מחדל 'עמק 9': דני, אורי ואלעד הצילו חיים ונספו
"עמק כאן 9, ניסיון להזעיק עזרה", נשמע בקשר קולו של דני חייט. אבל איש לא יכול היה לענות לכבאית שנקלעה ללהבות הענק, ואף אחד בכלל לא ידע היכן היו חייט, אורי סמנדייב והנער אלעד ריבן. הם הצילו חיים ושילמו על מחדלי אחרים. המבקר מתאר השתלשלות מקרה אחד שמצטרף לכשל הגדול בכרמל
הכבאים אורי סמנדייב ודני חייט והנער אלעד ריבן לחמו בגבורה בלהבות בשריפה בכרמל. הם הצילו את חייהם של נוסעי רכב וכמה מנוסעי אוטובוס הצוערים, אך שילמו על כך בחייהם. דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם אחר-הצהריים (יום ד') מגלה כיצד פעל צוות כיבוי "עמק 9" מתחנת עפולה מבלי שקיבל הוראות או תדרוך טרם צאתו לשטח בצהרי 2 בדצמבר 2010 ומבלי שאיש יידע היכן נמצא הצוות. רק יום לאחר האסון התברר כי אלעד, הנער צופה האש, היה על אותה הכבאית.
דו"ח המבקר - סיקור מיוחד ב-ynet:
44 איש שילמו בחייהם באסון. סיפורי ההרוגים
כששמע על השריפה בכרמל, התקשר אלעד לאמו צביה וביקש ממנה שתביא לו את מדי המתנדב. היא אספה אותו מבית הספר והביאה אותו עד לכניסה לחפ"ק. ב-14:00 עוד הספיק לעדכן אותה שהוא יוצא לשטח. זו הייתה הפעם האחרונה ששמעה את קולו של בנה יחידה, שנספה והוא בן 16. הסיפור של הכבאית שעמה נכנס אל תוך להבות הענק חבוי בין 506 עמודי דו"ח המבקר, סיפור שמדגים את הבלבול הנורא ששרר אז בקרב האחראים בהרים הבוערים.
עוד מדו"ח המבקר ב-ynet
- איחרו, שתקו, לא בדקו. כשלי המפקדים הבכירים
- "חיובי, הצירים פתוחים". כשלי המשטרה
- בלי תצפיות, בלי חומר למטוסים. כשלי הכבאות
- הכלא היה מפונה בלי הצוערים? כשלי השב"ס
רכב הכיבוי המיושן עמק 9 הגיע מעמק יזרעאל לחיפה בשעה 13:16, כשעתיים לאחר שהשריפה פרצה בעוספיה. ריבן, נער מתנדב ברשות כבאות חיפה, בא לשטח הכינוס ליד כלא דמון עוד קודם לכן, בסביבות 12:00, וככל הנראה עלה לרכב והצטרף לחייט וסמנדייב. על כך אין כל רישום.
בשעה 13:24 הופנה הצוות לאזור שעליו פיקד סגן מפקד רשות הכיבוי בחיפה - מבלי שנמצאו רישומים כי הכבאים קיבלו תדרוך בנושאים מבצעיים-בטיחותיים והסכנות.
על-פי דו"ח ועדת מורשת של שירותי הכבאות עסק צוות עמק 9 במשימות הגנה היקפיות על בית סוהר דמון. בשעה 14:00 הוא היה בעמדת מילוי מים, הנמצאת ליד האנטנה הגבוהה הסמוכה לאוניברסיטת חיפה.
15 דקות לאחר מכן חבר צוות הכבאית לצוות כרמל 39 מתחנת חיפה. שני הצוותים פעלו ליד "חוות משמר הכרמל". 45 דקות עברו ושני צוותי הכיבוי התנתקו זה מזה. עד השעה 15:37, אז התרחש האסון, לא התקבלו כל דיווחים על מיקומו של צוות עמק 9.
בין השעות 15:27 ל-15:35 תיעדו צלמים שנסעו בציר 721 את הצוות סמוך לחניון קדומים עליון. בתמונות נראות להבות אש גבוהות, שאחזו בצמחייה בשני צדי הכביש ועשן סמיך המיתמר לגובה רב ומכסה את השמיים. באותן דקות תועדו גם קציני המשטרה תת-ניצב אהובה תומר, תת-ניצב ליאור בוקר וסגן ניצב איציק מלינה נוסעים באזור השריפה.
בדקות אלו, כשאוטובוס הצוערים נקלע למלכודת האש, תועדו חברי צוות הכיבוי - חייט, סמנדייב והנער אלעד - כשהם נלחמים בגבורה בלהבות האש הגבוהות שהקיפו אותם. בין 15:37 ל-15:40 תועד הצוות מבצע פעולות קירור באמצעות התזת מים על כלי הרכב שנקלעו למקום וכך סייעו בהצלת חייהם של הנוסעים שהיו באותם כלי הרכב - שלושת הנוסעים במכונית, שהצליחו להימלט מהתופת, וכן את חיי שלושת אנשי השב"ס הניצולים מאוטובוס הצוערים שברחו מהאש.
שום אפשרות ליצור קשר עם דני
בשעה 15:37 נקלט קולו של דני חייט בקשר קורא לעזרה לתחנת עפולה, התחנה היחידה שאיתה יכול היה ליצור קשר בשל הליקויים הקשים במערך הקשר של הכבאות. חייט אמר: "עמק כאן 9, עמק כאן 9, ככל הנראה מדבר משלוחת הקשר האחורית בניסיון להזעיק עזרה".
מפקד שירותי כבאות חיפה דאז, טפסר אריה רגב, טען כי הצוות עבד בתדר של עפולה ולא זה של חיפה ולכן לא ניתן היה ליצור איתו קשר. "הוא קיבל הוראה לנוע אחרי כרמל 39, וככל הנראה בשל העשן הסמיך הוא התנתק מהרכב המוביל", הסביר רגב למבקר.
איש לא ידע כי ריבן נמצא על הכבאית שצוותה נפגע. החיפושים אחריו נמשכו זמן רב, בגזרות השריפה השונות, גם לאחר אירוע האוטובוס. גופתו נמצאה רק ביום שישי בבוקר, יום לאחר שנספה ביחד עם חבריו לצוות הכבאית. סמנדייב נהרג במקום יחד עם ריבן ואילו חייט נאבק בגבורה כמה ימים על חייו עד שנכנע לכוויות והלך לעולמו בבית החולים רמב"ם בחיפה.
מבקר המדינה העיר כי לכבאים ולנער, ששילמו על הכשלים והמחדלים של אחרים בחייהם, לא היה מידע בדבר ממדי סיכוני האש בכביש 721 ומגמת התפשטותה. מנגד, מפקדי הכיבוי לא ידעו כלל היכן נמצא רכב הכיבוי ולכן גם לא יכלו להזהיר את השלושה על הסיכונים ולהנחותם בעניין ההתמודדות עמם. לחפ"ק ולמפקדים ברשות כבאות חיפה נודע על הימצאותו של צוות עמק 9 על ציר 721 רק לאחר אסון האוטובוס.
צופי האש בלי הגנה: ליקוי פיקודי חמור
לא רק אלעד ריבן התנדב לסייע במאמצים להשתלט על הלהבות שאפפו את הכרמל ב-2 בדצמבר 2010. איתו באו לשריפה 14 נערים נוספים, מתנדבים בצופי אש חיפה. חלקם הצטרפו לכבאים, כשכבר היה ברור לכול שמדובר בשריפת ענק בלתי נשלטת המסכנת אנשים, יישובים ואת כל הנקרה בדרכה. זאת, אף שתקנון צופים ארצי מדגיש את הצורך בשמירה על בטיחותם של צופי אש והרחקתם מחשיפה מסוכנת לאש. בתקנות נקבע כי אין להפעיל את הצופים באזורי סכנה.
אבל עדויות הנערים שהשתתפו בלחימה מול הלהבות גילו שחלקם סייעו לכבאים בעורף, אך חלקם שהו בתוך זירת האש והיו כאלה - כמו אלעד - שהיו מעורבים באופן מעשי בכיבוי השריפה. אחד מהנערים האחרים נקלע למלכודת אש ביחד עם כבאים ולמרבה המזל הוא הצליח להיחלץ איתם ללא פגע.
מבקר המדינה העיר למפקדים ברשויות הכבאות כי הם לא מילאו את ההוראות והנהלים בנוגע להשתתפות צופי אש בשרפות,
לרבות ההוראות והנהלים הנוגעים לרישומים ולמעקב אחר מקום הימצאם, וכי הם לא וידאו כי נוכחותם של צופי האש תהיה במרחק בטיחות מרבי ממעגל האש.
לדעת המבקר לינדנשטראוס, למען הזהירות ולנוכח הסיכונים שנשקפו בעקבות השריפה רבת העוצמה, היה על המפקדים לשוב ולהזכיר לכוחותיהם ולהזהירם באופן מיוחד וקונקרטי כי אין לאפשר לצופי אש להשתתף בחזית השריפה. המבקר מצא כי מפקדי הכוחות לא הקפידו על ההוראות ולא וידאו שצופי האש לא יהיו מעורבים בחזית האש ויש לראות בכך ליקוי פיקודי חמור. עוד פרט קטן בהוראות שלא יושם, בשורה ארוכה של כשלים ומחדלים שמפרט הדו"ח לגבי כל הגופים המעורבים כמעט, כדי שאסון לאומי נוסף, הוא מגדיר זאת, יטופל בפעם הבאה כראוי ולא יגבה קורבנות שאת מותם אולי ניתן היה למנוע.
לפנייה לכתב/ת 
