היא קטנת קומה, אבל שופעת ביטחון ואופטימיות, מחייכת ללא הפסקה, ובעיקר מאמינה שאיש - כולל מחלת הסרטן שתקפה אותה לפני כחודש וחצי - לא יכניע אותה בדרך להגשמת החלום שלה: לרוץ את מרתון ג'ילט תל אביב
שייערך ב30- במרס.
חייה של יעל לדר סלומון (33) נראו עד לא מזמן ורודים מתמיד. נישואין מאושרים לרועי, מהנדס במקצועו; שני ילדים מקסימים, עמית (5) ועומרי (שנתיים;( היא פורחת בעבודתה; והחיים בכפר יונה נעימים.
בנוסף, היא התמכרה לא מזמן לתחביב חדש: ריצה. "זה פשוט מדהים מה שקרה לי עם הריצה. במשך שנים האחיות הגדולות שלי, אריאלה, דפנה וענת, רצות במרתונים שונים ובתחרויות 'אשת ברזל.' הרגשתי שגם אני צריכה לעשות משהו, שגם אני צריכה לנסות לשפר את הכושר הגופני שלי," סיפרה אתמול.
כתבות אחרונות בערוץ הבריאות
ב-ynet:
- 7 הסיבות שבגללן אתם לא נרדמים טוב בלילה
"נבהלתי כשראיתי את עצמי"; איך שי רזה 59 ק"ג?
כשטלטול הרגעה לתינוק הופך לקטלני
בנובמבר האחרון החלה סלומון בריצות: "התחלתי בקצב מאוד איטי, משהו כמו קילומטר בכל פעם. זה לקח מעט זמן, אבל אחר כך עליתי לשלושה קילומטר. האחיות המשיכו לדחוף אותי, והייתה לי מטרה: המרתון הגדול בתל אביב. התכוננתי במרץ לאתגר הספורטיבי הראשון בחיי וזה היה מדהים. רצתי סביב היישוב כל יום והרגשתי נהדר. ואז, בחודש שעבר, הכל השתנה".
| המטרה של יעל |
|
| מרתון ת"א 2012 יוצא לדרך: 7 מסלולים לרצים / ynet |
|
ב-30 במרץ ייערך מרתון ג'ילט תל אביב המסורתי, שיעבור הפעם ברחובות ובאתרים מרכזיים בעיר כמו כיכר דיזנגוף, הנמל ושדרות רוטשילד. ההרשמה המוקדמת תסתיים בסוף החודש, ועד אז ניתן לבחור מתוך שלל המקצים את מה שמתאים לכם |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
במהלך אחת הריצות היא הרגישה בצווארה גולה מוזרה. "אמרתי לחברה שלי שיש לי גולה בצוואר, היא מיששה, ואמרה לי: 'יש לך עוד אחת.' האמת שלא ממש ייחסתי לזה המון חשיבות. הרגשתי שאני רוצה להמשיך להיות ממוקדת בריצה
וששום דבר יפריע לי בחיים, אלא שכעבור מספר ימים הופיעה לפתע גולה שלישית.
"חברה שלי אמרה: 'אני לוקחת אותך להיבדק, או שאת הולכת בעצמך.' וזה מה שעשיתי. קבעתי לי תור לבדיקה, ותכננתי ריצה ארוכה לאותו ערב, מי בכלל חשב על סרטן"? היא משחזרת.
כשהגיעה סלומון לרופאה שבדקה אותה, הבשורות היו קשות: "היא מיששה את צווארי, עלתה למעלה, ואז 'נתקעה' באזור הגרון. הרופאה עשתה לי בדיקה מקומית, ואמרה לי: אני א אשלח כמובן את הבדיקות שלך לביופסיה, אבל אני רוצה שתביני: את חולה בסרטן. הייתי בשוק. התחלתי לבכות.
"אני זוכרת שאמרתי לה: 'רגע, רגע, מה פתאום סרטן? הרי הבדיקות טרם נשלחו למעבדה, אין עדיין תשובות, אז למה בכלל לומר סרטן?
בכיתי ללא הפסקה אצלה בחדר, היא ניסתה לנחם אותי ואמרה לי שיהיה בסדר, ואחרי כמה ימים הגיעו התשובות ואז התברר שהיא צדקה".
הסרטן, שהחל בבלוטת התריס שלה, שלח גרורות דרך הצוואר עד בסיס הגולגולת וקנה הנשימה. "הרופאים הסבירו לי שבשבוע הבא אני יוצאת למסע ארוך. אני עוברת ניתוח גדול, או ניתוח נרחב מאוד, כהגדרתם," סיפרה סלומון.
ומה היא עושה בינתיים? רצה. "יכולתי להיכנס למרה שחורה ולבכות כל הזמן, אבל הבעל המדהים שלי והמשפחה הנפלאה שלי תומכים בי. האחיות שלי אמרו שאין מצב שאני מפסיקה לרוץ.
"אריאלה, אחותי הבכורה, אמרה לי: 'השתגעת? יש לך מטרה בחיים. את תרוצי את המרתון הזה. את נרשמת אליו, את תרוצי, כי יש לך מטרה: להבריא.' לכן החלטתי לא להישבר," הסבירה.
והיא מוכנה לקרב. "אני אנצח את המחלה הארורה הזו," מודיעה סלומון. "לא אוותר לה, וגם במרתון אני ארוץ. אני אעבור את הניתוח המורכב, וגם את הטיפולים המורכבים שיגיעו אחריו, וגם אם אצטרך לזחול - אגיע למרוץ ואנצח את הסרטן".
