ידך רכה? אתה אגואיסט. אבחנו עצמכם לפי כף היד
כפות הידיים שלנו יכולות לספר עלינו יותר ממה שנרצה: איזו יד יש לאדם שכלתני ואיזו לרגשני, האם יש קשר בין גמישות כף היד להפרעות קשב וריכוז, ומתי צבע היד עשוי להיות סימן מקדים ללחץ דם גבוה או לבעיות בתפקוד הכבד? מדריך
כשמתבוננים בידיו של אדם ממרחק מסוים, כשאין יכולים לראות בבירור קווים או פרטים קטנים, מה מושך את תשומת הלב? הגודל, הצבע, אורך האצבעות, ואולי המופע של היד באופן כללי? נתונים אלה, ועוד אחרים, הם הנתונים הבסיסיים של היד.
באופן כללי ניתן לומר, שכל אחד מנתונים בסיסיים אלו יחייב התייחסות כאשר הוא מופיע בצורה ברורה ומובהקת. כשנתון מופיע בצורה בולטת אפשר להניח בביטחון כי רוב האפיונים שלו הם משמעותיים לאדם. אך במקרים שאינם קיצוניים יש למתן את רמת האינטרפרטציה בהתאם לניסיון ולסימנים אחרים ביד.
אבחנו את הגוף שלכם:
- 10 סימנים באוזניים שמעידים על בעיות אחרות בגוף
הדרך לבחינת הנתונים הבסיסיים היא בצפייה בידיים מורמות, כשהמרפקים מונחים על השולחן ושתי כפות ידיו של הנבדק פונות ישירות ובמידה שווה אל הבודק. בתנוחה זו תופסת העין במבט ראשון את שני מרכיביה העיקריים של כף היד: הכף והאצבעות.
יד קטנה/גדולה
גודל היד נקבע ביחס לקומת האדם. התבוננות מודרכת בכמה כפות ידיים תוך כדי השוואה לגובהו של האדם נותנת מושג לגבי גודל סביר או ממוצע. גורם נוסף שיש לקחתו בחשבון הוא מינו של האדם. לגבר, בדרך כלל, תהיה יד גדולה יותר מאשר לאישה, גם כאשר הם בעלי אותה קומה. ועוד נקודה להתבוננות - לא פעם יש הבדל בגודלן של שתי הידיים אצל אותו אדם. את משמעותה של עובדה זו נבין יותר כשנגיע לדיון על משמעותן של יד ימין ושל יד שמאל.
תכונת היסוד של בעל היד הגדולה היא סבלנות. לכן יש לו עניין רב בפרטים, לעתים עד כדי איבוד התמונה של המכלול. זהו אדם ש"מרוב עצים אינו רואה את היער". הסבלנות שהוא ניחן בה מובילה אותו להתמיד ולהיות נאמן לרעיון ולדרך, והוא משכיל להתמודד עם תהליכים מתמשכים של בעיות שאין להן פתרון קל.
לעומתו, בעל היד הקטנה הוא חסר סבלנות. אדם זה תופס מהר את השלם, את קווי המתאר של המכלול, אך מבחין פחות בפרטים ואין לו סבלנות אליהם. אם יידרש ממנו לעסוק בפרטים, בייחוד בנושא שאינו בתחום האינטרסים המיידיים שלו, הוא יחוש בקוצר רוח. גם בעיות מתמשכות עשויות לעייף אותו ולרפות את ידיו או לגרום לו למתח.
הוא אוהב לעשות ולתכנן בגדול, בעיקר את קווי האסטרטגיה המרכזיים של העניין או הנושא. דמות אופיינית לכך הוא המנהל המחליט על כיווני ההתפתחות של הפרויקט ומשאיר את התיאומים וביצוע הפרטים לעוזרו בעל היד הגדולה ארוכת האצבעות.
כשהידיים קטנות ביותר יש לאדם ערנות מנטאלית חריפה. המודעות קופצת במהירות מדבר למשנהו, ולכן עשוי להיות קושי לספוג דברים עד הסוף. יש כאן הזמנה להיסח דעת, ואולי קושי בריכוז ובהתמדה.
יד עבה/דקה
כאשר כף היד עבה, צורכי הגוף והחושים הם חשובים ומשפיעים על התנהגותו וסדרי עדיפויותיו של האדם. נוחות, סיפוק צרכים גופניים כמו אוכל ומין, ומידה של פינוק פיזי, הם דברים שאדם זה נותן עליהם את הדעת ויש להם קדימות על פני דברים אחרים.
הטמפרמנט אצל האדם בעל כף היד העבה הוא חושני וחם והכוונת הפעילות היא מבפנים. הוא אינטואיטיבי יותר ובעל כוח פנימי רב יותר מחברו בעל היד הדקה.
אצל בעלי יד דקה הטמפרמנט קריר יותר, וההתנהגות מוכתבת יותר על פי השכל ועל פי הדרוש והנלמד. הצרכים הגופניים וסיפוק החושים הם משניים בחשיבותם.
יד מרובעת או מלבנית
כשכף היד (ללא האצבעות), נוטה להיות מרובעת לפנינו אדם מעשי שאצלו יש קדימות מובנת מאליה לשיקולים שכליים. הוא פרקטי, זקוק לסדר, ובדרך כלל יציב רגשית. כיוון שהוא מוחצן מטבעו, נטייתו הטבעית היא להעדיף שיקולים אובייקטיביים, גם אם יש צורך לדכא רגש לשם כך. דברים אלו תקפים בייחוד כאשר הכף רחבה ונוקשה והרדיאל מפותח. אדם זה מסתדר היטב במציאות, נוטה לשיתוף פעולה, לנדיבות ולסימפטיה, ופועל היטב בעבודת צוות.
כף יד צרה וארוכה, מלבנית בצורתה, מצביעה על אדם רגיש יותר. לרוב שיקולים רגשיים מכוונים את התנהגותו ואת חשיבתו. הוא נוטה להיות מופנם, מרוכז בעצמו, פחות משתף פעולה עם אנשים וחברה. אולי הוא גם נוטה להתבודדות, וקשה לו יותר לראות דברים בדרך אובייקטיבית. יד צרה מאוד וקשה מעידה על שכלתנות קרה. הרגישות האישית באה לידי ביטוי ביחס לצורכי האדם עצמו, אך לא כשיידרשו גילויי רגישות והתחשבות בצורכי האחר.
יש לזכור תמיד כי לכל נתון יש כמה דרגות ביניים, ורק הקצנה בביטויו של נתון אחרון זה, בתוספת נתונים אחרים, תביא לאינטרפרטציה זו.
אלסטיות היד
מידת האלסטיות של כף היד היא אחד החשובים שבנתונים הבסיסיים. הכוונה למידת הרכות של הכף, באמצע הכף ובאזור האולנרי, כשאנו ממששים ולוחצים אותה בעדינות בין שתי אצבעות ואגודל. זהו הדבר הראשון שאני בודקת בידיו של אדם המגיע אלי לייעוץ, משום שנתון זה מעניק מידע חשוב על מידת האנרגיה הפיזית הזמינה לאדם, ועל דרך השימוש בה.
כף יד אלסטית, לא קשה ולא רכה, מקבלת את לחיצתנו, ומרקם היד יחזור מיד למצבו הקודם, ללא שינוי. התחושה היא כאילו לחצנו על גומי רך (אך לא רך מדי), השומר על גמישותו וצורתו המקורית. אלסטיות זו מצביעה על מרץ פיזי, חיוניות ואנרגיות חיוביות. אדם בעל יד אלסטית הוא פעיל, חרוץ ובעל יכולת פעולה.
יש לו יכולת התמודדות עם קשיים, ויכולת הסתגלות טובה. אך טבעי הוא, על כן, שהוא אופטימי ובעל מוטיבציות חיוביות. אלסטיות בכף היד הוא המצב הרצוי, היות שהאנרגיה החיובית מדגישה ומבטאת כל תכונה חיובית או כל יכולת אחרת שמופיעה ביד - בקווים, בגבעות או באצבעות.
כשהיד רכה משאירה לחיצת האגודל שלנו מעין גומה במרקם היד, ורק לאחר שניות אחדות יחזור המרקם לצורתו המקורית. התחושה היא שהיד חסרת כוח התנגדות, ובמקרים קיצוניים - כאילו חסרת עצמות. המסר הראשון שמשדרת יד כזו הוא מחסור באנרגיה פיזית. לעתים הסיבה לכך היא מצב בריאותי ירוד, אך לא בהכרח. עשויים להופיע עצלות, פינוק, או שניהם.
לאדם בעל יד רכה יש קושי להתמיד במאמץ, ובוודאי במאמץ פיזי לאורך זמן. זה האדם שיסכים לאמרה כי אין לעמוד כשאפשר לשבת, ואין לשבת כשאפשר לשכב. רכות ביד היא מוטיב נשי, ואכן יש יותר נשים בעלות ידיים רכות מאשר גברים.
לאדם בעל כף יד רכה חשובים הרגשות וחוויות החושים. בעיניו נוחיות גופנית ומידה של מותרות הם טבעיים, הכרחיים ובוודאי לגיטימיים. הצורך בסיפוק דחפים וצרכים הוא חזק.
במקרים קיצוניים, כשהיד מאוד רכה וחסרה תמיכה של אגודל חזק, עשויות להופיע בעיות כמו קושי להתמיד, נטייה לתלותיות, או הימנעות מהשקעה ומאמץ; עשויים להופיע גם נטייה לאגואיזם וקושי בהתייחסות לצורכי האחר, בייחוד בזמן שצורכי האני תובעניים או דוחקים יותר. עם זאת, יד רכה מצביעה על רגישות, פתיחות לשינויים ונכונות לקבל השפעות, וכן יכולת ונכונות לקבל את האחר ולהסתגל אליו.
יד קשה - כשנלחץ באצבעותינו על יד קשה נחוש בהתנגדות, כאילו רקמת היד מתנגדת ללחץ. במקרים קיצוניים רקמת היד אינה מאפשרת כל שקיעה של אגודלנו לתוכה. יד קשה מבטאת גודש באנרגיות פיזיות שחייב להשתחרר בפעולה. הקשיות היא מוטיב גברי, ואכן, יש יותר גברים בעלי יד קשה מאשר נשים.
הקשיות שאנו חשים במגע הפיזי עם כף היד מתבטאת גם באפיונים מנטליים. בניגוד ליד הרכה המקבלת השפעות, כאן יש התנגדות להשפעות, נוקשות וחוסר גמישות. לאדם כזה קשה להסתגל לשינויים, לרעיונות חדשים או לתפיסות שאינן מקובלות עליו. עמדותיו הן מוגדרות, אולי אף מקובעות. שינוי עשוי לעורר בו פחד. הוא עקשן, בלתי מתפשר ובעל דרישות גבוהות. למעשה, זהו אחד הסימנים לאדם קשה.
יד קשה מצביעה על מעצורים, ברמת הגוף וברמת הנפש, ועל מתחים פנימיים סמויים. לאדם זה קשה לבטא את עולמו הרגשי, והוא עשוי גם לחוש קושי בהשתלבות חברתית. משום כך חשוב שאדם בעל יד קשה יעסוק בפעילות פיזית נמרצת, רצוי יום-יומית. שחרור גודש האנרגיות על ידי הפעילות יפיג מתחים ויתרום להרגשתו הטובה של אדם זה. לרוב הוא גם ער לכך ונמשך לפעילות גופנית מסוג זה או אחר בצורה של ספורט, לא פעם תחרותי ואתגרי, או בדרכים אחרות.
גמישות כף היד
גמישות כף היד היא נתון מרכזי וחשוב בנתוני היסוד של היד. הכוונה לגמישות האצבעות ביחס לכף, ואין לבלבל את המילה נוקשות, כפי שתופיע באפיון זה, עם המילה קשיות של האבחון הקודם.
איך בודקים את הגמישות? כשמרפק הנבדק מונח על השולחן, אוחזים בפרק כף היד ודוחפים קלות וללא לחץ בידנו השנייה את האצבעות לאחור. מידת הגמישות נקבעת על פי יכולת האצבעות להתכופף אחורה ללא מאמץ. הגמישות מבטאת את יכולת הרוח, או המיינד, להתגמש, לקבל רעיונות חדשים ולקלוט את החדש.
ביד ישרה נפתחות האצבעות רק עד למצב שבו הן ישרות עם הכף. יד כזו מבטאת איזון ושליטה עצמית. זהו אדם רציני ויודע גבולות שאינו נוטה להיסחף ולהתלהב יתר על המידה או להגיע לקיצוניות. שמירת הגבולות אינה מאפשרת לו להסתגל בקלות למצבים חדשים. גם בנושאי רגש הוא נוטה להיות זהיר ולא נחשף בקלות.
ביד גמישה מתכופפות האצבעות לאחור ללא לחץ בקשת מתונה עד 45 מעלות, או מעט יותר. אדם כזה מתאפיין בגמישות ובמהירות המחשבה. תפיסתו ויכולת ההתרשמות שלו הן מהירות, לכן הוא מסתגל בקלות יחסית לשינויים. הוא נוטה להיות אמוציונלי, מתעניין, פתוח לסימפתיה ונדיבות. הוא בדרך כלל בעל מגוון כישרונות ויכולת הברקה.
כאן גם טמונה חולשתו של בעל היד הגמישה: מגוון הכישרונות והגמישות המחשבתית עלולים ליצור מצבים של התפזרות בפעילויות בתחומים שונים ללא מיקוד. אם אין תמיכה של אגודל חזק וקו ראש טוב, עלולה התפזרות זו למנוע אותו מלהתמקד כראוי בבצוע משימות כדי להגיע להישג הרצוי.
יד גמישה ביותר היא יד שכאשר לוחצים בעדינות את אצבעותיה לאחור הן נכנעות בקלות ללחץ ומתכופפות עד כ-90 מעלות או קרוב לזה. המפתח כאן הוא הרגישות הגבוהה במיוחד של מערכת העצבים המרכזית של אדם זה. רוב בני האדם מסננים את הגירויים החודרים לתודעתם מהסביבה, ולא כל גירוי יגרום להם להבחין בו ולהגיב עליו. לבעל היד הגמישה ביותר הרבה יותר קשה לעשות זאת. על כן, יכולת ההתרשמות היא חזקה ביותר, וכן גם ההתפזרות של הקשב ויכולת הפעולה, עם קושי לעסוק בדבר אחד ולהתמקד בו.
לא פעם פגשתי ידיים גמישות ביותר אצל ילדים בעלי נטייה היפר-אקטיבית או בעלי הפרעות קשב (ADD, ADHD). נראה לי כי אצל ילדים שיש להם הפרעה כזאת וידיהם גמישות ביותר ניתן לחשוב על הפירוש הבא: החשיבה וההתרשמות המהירות ביותר של ילדים אלה, האינטואיציה והדמיון הפעילים שלהם והקושי שלהם להתרכז במטלות מרמזים על אפשרות של אונה ימנית פעילה במיוחד במוחם. לאונה זו מייחסים את החלום, הדמיון, הפנטסיה והפוטנציאל היצירתי.
בדרך החשיבה שלה אין מקום למושגי זמן, מרחב או הגיון. לכן קיים קושי אצל ילדים אלה להביא את הפוטנציאל הפנימי שלהם לביטוי חיצוני מאורגן, דבר הגורם לתסכול ולאי-שקט עצבי. עם זאת, ייתכן שלילדים אלו יש פוטנציאל יצירתי שחשוב לא להתעלם ממנו או לנסות לדכאו. גם פוטנציאל זה ניתן לאיתור בידיים.
יד נוקשה זו כף יד שאינה נפתחת בקלות, וכשהנבדק מרים את ידיו ומתבקש להשאירן פתוחות, נשארות האצבעות כפופות מעט פנימה. כשמנסים ליישר אותן הן שבות ומתכופפות מחדש, ואם היד מאוד נוקשה - גם מורגשת התנגדות של האצבעות ליישורן. יד כזו מבטאת אופי נוקשה וקשיים בהסתגלות לרעיונות חדשים או לדרכים חדשות. האדם נוטה לזהירות רבה ולסגירות של המחשבה. הוא שמרן, עקשן, ואולי גם צר אופקים. הוא מתקשה לחלוק חוויות ולשתף אחרים בבעיותיו או ברגשותיו.
ועם זאת, גם לאבחון זה ניתן למצוא את צד החיוב: אדם בעל יד נוקשה הוא חסכן, נכון לעבודה קשה, ושומר סוד. הוא אינו "מסגיר" את חוויותיו שלו ואף לא את אלו של האחר...
יש לקחת בחשבון את גיל הנבדק הן בגמישות קיצונית והן בנוקשות קיצונית. גמישות יתירה אצל ילד רך או תינוק היא טבעית, אבל אצל ילד בגיל בית-הספר או אצל מתבגר היא עשויה להצביע, כאמור, על בעיית קשב או על נטייה היפר-אקטיבית.
נוקשות היא טבעית ותתקבל בהבנה אצל אדם מופלג בשנים, אבל אצל אדם צעיר, ובייחוד אצל ילד או מתבגר, היא נדירה ביותר, לא טבעית, ולא אהסס לומר שיש להתייחס אליה כאל נורת אזהרה אדומה ומהבהבת, היות שהיא מצביעה על מצב מצוקה קיצוני ועל צורך בעזרה דחופה. מטפלים, אנשי חינוך ויועצים הנתקלים בתופעה זו, טוב יעשו אם יבררו בהקדם את נסיבות חייו של הנער/ה.
גב היד/פנים הכף
גב היד מבטא את מידת העידון בהתייחסותו של האדם לסביבה, ואילו פנים כף היד מבטא את הפן האישי יותר של תכונותיו. ודאי שמת לב כי כשאנשים "מדברים עם הידיים" ומחווים מחוות בידיהם, ניתן לראות בעיקר את הצד החיצוני של הכף, את גב היד. זהו הצד הנחשף, הגלוי.
עור עדין מאוד על גב היד מעיד על מידה של רגישות ועידון המלווים כל מגע של האדם עם סביבתו והדבר יכול לרכך את ביטוין של תכונות קשות, במידה והן מופיעות ביד. לעומת זאת עור גס מנמיך את רמת העידון, ועשוי להצביע על צורת ביטוי מחוספסת וחסרת רגישות במגעיו של האדם עם הזולת.
כאשר העור על כף היד הפנימית עדין, ואילו העור החיצוני חסר עידון - יש פער בין ההתנהגות החיצונית של האדם לבין יכולתו לגלות רגישות במצבים אישיים יותר. ייתכן שמסיבות מסוימות נוח לאדם זה להציג את עצמו כלפי חוץ כמחוספס וחסר רגישות, בעוד הוא מגן על הצד הפנימי הפגיע של הקונכייה.
באבחון זה יש לקחת בחשבון את האפשרות של היחשפות האדם לחמרים כימיים או לפגעי אקלים קיצוני. אלו עלולים להשפיע באופן זמני על מראה העור שעל גב היד.
כריות בראשי האצבעות
הכריות הן בליטות דמויות טיפה בראשי האצבעות. הן לא חייבות להופיע ואכן לא בכל יד נמצא אותן. כשהן מופיעות, הן עשוית להיראות, בצדודית של האצבע, כטיפה תלויה, מעט מחודדות, או רחבות ומעוגלות יותר.
כריות מחודדות מעידות על עידון של מערכת העצבים ועל רגישות וערנות לסביבה. אדם כזה יהיה, בדרך כלל, רגיש, אינטואיטיבי, ואולי פגיע. כשהכריות עגולות יותר ומפותחות חוש המישוש מפותח מהרגיל, דבר המציין אפשרות לכשרון לשימוש בחמרים, חוש טכני מפותח וגילוי עניין במלאכת יד, אמנות שימושית או מלאכת כפיים כל שהיא.
צבע היד
צבעה של כף היד מצטרף לנתונים הבסיסיים האחרים ליצירת התמונה הראשונית של היד. יש כירולוגים המסתייגים מקביעת מסקנות על פי צבע היד, היות שנתון זה משתנה לא אחת בעקבות גורמים חיצוניים. למשל: תאורה, טמפרטורת הסביבה, תרופות שונות, קפה, תה וניקוטין ואלכוהול.
יד ורודה
הוורוד הוא הצבע הנורמלי של אדם בריא בן הגזע הלבן. יד ורודה מצביעה באופן בסיסי על זרימת דם טובה ועל יכולת התמודדות טובה עם מחלות. לאדם זה יש יכולת בסיסית לחיבה, לסימפטיה ולהנאה מהחיים.
כיוון שיד ורודה היא המצב הבסיסי והרגיל, כל סטייה מצבע זה תצביע על איזו שהיא יציאה מהאיזון בטמפרמנט או במצב הבריאות.
יד חיוורת/לבנה
מבחינה פיזית צבע היד משקף את מצב כלי הדם הקטנים והרבים שמתחת לעור השקוף למחצה של היד. יד חיוורת במיוחד מצביעה על אפשרות של מחסור בכדוריות דם אדומות, או צורה כל שהיא של אנמיה. הסיבות לכך שונות: תזונה לקויה, צריכה של מזונות מעובדים וחומרים כימיים (צבעי מאכל, חמרים מייצבים, חמרים משמרים), מחסור בויטמינים או במינרלים, או ליקוי בפעולתם של אברים פנימיים שונים. אנמיה מביאה אלמנט של קור לטמפרמנט.
אדם אנמי עשוי להיות קר, חסר התלהבות, לעיתים בלתי ידידותי ומרוחק. הקור עשוי להתבטא ברמה הפיזית/חושנית וגם ברמה הרגשית/נפשית. עשויה להופיע אצלו נטייה לעייפות, לרגזנות או לאדישות. גם דיכאון וקשיי ריכוז עשויים למצוא את מקורם כאן. לעתים עשויה יד חיוורת לרמוז על אנוכיות. הדברים עשויים להשתנות אם וכאשר יטפל האדם בבריאותו ומצב הדם ישתנה.
יש ילדים הנוטים לאנמיה בשנות הילדות המוקדמות שלהם. רמה נמוכה של אנרגיה פיזית ויתר התסמינים שהוזכרו בהקשר של יד חיוורת, ובייחוד הקושי להתרכז, עלולים להשפיע על יכולתם של ילדים אלה להשתלב במסגרת הלימודית.
יד אדומה
יד שצבעה נוטה לאדום הפוכה באפיוניה ליד החיוורת. כאן הטמפרמנט חם, מלווה בלהט ועצמה ובחיוניות פיזית. הרגשות חמים מאוד, וכל מה שיעשה אדם זה ייעשה "עם כל הלב", כיוון שאינו מסוגל לעשות דברים לחצאין.
יד אדומה יכולה להעיד גם על פעילות מוגברת של הלב וכלי הדם, ועל כן היא עשויה להוות סימן מקדים ללחץ דם גבוה.
יד צהובה
יד בגוון הנוטה לצהוב מצביעה על תפקוד בלתי שלם של הכבד או כיס המרה. כתוצאה מכך, מגיעים חלק ממיצי המרה לזרם הדם וזו הסיבה לצבע של היד.
כשהכבד אינו פועל כהלכה, לא מופרשים כל הרעלים מהגוף, והדבר מתבטא בירידת החיוניות של האדם. מבחינה נפשית האדם נוטה לרגשות קשים כמו רוגז, דיכאון, קנאה ומרירות, ולעתים הוא מפתח גישה שלילית או פסימית לחיים.
חשוב לדעת שגם שתייה מרובה של מיץ גזר עלולה לגרום לצבע צהוב בידיים. למרות התועלת שבמיץ הגזר, הופעתו של צבע צהוב בידיים מרמזת על אפשרות שהכבד אינו מתמודד עם הכמות הרבה של ביתא-קרוטן המצויה בו, וכדאי להפחית את שתייתו לזמן מה.
המידע לקוח מתוך הספר "כף היד כראי הנפש - כירולוגיה אבחונית ויישומית", מאת תלמה בריל, הוצאת אסטרולוג.
לפנייה לכתב/ת 
