"אשת הברזל": מריל סטריפ, ולא הרבה יותר
מריל סטריפ מגלמת במיומנות יוצאת דופן את דמותה של מרגרט תאצ'ר. בלעדיה, היה נותר הסרט "אשת הברזל" כאסופה של מידע תפל על אחת המנהיגות השנויות במחלוקת במאה ה-20

 ()

"אשת הברזל" ("The Iron Lady") היה הכינוי שהודבק לראש ממשלת בריטניה, מרגרט תאצ'ר, על שום התבטאויותיה התקיפות כנגד הגוש הקומוניסטי. אבל מי שייצפה בביוגרפיה הקולנועית על אודותיה (אחת הבודדות שנעשו על אישיות ציבורית בעודה בחיים), יתקשה להבין מדוע נחשבה לגדולה כל כך בעיני מעריציהּ, ולשנואת נפשם של כל היתר.

 

ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

 

צפו בטריילר של "אשת הברזל"

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

הסרט נפתח כאשר הברונית תאצ'ר (מריל סטריפ), עתה בדמדומי חייה, רוכשת קרטון חלב במרכול השכונתי, לא לפני שהיא מתלוננת באוזני הקופאית על המחיר הגבוה (אחד ממבקרי הקולנוע הבריטיים ציין, אגב כך, את העובדה האירונית שתאצ'ר, בעת שכיהנה כשרת החינוך בתחילת שנות ה-70, הורתה לבטל את חלוקת החלב בחינם לתלמידי בתי הספר).

 

משם היא חוזרת לדירתה הלונדונית, שם ממתין לה בעלה המנוח, דניס (ג'ים ברודבנט). כן, תאצ'ר הסנילית למחצה מדמיינת שבעלה עדיין חי. במחשבותיה היא נודדת אל העבר, אל הימים בהם היתה בתו האפרורית של חנווני מעיר שדה שהצטרפה לשורות המפלגה השמרנית, ובהמשך אף כיהנה כשרת החינוך בממשלתו של אדוארד הית'.

 

היא נבחרת לראשות המפלגה, וב-4 במאי 1979 עוברת להתגורר בבית מספר 10 בדאונינג סטריט, שם תישאר עד פרישתה בנובמבר 1990 - תאצ'ר היא האישה הראשונה בבריטניה שנבחרה לתפקיד ראש הממשלה, ומי ששימשה במשרה הרמה יותר מכל עמיתיה במאה ה-20, ושסגנון המדיניות הליברטריאנית שהנהיגה נקרא על שמה, "תאצ'ריזם".

 

כמו בוויקיפדיה

הבחירה לתאר את רגעי השיא והשפל בסיפור החיים המרתק הזה, מבעד לעיניה של הדמות ההיסטורית, כשהיא בדמדומי חייה ותודעתה, מאפשרת מבנה נרטיבי פרגמנטרי, שכמו מתבסס על cut ו-paste של פרקים ביוגרפיים נבחרים.

 

אך הבעיה העיקרית של "אשת הברזל", שביימה פילידה לויד ("מאמא מיה") לפי תסריט שכתבה אבי מורגן (סדרת הטלוויזיה "The Hour"), נעוצה בעובדה שדחיסה של אירועים משמעותיים, לפעמים עד כדי אזכור חולף, הופכת את הסרט לבלתי רלוונטי בעבור מי שאינם מצויים בדברי ימי השלטון התאצ'רי, ולבלתי מעניין בעבור האחרים.

 

מריל סטריפ כראש הממשלה, מרגרט תאצ'ר (מתוך הסרט)
מריל סטריפ כראש הממשלה, מרגרט תאצ'ר (מתוך הסרט)

 

כך, הסרט מרפרף על אירועים מרכזיים מתקופת כהונתה – מתקפת ה-IRA על המלון בברייטון, בו שהתה עם חברי מפלגתה; המלחמה באיי פוקלנד; שביתת הכורים הגדולה, וכו' - אך לא באמת מייצר תובנות מעניינות על דמותה הפוליטית של תאצ'ר, משנתהּ ותקופתה. יותר מאשר ביוגרפיה קולנועית, "אשת הברזל" נדמה כמו עיבוד מצולם של ערך וויקיפדיה.

 

יתר על כן, הבחירה להביא את הדברים בתור פלאשבקים של אישה דמנטית, הופכת את הדיון בהם לנטול מורכבות של ממש. מדובר, אחרי הכל, בזיכרונותיה של אישה קשישה שאינה מעוררת אלא הזדהות ואמפטיה. יש בדרך הסיפורית הזו משהו שמזכיר את סדרת הטלוויזיה המעולה, "הבלש המזמר"; ואכן, ישנם לא מעט רגעים במהלך הצפייה, שבהם אתה מצפה שרוחות העבר שממילא מאכלסות לעייפה את תודעתה של תאצ'ר יפצחו בשיר ובמחול.

 

הביוגרפיה הקולנועית (ז'אנר שזכה לשם biopic) נדרשה, מאז ומעולם, לאמצעים נרטיביים ואסתטיים שונים לתיאור מהלך חייהם של האישים שבמרכזן. עם זאת, רוב הסרטים בחרו בדרך הקונבנציונלית, שליוותה את הדמויות שבמרכזן מאלמוניות לתהילה, לרוב על פי סדר התרחשויות כרונולוגי (ע"ע "סיפורו של לואי פסטר", "יאנקי דודל דנדי" הקלאסי על חייו של הבדרן והמחזאי האמריקאי הארי מ. כהן, או "נפלאות התבונה").

 

"אשת הברזל" מתנהל, כאמור, בדרך דומה. אבל כאשר סרט מעמיד במרכזו אישיות פוליטית מעוררת מחלוקת, רצוי שתהיה לו איזושהי עמדה. אולי העובדה שמושאו של הסרט עדיין בחיים (ובמצב בריאותי רופף), היא שהופכת אותו למוצר הפרווה שהוא, מתוך חוסר רצון לפגוע או היעדרו של מבט פרספקטיבי נאות ("W" של אוליבר סטון, על הנשיא האמריקאי לשעבר, לקה באותה בעייתיות, מהסיבה האחרונה).

 

"אשת הברזל", שחקנית מזהב - מריל סטריפ (מתוך הסרט)
"אשת הברזל", שחקנית מזהב - מריל סטריפ (מתוך הסרט)

 

במיוחד אמורים הדברים בהתייחסותו של הסרט לחייה הפרטיים של גברת תאצ'ר, ולמערכת היחסים שלה עם בעלה ותאומיהּ. הסרט מתאר בצורה בלתי מעודנת במיוחד את האופן שבו הקריירה הפוליטית שלה באה על חשבונם, ומתקשה לזהות את הפונקציה שהיתה בחייה לדניס, שדמותו, כאמור, רודפת את תאצ'ר הסנילית, ומטרידה את מנוחתה.

 

הטאץ' של תאצ'ר

מה שמותיר אותנו עם הופעתה של מריל סטריפ, שגדולה על הסרט הזה בכמה מספרים. בהיעדרה של דמות מנומקת ומעניינת, אתה מוצא עצמך נפעם מול החיקוי המושלם ושכבות האיפור אשר הופכים את סטריפ לתאצ'ר מהנה ביותר,

 הן בגלגולה הפוליטי והן בזקנתה.

 

משחקה הנפלא כאן העניק לסטריפ השנה את מועמדותה ה-17 לאוסקר. אם תזכה, תהיה זו הפעם השלישית בעשור האחרון ששחקן המגלם שליט בריטי אוסף לחיקו את הפרס (אחרי הלן ומירן וקולין פירת' שזכו, בהתאמה, על "המלכה" ו"נאום המלך").

 

נראה שסטריפ אינה מתכוונת לוותר הפעם בקלות. עובדה: באחת הסצינות היותר משעשעות בסרט, תאצ'ר בגילומה מקבלת שיעורי דיבור והגיה א-לה "נאום המלך". כמו היתה סצינת "נאום ראש הממשלה" הזאת, פניה לזיכרונם הלא ארוך של חברי האקדמיה בהוליווד.

 

     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "אשת הברזל": מריל סטריפ, ולא הרבה יותר
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ביקורת סרט
    מריל סטריפ כמרגרט תאצ'ר ב"אשת הברזל"
    7 לילות
    ynet ספיישל