שתף קטע נבחר

שער יפו: סיור בכניסה הכי החשובה לעיר העתיקה

צליינים מכל העולם הגיעו אליו לאורך ההיסטוריה, קיסרים עברו בו וגנרל אלנבי קיבל בו את מפתחות העיר עם כיבוש הארץ - סיור בשער יפו - אולי השער החשוב ביותר בעיר העתיקה בירושלים

חומות ירושלים הנוכחיות נבנו בתקופת השלטון העותמאני, באמצע המאה ה-16, בידי הסולטאן סולימאן המפואר. זו החומה שאותה ביקש לנתץ דוד בן גוריון עם סיום מלחמת ששת הימים במטרה לאחד את ירושלים, תרתי משמע.

 

 

עוד טיולים בערוץ התיירות:

 

8 שערים, 34 מגדלי שמירה

אבל בחומה, כמו בכל חומה, הדבר החשוב והמוכר בה הוא שעריה. דרכם נכנסו, יצאו, כבשו, סחרו וביקרו בעיר, בדיוק כמו גם היום.

 

בחומה הנוכחית בירושלים ישנם 34 מגדלי שמירה, ורשמית ישנם שמונה שערים בחומות העיר העתיקה. בתכלס, ישנם יותר. קחו לדוגמא את שער הבורסקאים שנפרץ מחדש במהלך שנות ה-90 של המאה שעברה, לאחר מאות שנים בהם היה חסום.

 

בנוסף על כך, ישנו השער הכפול שפרצו הארכיאולוגים במרכז דוידסון, בסמוך לשערי חולדה (שערים בפני עצמם שחסומים כיום) שבכותל הדרומי מיד לאחר 1967, כדי לאפשר יציאה וכניסה אל הגן הארכיאולוגי.


נבנו באמצע המאה ה-16. חומות ירושלים (צילומים: רון פלד)

 

המפתחות לגנרל אלנבי

שני שערים ראשיים לחומת העיר: האחד, שדורש התייחסות משל עצמו, הוא שער שכם שהוביל מירושלים לשכם ועד לדמשק. אולם השער המרכזי כיום הוא שער יפו, המכונה בערבית "באב אל חליל" - כינויו של אברהם אבינו. מהשער יצאה דרומה הדרך אל חברון, עירו של אברהם.

 

מכאן הובילה, כמו גם היום, הדרך מירושלים מערבה לנמל העתיק בעולם - נמל יפו. הדרך עברה בעיר העתיקה של רמלה (ליד מסעדת אבו חליל) והמשיכה דרך סרפנד - מחנה צריפין של היום - שבו גם סימינו שני שערים - שער יפו ושער ירושלים.

 

כאן נמצא עד היום המלון הראשון במזרח התיכון שסיפק מים חמים לאורחיו - מלון אימפריאל שנחנך בשנת 1884 - וגם כאן בסמוך לכניסה אל מגדל דוד, הוקמה הכנסייה הפרוטסטנטית (אנגליקנית) הראשונה במזה"ת - כנסיית עמנואל (המשיח) לפני 160 שנים. בשער זה גם נכנסו הקייזר הגרמני, וילהלם השני, ואשתו, אוגוסטה ויקטוריה, בשנת 1898 כאשר לכבודם נפרצה הדרך - הכביש הקיים כיום בצמוד לשער. באותו ביקור גם נפגש הקייזר עם הרצל, שביקש את עידודו להקמת המדינה היהודית שתקום לימים.

 

מכאן נכנס לעיר גנרל אלנבי בדצמבר 1917, וקיבל את מפתחות העיר. אלנבי הקפיד לרדת מסוסו ונכנס רגלית בשער כיוון שרצה להיכנס אל העיר כתייר ולא ככובש. כאן, על פי האגדה, נדרס למוות המשורר רבי יהודה הלוי בידי פרש, כאשר ירד בפתח העיר לנשק את האדמה הקדושה.

 

כאן, סמוך לשער, נחנך בשנת 1858 סניף הדואר הראשון במזרח התיכון, הסניף האוסטרו-הונגרי, ובשמו המלא כפי שמופיע כיום על שלט אבן "בית פקודת הפוסט האוסטרי".


 

מי לא עבר פה וקיבל כבוד? שער יפו

 

שלוש שפות, שלט אחד

ממש עם כשנכנסים בשער משמאל, בסמוך אל תחנת המידע של משרד התיירות, נמצאים עץ ושני קברים המסתתרים מאחורי גדר ברזל. זהותם של הקבורים כאן אינה ידועה בוודאות, אבל מה שבטוח (מלבד מותם) הוא כי ישנן אגדות רבות באשר אליהן.

 

גרסה אחת טוענת כי מדובר בשני המהנדסים שהיו אחראים על בנייתה של החומה. ייתכן ונקברו כאן כאות הוקרה לפועלם, אבל כאן עלילת האגדה מסתבכת. האם היה זה הסולטאן העותמאני, סולימאן המפואר, שהוציאם להורג כדי שלא יבנו עוד חומות יפות שכאלה? או אולי גזר את דינם כי בכלל שכחו להקיף את הר ציון המקודש גם לאסלאם (קבר דוד), והשאירוהו מחוץ לחומות ולשער ציון? כנראה שלעולם לא נדע את האמת אבל לשם כך נוצרו אגדות לא?

  

הסבר אחר לאירוע המצער, גורס כי הסולטאן רצה למנוע מהם לבנות חומות יפות מאלה של ירושלים, וגירסה נוספת, וחביבה עליי במיוחד, מספרת כי הסולטאן חישב ומצא שיותר זול לשלם לתליין על שתי דקות עבודה מאשר למהנדסים על ארבע שנות עבודה. האמת, צודק!

 

לאחר שתיכנסו בשער, תוכלו להבחין על השער בחלק הפונה אל העיר העתיקה ובסמוך לכביש האספלט, בשני שלטי קרמיקה מעל לראשיכם ובהם כתוב "שער יפו" בשלוש שפות, כשהשפה העליונה אנגלית (אלו הם ימי המנדט ואנגלית היא שפתם הרשמית של הבריטים), מתחתיה ערבית והאחרונה בעברית.

 

השלט שמתחתיו מאוחר יותר לבריטים ומכיל אף הוא את אותן שלוש שפות אך בסדר שונה. שימו לב, כי העברית שלמעלה הנה תוספת מאוחרת שהוכנסה לאחר 1967 בידי ישראל. מתחת לתוספת זו מופיע קודם שמו של השער בערבית ורק לאחריו באנגלית. מדוע הערבית ראשונה? כי זהו שלט מתקופת השלטון ירדן בין 1948 ל-1967, וככה זה בירושלים - הזמן חקוק בקיר, וכל שליט במהלך המאה ה-20 דאג ששפתו הראשונה והרשמית תופיע מעל לשפות האחרות.

 


פורסם לראשונה 15/03/2012 14:30

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רון פלד
הקייזר ויליהלם ה-2 עבר מפה. שער יפו
צילום: רון פלד
צילום: רון פלד
שלט "שער יפו" ב-3 השפות: עברית, ערבית ואנגלית
צילום: רון פלד
מומלצים