"אדם על הקצה": לא נופל, גם לא מתרומם
המותחן "אדם על הקצה" בכיכובו של סם וורת'ינגטון מתרחש רובו ככולו על אדן חלון של בניין ניו יורקי, אולם מחולל המתח של הסרט מתקשה לעבוד בגלל בעיות האמינות של העלילה
ב"אדם על הקצה" ("Man On A Ledge") מתאסף קהל ברחוב מול מלון רוזוולט בניו-יורק. במעלה הבניין, על אדן החלון של אחת הקומות העליונות, ניצב אדם המאיים לקפוץ. חלק מהקהל קורא לו לקפוץ. השוטרים דוחפים, התקשורת מתעדת. גבר מזוקן ומרופט מתחיל לצעוק "אטיקה! אטיקה!" כדי לעודד את הקהל.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
"אטיקה" - כשמו של בית הכלא במדינת ניו-יורק שבו התרחש בספטמבר 1971 מרד אסירים שהסתיים במותם 19 אסירים ו- 10 אנשי חוק ואזרחים. מה למרד אסירים שהתרחש לפני למעלה מ-40 שנה ולסרט שיוצא היום? התשובה עוברת דרך סרטו הנפלא של סידני לומט "אחר צהריים של פורענות" (1975), ובו שוד בנק שמסתבך והופך לאירוע עם בני ערובה וכוחות שיטור המטילים מצור על הזירה.
בסצנה זכורה בסרט יוצא השודד הכושל סוני (בגילומו של אל פצ'ינו) החוצה ומלהיב את הקהל, שמזדהה איתו יותר מאשר עם השוטרים, בקריאות "אטיקה! אטיקה!".
שאיפות גדולות
חזרת קריאת זו ב"אדם על הקצה" מבהירה כי השאיפות שהיו ומומשו ב"אחר צהריים של פורענות" מצויות גם ברקע של סרט זה. יש פה ניסיון ליצור דרמת מתח בסיטואציה שהיא, ביסודה, סטאטית (standoff) והנובעת ממצוקה אישית הנושאת הד לתסכולים במישור החברתי-תרבותי. אך כשהתסריט של "אדם על הקצה" מערער באופן עקבי ויסודי את יסודותיו הריאליסטים - הפער בין הכוונות למופרכות התוצאה הסופית הוא רב.
השוטר ניק קאסידי (סם וורת'ינגטון) מרצה עונש מאסר של 25 שנים בעקבות הרשעה בגניבה של יהלום בשווי 40 מיליון דולר מדיוויד אנגלנדר (אד האריס), נדל"ניסט ניו יורקי עשיר, מקושר ומושחת. בתחילת הסרט מנצל קאסידי את האישור שקיבל להגיע ללוויה של אביו בכדי לברוח מהשוטרים המלווים. כמה ימים מאוחר יותר הוא מתייצב במלון רוזוולט, שוכר חדר המשקיף אל הרחוב הראשי, מזמין לעצמו ארוחת פאר, ואחריה יוצא למעקה ועומד שם כמי ששוקל לקפד את חייו. האם זהו סיפור של אדם שמאס בהשחרת שמו ובחר לסיים את חייו בתנאיו שלו?
כשעוברי האורח מבחינים בנעשה, מתחילה להיווצר ברחוב מהומה. השוטרים מגיעים וקאסידי, שאינו חושף את זהותו, דורש שתובא לזירה הפסיכולוגית המשטרתית לידיה מרסר (אליזבת בנקס). מהר מאוד הצופים מתחילים להבין כי האיום בהתאבדות היא חלק מתוכנית לטהר את שמו.
בבניין שנמצא מול המלון נמצאים המשרדים של אנגלנדר. על גג הבניין נמצאים ג'ואי (ג'יימי בל), אחיו הצעיר של קאסידי וחברתו – פרחה היספנית יפיפייה בשם אנג'י (ג'נסיס רודריגז). שניהם עומדים לפרוץ לחדר הכספות המוגן במערכות האבטחה המשוכללות ביותר, תוך שהם מודרכים על ידי קאסידי באמצעות מיקרופון נסתר שהוא נושא על גופו. מטרת הפריצה היא מציאת היהלום שלטענת אנגלנדר נגנב ממנו, וטיהור שמו של קאסידי. האיום בהתאבדות אמור להסיט את תשומת הלב ממעשה השוד.
אקט הטיפוס והפריצה לבניין מהווה דימוי עלילתי ויזואלי לניסיון התגברות על איום רב עוצמה. בשנה שעברה ראינו שני שימושים בולטים במוטיב זה: טום קרוז, נלחם בדמדומי הקריירה שלו, כשטיפס על הבורג' חאליפה, המגדל הגבוה בעולם ב"משימה בלתי אפשרית 4: קוד הצללים". ב"מיליארד סיבות לשוד" בן סטילר ואדי מרפי עמדו בראש צוות פריצה לביתו של מיליארדר גנב דמוי ברני מיידוף, בכדי לחשוף ראיות לנוכלותו הכלכלית שרוששה אותם.
רלוונטיות לא רלוונטית
גם "איש על הקצה" מכיל הד לנוכלות הקשורה למשבר הפיננסי של 2008, ולכן שואף, גם אם לא מצליח, לנסח אמירה בעלת תוקף רחב יותר. יומרה זו היא ציפוי למהותו האמיתי של הסרט - בידור נטול סבירות עלילתית.
כיצד מכיר קאסידי את מערכות ההגנה המשוכללות של הבניין? האם ניתן לקבל את צירופי המקרים שהולכים ומתרבים לקראת שיאו הדרמטי וכוללים מעורבות אקטיבית של קהל הצופים?
כיצד ניתן להסביר את מקור המיומנות העילאית הנדרשת לפריצה לבנין ושאותה יש לאח הצעיר ולחברה? ומה עם התפניות בהתנהגותן של דמויות המסכימות לשתף פעולה עם אסיר מורשע ונמלט? גם חשיפת מידע חדש על ההרשעה הנעשית בזמן הקצר של אירועי הסרט רחוקה מסבירות.
המושג "לקפוץ מעל הכריש" מתייחס לאקט עלילתי כה מופרך עד שהוא מערער את יכולת הצופים להשעות את אי האמון שלהם. "לקפוץ מהבניין" הוא גרסא חדשה של מושג זה.
הבימאי אסגר לת', שבעברו הסרט התיעודי המרשים "הרוחות של עיר השמש" (2006), עושה כאן הסבה לקולנוע עלילתי. עבודתו מיומנת, ובהחלט מסייעת לקהל לא ביקורתי להתעלם מחוסר הסבירות הבוטה. לאחרים, אלו שעבורם המושג "הגיון עלילתי" נושא משמעות, מוטב לחפש סרט אחר.
