שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: רוני שיצר
    פשע, הגירה שלילית, ייאוש - לוד רואה את האור?
    הצעירים והמשפחות עוזבים, הפשע מכה ברחובות ומערכת החינוך מדשדשת כבר שנים. נתוני הפתיחה של לוד קראו שגשוג, אך העיר נטועה עמוק ברשימה השחורה של ערי ישראל. "תלכי בעיר בשעה שמונה בערב ולא תראי כלב. הכול סגור", מעיד בעל עסק. האם צמצום הגירעון ותוכניות הפיתוח יחלצו את הלודאים? ישראל האחרת - כתבה שלישית בסדרה

    היא ממוקמת במרכז הארץ, מרחק עשרים דקות נסיעה מתל אביב, ונהנית מאפשרויות תעסוקה רבות בסביבתה. על הנייר, יש ללוד נתוני פתיחה נאים שאמורים היו להפוך אותה לעיר מיושבת, מפותחת ומשגשגת. בפועל, השנים חולפות, מקרי הפשע גואים, והדימוי השלילי - נותנים את אותותיהם והעיר משתרכת הרחק מאחור. יישוב קבע בישראל האחרת.

     

    צה"ל יציל את ירוחם? "בינתיים מי שיכול - עוזב"

    הולכים מבית-שאן: "אין לעיר הזו מה להציע"

     

     

    כ-70 אלף תושבי העיר (27.1% ערבים ו-72.9% יהודים, מהם כשליש עולים חדשים מאתיופיה ורוסיה בעיקר) מתגוררים על פני 13,500 דונמים. שכונות חדשות שהוקמו בשנים האחרות בתחומה אינן מצליחות לטשטש את ההזנחה הרבה ולא הצליחו לעמוד בפרץ ההגירה השלילית.

     

    בשנת 2010, מאזן ההגירה בעיר עמד על מינוס 810 תושבים. הצעירים עוזבים לגוש דן, המשפחות המבוססות יותר עוברות ליישובי מודיעין וכך נוצר מצב שבו כ-36% מאוכלוסייתה הם ילדים עד גיל 18 וכ-12% הם מבוגרים בני 65 ומעלה. בהתאם לכך, ניצבת לוד בדירוג סוציו-אקונומי נמוך (4 מתוך 10), והגירעון שלה עמד לפני כשנתיים על כ-57 מיליון שקל. 

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     

    "בתור ילד לא היה נדיר לראות מישהו מזריק לעצמו סמים", סיפר ל-ynet נתנאל אלימלך, אחד הצעירים שעשה דרכו החוצה, לרחובות. "מבין החברים שלי ביסודי ובתיכון, אף אחד לא גר היום בלוד. זו לא החלטה שצריך לקבל, אבל

     אין ברירה. זו עיר שיש בה פשע רב, אין ביטחון אישי או ביטחון לרכוש, ואם אתה רוצה ללמוד אתה צריך לצאת החוצה. אז כשאתה חווה את הדבר הכי בסיסי - פינוי אשפה ברחוב שלך במקום אחר - אתה מבין שאין לך למה לחזור".

     

    ניהולה הכושל של לוד, שלא הצליח להתמודד עם קשיים חברתיים וכלכליים, הוביל להקמת שלוש ועדות קרואות ב-12 השנים האחרונות. מאיר ניצן, ראש העיר ראשון לציון בעבר, מנהל את ענייניה כיום והצליח להביא לאיזון תקציבי. כ-160 מיליון שקל נוספים אמורים להגיע במסגרת תוכנית הממשלה להעצמת העיר. עם זאת, מבט פנורמי על חיי היומיום חושף ייאוש ופסימיות. הרגעים הקטנים שמרכיבים מרקם חברתי חיוני אינם מתקיימים.

     

    "תלכי בעיר בשעה שמונה בערב ולא תראי כלב. הכול סגור", מלין עומר, בעל מכולת זה 11 שנה ואב לשישה ילדים, חסרי מעש כהגדרתו. "אין בעיר מתנ"סים וחוגים בשעות אחר הצהריים, אז מה יש להם לעשות? רק להסתובב ברחוב". הוא סיפר כי שלושת ילדיו הגדולים לומדים רפואה ברומניה, ואילו האחרים "עובדים איתי בחנות, מקבלים משכורת כל חודש. אני לא מוכן שהם יסתובבו בחוץ".

     

    לוד בכותרות. מקבץ פשיעה ופחד
    לוד בכותרות. מקבץ פשיעה ופחד

     

    אחוז הזכאות הנמוך לבגרות - כ-38% - משקף כשל מתמשך בחינוך ילדי העיר, תחום שהושפע אף הוא מהמצב הכלכלי והדמוגרפי. "חלק לא מבוטל מאוכלוסיית לוד לא יכול לתת לילדים שלו את המעטפת הדרושה מעבר לשעות הלימודים הפורמליות כדי להשיג תעודת בגרות", הסביר אביב וסרמן, מקים "הקרן לפיתוח לוד". לדבריו, "ברגע שיש שכבה די גדולה של הורים שלא יכולים לשלם עבור חוגים ומורים פרטיים, מקבלים אחוזים לא גבוהים".

     

    וסרמן, שהגיע לעיר מלימודים בלונדון לפני כחמש שנים, מציב זרקור גם על האוכלוסייה העובדת בעיר, שמרוויחה במקרים רבים שכר נמוך מהממוצע הארצי ואינה מצליחה להתקיים בכבוד. 7% מתושבי העיר רשומים כמובטלים וחלקם מועסק בעבודות כפיים, שאינן מאפשרות פרנסה מספקת.

     

    "המצב של התושבים פה מבחינה כלכלית - רע, מה שמאלץ אותי להוריד מחירים, אחרת אנשים לא קונים", סיפר עומר על הקשיים בתפעול חנות המכולת שלו. "אני לא סוגר את החודש בהפסדים, אבל הרווח מינימלי". סביבו נפתחו ונסגרו עשרות בתי עסק במהלך השנים, והדוגמאות האנושיות לקשיי היומיום ניצבות מולו באופן קבוע. "באים אליי מדי יום ילדים שמבקשים שאתן להם מחברת או מחק כי ההורים לא מסוגלים לקנות להם. לעיר יש פוטנציאל גדול מאוד, אבל צריך שמישהו יתעורר. אנחנו מרגישים שהממשלה הפקירה אותנו".

     

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     

    סעיד אבו-חמד מנהל משרד תיווך בעיר, אך חנות המחשבים שהייתה גם היא ברשותו כבר נסגרה. תוכניות הפיתוח האחרונות בלוד יצאו לפועל, לטענתו, בשכונות סגורות ומתוחמות, "שמופרדות על ידי גשר". מלבדן, הוא מצביע על רתיעת קבלנים מפיתוח תוכניות אחרות שמיועדות לתושבים בשכונות הערביות. "הם יודעים שיהודים או תושבי חוץ לא ירכשו דירות בשכונות הללו", הדגיש. 

     

    "לא חוזר לראשות העיר"

    פנחס עידן, יו"ר ועד עובדי רשות שדות התעופה שכיהן כראש העירייה בשנים 2001-1999, הודה כי לפני כניסתו לתפקיד ידע כי "זה לא יהיה קל, אבל לא האמנתי שזה יהיה עד כדי כך קשה". המאמצים לצמצום הגירעון צלחו אמנם בתקופת כהונתו, "אבל הרסנו כל חלקה טובה כדי להתייעל. פיטרתי עובדים, קיצצתי בשעות עבודה ואפילו את בימת העצמאות שעושים פעם בשנה ביטלתי".

     

    עידן הצביע על הזנחה מתמשכת מצד הממשלה, וחשף בדרך מעגל סגור של איבה, חשדנות וחוסר יכולת מובנה לחיים משותפים של יהודים וערבים בעיר. "את השכונות הערביות לא טיפחו והדיירים בהן החלו לרכוש דירות בשכונות היהודיות. תושבים שפחדו מהשתלטות עזבו את העיר. אם יציעו לי היום שוב את התפקיד, לא אהיה מוכן לחשוב על זה אפילו".

     

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     (צילום: ירון ברנר)
    (צילום: ירון ברנר)

     

    אופטימיות זהירה

    השינוי המיוחל, עם זאת, עשוי אולי להתרחש מוקדם מהתחזיות הקודרות. הקרן לפיתוח לוד ועמותות רבות אחרות החלו בשנים האחרונות לשדך בין אנשי עסקים וחברות עסקיות לבין בתי ספר בעיר למטרת אימוץ ותמיכה. היא גייסה עשרות מתנדבים שמסייעים לתלמידים בלימודים. בעיר הוקם גם כפר הסטודנטים של עמותת "איילים", גרעין של משפחות צעירות, ופרויקט של התאחדות הסטודנטים, בראשותו של איציק שמולי, צמח אף הוא. 

     

    מהעירייה נמסר כי בימים אלה גובשה תוכנית עבודה מפורטת לשנת 2013 שיישומה יביא למפנה משמעותי בעיר: אחת ממטרות העל של ניצן היא להעלות את הרמה הסוציו-אקונומית לדרגה 6. "התוכניות כוללות אלפי יחידות דיור ושכונות מגורים, בעיקר לזוגות צעירים, לרבות שכונה צבאית למשרתים בכוחות הביטחון, בשאיפה להביא את העיר ליציבות ולפריחה כלכלית. במקביל החלו עבודות פיתוח ותשתיות, ואחד הנושאים המרכזיים הוא שיקום ובניית לב העיר ההיסטורי".

     

    בנוגע לאחוז הזכאים לבגרות נמסר כי נבלמה הירידה. "לאחר שבע שנים של ירידה מתמדת, התקבלו נתוני הבגרויות בלוד

    שמציגים לראשונה עלייה של כ-2.6% באחוז הזכאים בתשע"א", נמסר. "בשנה האחרונה הובלנו מהפכה בחינוך שתבוא לביטוי בשיעור הזכאים לבגרות בשנים הבאות. הדגש הוא על חינוך איכותי וצמצום נשירה תוך מיצוי הפוטנציאל, ובשאיפה שכל תלמידי העיר ילמדו בה. ראוי לציין כי לאחרונה זכו בתי ספר מלוד בשלושה פרסים ראשונים בתחרות מדעית ארצית בעבודות חקר. בנוסף, פתחנו שלושה בתי ספר תיכוניים ערביים בלוד. עד היום לא היו בתי ספר בחינוך הערבי שהגישו לבגרות. אלה יאפשרו להגדיל את אחוז הלומדים בלוד".

     

    על אחוז האבטלה נמסר: "בזכות מיקומה של לוד במרכז המדינה נהנים תושביה ממקורות תעסוקה זמינים ונגישים ומאחוז אבטלה יחסית נמוך. עם זאת, העירייה פועלת להגברת התעסוקה בעיר ולהגדלת אזור התעשייה הקיים בהיקף של כ-1,500 דונם. בין היתר, במסגרת העדיפות שהעניקה ממשלת ישראל לעיר, עוברים אליה גופים ממשלתיים וחברות מובילות".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "פשע, הגירה שלילית, ייאוש - לוד רואה את האור?"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הגירה שלילית קבועה
    צילום: ירון ברנר
    רחובות לוד
    צילום: ירון ברנר
    מומלצים