תל חצור: ממצא חדש כנראה מתק' יהושע בן-נון
בעיר המקראית הגדולה ביותר שכבש יהושע בן-נון, נמצא קצה של ארמון ובו חדר-מחסנים עם חיטה שנשרפה באחד מחורבנות העיר, ייתכן כתוצאה מהכיבוש של בני ישראל
בחפירות בגן לאומי תל חצור, שנמנה עם אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו, נחשף מבנה מונומנטאלי מהתקופה הכנענית המאוחרת, וככל הנראה מדובר בארמון של חצור המקראית - העיר המקראית הגדולה ביותר שכבשו בני ישראל עם כניסתם לארץ.
יש לציין כי בחצור, ששטחה 840 דונם, כבר נמצא ארמון קודם המתוארך לתקופה הכנענית (האלף ה-3 עד האלף ה-2 לפנה"ס), אולם לאחרונה נחשף קצהו של ארמון חדש למרגלות העיר התחתונה, ובו חדר-מחסנים שבו נמצאו 14 קנקני אגירה גדולים (פיטסים) שמלאים חלקית בחיטה, וככל הנראה היו חלק מהמחסן המלכותי.
עוד תגליות ארכאולוגיות בערוץ התיירות:
- לא אנונימי: נחשף נמל עכו מלפני 2,300 שנה מטמון זהב בן 2,000 שנה נמצא בקרית גת בית כנסת עתיק ובו פסיפס מרהיב נחשף בגליל
חצור מוזכרת בתנ"ך (ספר יהושע) כאחת הערים שכבש יהושע בן-נון עם כיבושו את הארץ ותקופת ההתנחלות, המתוארכת למאה ה-12-13 לפנה"ס. העיר עברה לפחות שני חורבנות מרכזיים, כשאחד מהם מתוארך לכיבושו של יהושע ואף מוזכר בתנ"ך: "וַיַּכּוּ אֶת-כָּל-הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-בָּהּ לְפִי-חֶרֶב הַחֲרֵם לֹא נוֹתַר כָּל-נְשָׁמָה וְאֶת-חָצוֹר שָׂרַף בָּאֵשׁ" (יהושע י"א/11).
החופרים בתל חצור. ממצאים חדשים נחשפים (צילומים: אביהו שפירא)
על החפירה באתר מופקד פרופ' אמנון בן-תור, שחופר את תל חצור כבר משנת 1990. "זהו ארמון כנעני נוסף, שלפני שנים חפרנו לו כניסה מפוארת ורובו מתחת לאדמה", אמר בן-תור בשיחה עם ynet. "הארמון נשרף כמו כל חצור בשריפה אדירה בסוף התקופה הכנענית, עם כיבוש הארץ ותקופת ההתנחלות במאה 13 לפנה"ס. בתוך המבנה חשפנו 14 כלי קיבול של 15 ליטר כל אחד, שהתקרה נפלה עליהם בזמן החורבן והם מלאים חיטה".
לדידו של בן-תור, יש ויכוחים מתי נהרסה העיר ומי הרס אותה. האסכולה המרכזית תומכת בכיבוש הישראלי של תקופת ההתנחלות והחרבת העיר, אולם יש הסוברים שהמצרים או הפלישתים (גויי הים), או עיר כנענית אחרת, או שבטי נוודים באזור שחלקם היו ישראלים, גרמו לחורבן.
ה"פיטסים" - קנקני האגירה שבהם נמצאה החיטה השרופה
"ממצא ששופך אור על ההיסטוריה של עם ישראל"
יגאל ידין חפר את תל חצור בשנות ה-50 וחפר גם בתל מגידו ובתל גזר - שלוש ערי-ביצור שכבש שלמה המלך במאה ה-10 לפנה"ס, וחשף בחצור את מפעל המים העתיק שלה, כמו את שערי העיר והמקדש ושאר שרידים ארכאולוגיים מהתקופה הישראלית בעיר העליונה, ומקצתם גם בתחתונה.
בן-תור, שהמשיך את החפירה כשלושה עשורים לאחר מכן מטעם משלחת של האוניברסיטה העברית ירושלים ובשיתוף רשות הטבע והגנים, טוען שממצאי החפירות
מראים שהמצרים, ששלטו אף הם בעיר בתקופה הכנענית, לא ביצעו את החורבן כי האתר לא נזכר בכתובות הפרעונים שהרסו ערים בארץ ישראל. בן-תור גם שולל את מעשה החורבן מצד גויי הים, היות ונהגו להתיישב לאורך החופים.
"ולכן לפי דרך האלימינציה אנו משערים שתקופת החורבן אירעה בסביבות 1,250 לפנה"ס", מוסיף בן-תור. יש לציין כי חורבן גדול נוסף אירע בחצור בשנת 732 לפנה"ס, עת תגלת פילאסר כבש את ממלכת ישראל
חשיבותו של הממצא החדש, אליבא ד-בן-תור, היא ש"הוא משחק נדבך בחורבן חצור הכנענית, החורבן הרציני ביותר באתר החשוב הזה, ששופך עוד אור על ההיסטוריה של עם ישראל".
