שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    רעידת אדמה? למדינה יש זמן
    בדיון של הוועדה לביקורת המדינה התברר - למרות הסכנה המיידית לרעידת אדמה קטלנית, ההערכות לקראתה עדיין מתנהלת בעצלתיים. שר השיכון: הרשויות המקומיות ממשיכות להערים קשיים

    קיימת סכנה מיידית לרעידת אדמה קטלנית, אבל ההערכות לקראתה עדיין מתנהלת בעצלתיים - כך עלה היום בדיון שקיימה הוועדה לביקורת המדינה בנושא עמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה בישראל, זאת בעקבות הממצאים החמורים שעלו בנושא מדו"ח מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס.

     

    • לא מתכוננים לרעש אדמה: "דגל אדום לממשלה"

     

    עיקר הדיון התמקד ביישום של תמ"א 38 - התוכנית הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. גם בנושא זה נמסר, כי הביצוע אפסי, למרות התמריצים הכלכליים שהיא מציעה, בעיקר באמצעות תוספת דירות או קומות לבניין המחוזק.

     

    שר השיכון, אריאל אטיאס, ציין כי התוכנית נכשלה ושרק 100 בניינים הוציאו היתר לחיזוק מאז שיצאה לדרך ב-2005. לדבריו, התמריצים הכלכליים התבררו כשגויים מכיוון שרוב היזמים מעוניינים לפעול באזורים עם ערך קרקע גבוהה ולא באזורי הפריפריה, שרגישים יותר לסכנה אך הערך הנדל"ני שלהם נמוך.

     

    עם זאת הוא הוסיף, כי יש התעניינות גוברת מצד יזמים בעקבות תיקון 3 לחוק, שעומד לפני אישור. התיקון, שיאפשר להוסיף 2.5 קומות במקום קומה אחת היום, נותן לדבריו תקווה שיחוזקו 400 אלף יחידות דיור. "מרגישים שינוי בהתעניינות של היזמים", אמר.

     

    בנוסף הוא ציין את ההחלטה להוריד את אחוז הדיירים בבניין שצריכים לתת את הסכמתם לתוכנית, מ-81% ל-66%. אטיאס טען כי משרד השיכון לחץ על 51%, אבל משרד המשפטים סירב משיקולי פגיעה בזכות הקניין. השר בני בגין, ראש ועדת השרים להערכות המשק לרעידת אדמה, תמך בעמדת שר השיכון, אבל אמר שהוא סבור, שאפילו התערבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא תשכנע את משרד המשפטים לרדת מהרף שקבע.

     

    לאיזה רעידת אדמה צריך להיערך?

    אטיאס גם דיווח על התקדמות קטנה בחיזוק מבני הדיור הציבורי וציין שהמדינה החליטה להקציב 90 מיליון שקל לנושא. הוא הוסיף כי העבודות יחלו בפועל השנה, תוך מתן עדיפות למבנים שנמצאים באזורים הרגישים ביותר להיפגע מרעידת אדמה כמו בקעת הירדן. לדבריו, עבודות החיזוק גם ישפרו את החזות העלובה הקיימת של המבנים.

     

    עם זאת התריע אטיאס, כי ראשי הרשויות המקומיות ממשיכים להערים קשיים באישור התוכניות. "אנחנו לא מרימים ידיים ונצטרך לפעול בדרכים נוספות כדי להסיר את המכשול הזה", אמר. בנוסף הוא דיווח על מאמצים להגדיל את כדאיות התמ"א בפריפריה באמצעות "ניוד זכויות", כך שאם יזם יקבל היתר לחזק מבנים בתל אביב, הוא יידרש לחזק מבנים בפריפריה, למשל בבית שאן.

     

    עם זאת, ההצעה מחייבת תמיכה של משרדי הפנים והאוצר ואטיאס ציין שקשה לרתום את האוצר מאחר שתוכנית זו חייבת להתנהל במשק סגור, שבו המדינה לא תגבה מסים מהיזמים. על כך העיר יו"ר הוועדה ושר האוצר לשעבר, ח"כ רוני בר-און (קדימה): "גם אם יש באוצר הסכמה, אין לה ידיים ורגליים". אטיאס ציין כי האוצר אינו מסייע ויצטרכו לחשוב על מקורות נוספים לעידוד החיזוק.

     

    השר בגין, שהוא גם גיאולוג בהכשרתו, אמר כי יש לשנות את הנחת העבודה שקובעת לאיזה סוג של רעידת אדמה צריך להיערך. בגין, ציין שכל התרחישים הקיצוניים האפוקליפטיים שעלו עד כה לגבי הרס של מאות אלפי בניינים ועשרות אלפי הרוגים, מבוססים על רעידת אדמה שמתרחשת אחת ל-15-20 אלף שנה.

     

    בגין הוסיף, כי הערכות שכזו מחייבת השקעה עצומה בתמורה שולית, ולכן הוא יביא לאישור ועדת השרים בחודש הבא הנחת עבודה חדשה לפיה ההערכות תהיה לרעידת אדמה ברמה שמתרחשת אחת ל-1,000 שנים, בו כמות ההרס וההרג נמוכה יותר. לדבריו, תרחיש מתון זה תואם גם את רמת חלק מהמבנים שהוקמו בארץ לפני שנקבעו התקן לעמידות המבנים ברעידת אדמה.

     

    ביקורת קשה שחזרה ונשנתה בדוח מבקר המדינה היתה לגבי הצורך בחיזוק מבני ציבור. בגין ציין בהקשר זה, כי נערכה רשימה של 4,500 מבנים שצריכים לקבל עדיפות, ברובם מבני חינוך ובתי חולים. הוא הוסיף שהושקעו בחיזוקם 120 מיליון שקל בשנה והעבודות אמורות להתחיל בקרוב, לאחר שיתגברו על המכשולים הביקורתיים שמערימות הרשויות המקומיות.

     

    בגין הוסיף, כי אין היום כמעט מדינה בעולם שמתמרצת חיזוק מבנים מפני רעידת אדמה, חוץ מיפן, ולכן הממשלה גם לא תוכל לכפות את רצונה על דירים שמסרבים לאשר את חיזוק המבנה שבו הם גרים. בהקשר זה העיר בר און כי אפשר להבין את ההתנגדות, מכיוון שגם אם נכנסים לבניין דיירים חדשים ובעלי אמצעים, הם לא מעוניינים להפוך את ביתם לאתר בנייה ומשאירים את המשימה ליורשיהם.

     

    דו"ח המבקר: "דגל אדום"

    דו"ח מבקר המדינה העוסק במוכנות ישראל לרעידות אדמה, פורסם במרס 2011. הדו"ח, שהתריע מפני על מחדל חמור ומתמשך בנושא, כונה על ידי המבקר כ"דגל אדום בפני ראש הממשלה וממשלת ישראל". לינדנשטראוס מצא כי למרות דו"חות ביקורת, שפורסמו ב-2001 ו-2004 ושהתריעו על מחדלים חמורים - כמעט דבר לא נעשה.

     

    "לדאבון הלב, מוצא את עצמו משרד מבקר המדינה מתריע בשער, זה כ-20 שנה, בסדרה ארוכה של דו"חות בנושא מחדל ההיערכות לרעידות אדמה בישראל", כתב המבקר. "בביקורת זו נמצא, שליקויים משמעותיים בתחום זה לא תוקנו ואף החריפו. ממשלות ישראל לדורותיהן הביאו לידי מחדל חמור ומתמשך לאורך שנים בטיפול בהיערכות ובמוכנות לאסון רעידת אדמה".

     

    המבקר הצביע על תקצוב חסר וקיצוצים בתקציב במשך שנים, "שנעשו בלא שנבחנה באורח מקיף השפעתם על ההיערכות לחירום, והביאו לפגיעה קשה בתחום זה". לינדנשטראוס כתב עוד במבוא לדו"ח, כי הוא ערך את הביקורת נוכח חשיבותו הרבה של הנושא והשפעתו הישירה על חיי אדם ורכוש, לאור הממצאים המשמעותיים והחמורים שעלו בביקורות קודמות, ונוכח הדחיפות והנחיצות הרבה בקידום הטיפול בנושא - כיוון שישראל נמצאת באזור המועד לרעידות אדמה.

     

    בנוסף הוא הזכיר את הדו"ח שפורסם לאחר אסון הכרמל, על המחדלים הקשים במערך הכבאות. "אל מול העובדה כי מסקנות מפורשות של דו"חות קודמים לא יושמו, עולה החשש, כי דרך הטיפול בתחום חיוני זה היא בחינת סימפטום של פגם מערכתי בדרכי הניהול וקבלת ההחלטות ברמה הלאומית, שעלול לחול גם בטיפול בעניינים חיוניים אחרים".

     


    פרסום ראשון: 06.02.12, 11:01
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "רעידת אדמה? למדינה יש זמן"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים