדרה של קבוצות אוכלוסיה שלמות כמו ערבים, חרדים ואנשים עם מוגבלויות מפרויקטים של דיור שהמדינה מסבסדת, בניגוד לשורה ארוכה של פסקי דין של בית המשפט העליון בעניין".

 

בקואליציית הארגונים החברתיים 'שותפות-שראקה' - הפועלים לשוויון יהודי ערבי בישראל - הגיבו בחריפות וטענו כי זו "גזענות לאור היום". בקואליציה, בה חברים שתיל, סיכוי, אג'נדה, איתך מעכי, כיאן, מכון הנגב-אג'יק, קשב, קו משווה, טוענים: "לא יעלה על הדעת כי היועץ המשפטי לממשלה יחבור למשנה של ישראל ביתנו שמציעה כמעט מדי יום הצעות חוק שיעדיפו יוצאי צבא בכל תחומי החיים. טוב היה עושה היועמ"ש אם היה מצהיר גלויות כי לתפיסתו יש לתת עדיפות ליהודים בדיור בר השגה על פני ערבים וחרדים, כי כך הייתה תפיסתו המפלה יוצאת לאור".

 

עוד הוסיפו בארגונים כי "היועץ המשפטי נותן גיבוי חמור להעמקת האפליה נגד ערבים וחרדים, שממילא מתמודדים עם שיעורי אבטלה ועוני גבוהים בהשוואה לאוכלוסיה היהודית-חילונית בישראל. כך נותן היועץ גיבוי להדרה כפולה ומכופלת של ערבים בכל תחומי חייהם, ומוסיף לחסמים הקיימים כבר בקבלתם למקומות עבודה כתוצאה מאי שירותם בצבא, ולתת התעסוקה מהם הם סובלים כבר, בשירות המדינה ובמגזר הפרטי".  

 

אטיאס נענה לדרישות מחאת האוהלים

מועצת מקרקעי ישראל אישרה באוגוסט תוכנית לשיווק דירות לסטודנטים, דירות להשכרה מוזלת ודירות למכירה במחיר מוזל למשתכן על אדמות המנהל. זאת, בהתאם לדרישות מחאת האוהלים . התוכנית שאושרה באוגוסט מבוססת בקווים כלליים על ההבטחות המעורפלות שפרסם קודם לכן ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אך נופחת בהן תוכן ממשי ומאפשרת לממש אותן בטווח זמן נראה לעין. התוכנית אינה כוללת קריטריונים שקובעים מי בדיוק יהנה מהדיור המוזל, אבל בניגוד לדרישת האוצר, היא לא עוכבה עד לקביעת הקריטריונים, אלא כבר יצאה לדרך במקביל.

 

משרד השיכון והמינהל הוסיפו המלצות לוועדה שתקבע את הקריטריונים, לפיהן תינתן עדיפות למגזר היהודי-דתי, היהודי-חילוני והדרוזי - יותר מאשר לחרדים. זאת, מכיוון שהמינהל ממליץ כי תינתן עדיפות, ואולי אף תנאי מחייב, לשירות צבאי או לאומי בקבלת ההטבות.

 

איזון בין המגזרים

ההמלצות יוצרות איזון בין המגזרים השונים באוכלוסייה גם בקביעת ההעדפה לפי מספר הילדים, המשפיעה על גודל הדירות שהקבלנים יצטרכו לבנות. לפי התוכנית המומלצת, משפחות ללא ילדים יקבלו עד 20% מהדירות. משפחות עם ילד אחד או שניים יקבלו עד 35% מהדירות ואילו משפחות עם שלושה ילדים ומעלה – יקבלו עד 45% מהדירות.

 

ההצעות בהן דן המינהל, הן שיווק קרקעות שייועדו לבניית מעונות לסטודנטים, דיור מוזל להשכרה (דיור בר השגה) ומתחמי דיור ב"מחיר למשתכן" - המחיר שבו הלקוח הסופי קונה את הדירה מהקבלן, כך שהמינהל לא ירוויח ממנו. צעדים אלה אמורים להצטרף לתוכנית הווד"לים.

 

ההצעה הראשונה שאושרה קובעת, כי הקרקע לבניית מעונות תשווק במכרז פומבי או בפטור ממכרז ליזמים ללא תמורה למינהל, וזאת, לצורך בניית מעונות ולאחר התייעצות עם המועצה להשכלה גבוהה ועם התאחדות הסטודנטים. המציעים במכרז יתחרו על המחיר הנמוך ביותר לשכירות למטר. המינהל יתייעץ עם המועצה להשכלה גבוהה לגבי סטנדרט הבניה למעונות ודרך תפעולם.

 

מוסדות להשכלה גבוהה שיחזיקו במעונות הללו יהיו פטורים מתשלומים למינהל, ובלבד שבנייתם תסתיים עד אוגוסט 2014. עוד קובעת ההחלטה כי מוסד שברשותו קרקע שאינה מיועדת למעונות רשאי להסב את יעוד הקרקע למעונות ללא תשלום.

 

ההחלטה השנייה קובעת כי המינהל ישווק במכרז קרקעות שייועדו להקמת בניינים להשכרה. הקבלנים יתחרו על מחיר השכירות הנמוך ביותר לזכאים עד למחיר של 75% מגובה השכירות המקובל בשוק באותן דירות או יתחרו במכרז רגיל תוך התחייבות להשכיר את הדירות במחיר של עד 30% בלבד מגובה השכירות המקובלת בשוק.

 

הקבלנים שיזכו במכרזים יוכלו למכור 40% בשוק החופשי, 20% בשכירות ללא פיקוח ו-40% בשכירות מפוקחת, שלקבלנים יהיה מותר להעלות אותה בשיעור עליית המחירים לצרכן בתוספת 1%. הדירות יושכרו לשלוש שנים עם אופציה להארכה ל-10 שנים.

 

ההחלטה השלישית מחייבת את המינהל לשווק קרקע במחיר קבוע שיעמוד על 50% מהמקובל בשוק, כאשר הדיירים יצטרכו לשלם עד 400 אלף שקל לדירה. הקונים לא יהיה רשאים למכור את הדירה לצד שלישי במשך 10 שנים ולא להשכיר אותה במשך 5 שנים. משרד המשפטים ומשרד השיכון יצטרכו לקבוע תוך חודשיים לכל היותר קריטריונים שיקבעו מי הם הזכאים לשכור דירות בדיור בר השגה ולקנות דירות במחיר למשתכן.

 

פורום משרתי המלואים בירך על ההחלטה של היועץ המשפטי: "אנו מברכים את היועץ המשפטי על החלטתו החשובה למתן העדפה בדיור בר השגה ליוצאי צבא ושירות לאומי. אולם יש לציין כי רק במדינה בה שולט פוליטקלי-קורקט מעוות שאינו מעודד עשייה למען החברה, העדפה למשרתים ולמי שנותן מעצמו לחברה, צריכה להגיע לכדי החלטה של היועמ"ש ולא להיות מובנת ומבוצעת מאליה".

 

בתגובתם ציינו אנשי הפורום כי "התגובה של האגודה לזכויות האזרח והקואליציה לדיור בר השגה, ארגונים המכנים עצמם ארגונים חברתיים, המנסים לפגוע בהחלטה חשובה זו, חושפת את העובדה כי אין ולו כלום בינם לבין נתינה למען החברה ואין זו הפעם הראשונה בה הם מנסים לפגוע במגזרים ובקבוצות שתורמים ועושים למען המדינה, למען חברה טובה יותר וגם במחיר היקר ביותר".

 

  • הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה ונדל"ן

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
היועץ המשפטי לממשלה, יהודה ויינשטיין
צילום: יאיר שגיא, ידיעות אחרונות
מומלצים