למה לו פוליטיקה עכשיו? יהונתן סגל על "אודם"

בסרטו החדש "אודם", מציג בפנינו הבמאי יהונתן סגל את סיפורן של לארה ואינעם, שתי נשים פלסטיניות שגלו ללונדון בחיפוש אחר חיים חדשים, בצל טראומה שחוו במולדתן. הסרט, שהוקרן בשנה שעברה במסגרת התחרות הרשמית של פסטיבל ברלין, נוצר מתוך חבלי לידה קשים - זאת בעקבות מידע שגוי שהודלף על פיו הסרט משווה בין חיילי צה"ל לקלגסים נאצים.

במאים ישראלים נוספים מדברים על סרטיהם :

• אסי דיין על "ד"ר פומרנץ"
• מתי הררי ואריק לובצקי על "אמא של ולנטינה"
• דורון ערן על "נמס בגשם"
• נסים נוטריקה על "רסיסי אהבה"
• דידי לובצקי על "מורעלים"
  

צפייה בסרט, שמתמקד רובו ככולו בדמותן של לארה ואינעם הבוגרות וזכרונותיהן מנעוריהן ברמאללה, מפריכה את הטענה הזו ומרוקנת את השערוריה מתוכן, אולם השאלה הפוליטית עדיין מהדהדת: מדוע סרט העוסק בחוויה אישית של שתי נשים, שיכולה לקרות בכל מקום, מתרחשת דווקא בישראל של שנות ה-80 המאוחרות בצל הכיבוש והאינתיפאדה הראשונה. לטענת סגל, הרקע הפוליטי נוכח, אולם לא מודגש - כך לפחות על פי אחרים שתהו מדוע אינו מעמיק בקורות הסכסוך.

הסכסוך נוכח ברקע. מתוך "אודם"

"נשאלתי למה לא הרחבתי את הדיון במצב הפוליטי באיזור ומדוע דווקא בחרתי לספר את הסיפור האישי-אנושי של שתי הבנות האלה מרמאללה. אני פשוט חושב שהקהל לא צריך שישימו לו מפית ויאכילו אותו במזלג", מסביר סגל ל-ynet, שמודה כי תחילה התכוון לתאר את המצב בשטחים באמצעות קריינות מהצד של לארה, אך ויתר על כך. "המציאות הקשה של האיזור מובנת היטב, במיוחד לקהל הישראלי".

• שמוליק דובדבני על "אודם": סרט לא כובש
  

בסרט מככבות ארבע שחקניות המגלמות את דמותן של שתי הדמויות הראשיות אינעם ולארה בתקופות זמן שונות. נטלי עטיה וקלרה חורי מגלמות את אינעם ולארה הבוגרות בלונדון, בעוד שמורן רוזנבלט (זוכת פרס אופיר לשחקנית המשנה אשתקד) וזיו ויינר מגלמות אותן בגרסה הצעירה ברמאללה. סגל מספר כי עטיה וחורי לא פגשו ברוזנבלט ו-ויינר עד להקרנה. למרות זאת, הצליח הבמאי לשמור על הרצף של הדמויות בסרט - הרבה בזכות השחקניות.

מורן רוזנבלט וזיו ויינר ב"אודם". דמיון מפתיע לנטלי עטיה וקלרה חורי

"האתגר הליהוקי בסרט כלל כמובן גם מציאת שחקניות שדומות אחת לשניה. אין לי מושג איך התברכתי בשתי ילדות שכל כך דומות לשחקניות המבוגרות האלה", מסביר סגל בן ה-53, המוכר בעיקר כשחקן (מומו בסדרת "אסקימו לימון", רובי מ"נגוע" של עמוס גוטמן, פולדק פפרברג מ"רשימת שינדלר" ועוד) לצד עיסוקו כבמאי (סרטו הראשון "קשר עיר" זכה בפסטיבל חיפה ב-1998).

"אנחנו התחלנו לצלם בלונדון, עם קלרה חורי ונטלי עטיה. סיימנו את הצילומים, ארזנו את המזוודות וחזרנו לארץ, והתחלנו בעצם כביכול לעשות סרט חדש. לצלם את כל רמאללה, וכך הגענו למורן רוזנבלט וזיו ויינר הנפלאות. הן בעצם לא הכירו מעולם - לא את קלרה, ולא את נטלי עד הקרנת הבכורה. הן אפילו לא ראו את החומר (שצולם בלונדון), בכלל". 

עוד על האתגר הליהוקי, על סצינות העירום הפרובוקטיביות בסרט, לימוד השפה הערבית ששגורה בפי השחקניות וגם למה "אודם" הוא על פי סגל "סיפור אמיתי, וגם קשקוש מצוץ מהאצבע".