שתף קטע נבחר

שביל אלי כהן: טיול בעקבות המרגל שלא שב

ב-18 בינואר, יום השנה ה-47 ללכידתו של אלי כהן בדמשק, ייחנך שביל לזכרו שיעבור דרך כל האתרים שבהם ריגל עבור ישראל ברמה"ג שהייתה אז תחת שלטון סורי. הצטרפנו לסיור מוקדם

בקתת עץ עם ג'קוזי, שתי טלוויזיות ושני מזגנים, בלב מדשאה הצופה אל הגולן או אל עמק החולה - הקונספציה הסטנדרטית של צימר בצפון כבר לא מספקת את המשפחה הישראלית חובבת הטיולים. אנחנו רוצים יותר. בכפר הנופש נופי גונן הפנימו את הדרישה ופיתחו מערכת ממוחשבת המציעה חופשות בהתאמה אישית, שמתבססות על "טיולי נושא" באזורים המקיפים את הקיבוץ.

 

אחד הטיולים המרתקים שנוצרו במיוחד עבור הנישה המתפתחת הזו הוא טיול ברמת הגולן בעקבות אלי כהן, המרגל שלנו בסוריה. את הטיול יצר מדריך הטיולים הוותיק גיל ברנר, שכבר שנה, לדבריו, עוסק רק בדבר אחד: סיפור הגבורה הטראגי של כהן. לכן, כאשר פנו אליו כושי לוי ויוסי לרון, מנהלי כפר הנופש נופי גונן, וביקשו הצעה לטיול קונספט, הרגיש לרנר שמדובר בהזמנה להגשמת חלום.

 

עוד סיורים היסטוריים בערוץ התיירות:

 

ברנר התנפל על ההצעה, חקר את קורותיו של אלי כהן, יצר קשרים עם אלמנתו נאדיה ועם אחיו אברהם, ואסף כל מידע שעזר לו להתחקות אחר צעדיו בזמן שהותו בסוריה. ב‭18-‬ בינואר, יום השנה ללכידתו בדמשק, יחנוך ברנר את "שביל אלי כהן‭,"‬ שיעבור באתרים העיקריים ברמת הגולן שבהם ריגל אלי כהן לטובת ישראל לפני כ‭50-‬ שנה, כאשר השטח עדיין היה בחזקה סורית.

 

מחנות חושניה, מקום מושבו של הקומנדו הסורי, שם ביקר אלי כהן ב-7 באוקטובר 1962   (צילום: גיל ברנר) (צילום: גיל ברנר)
מחנות חושניה, מקום מושבו של הקומנדו הסורי, שם ביקר אלי כהן ב-7 באוקטובר 1962 (צילום: גיל ברנר)


 

האקליפטוסים שסימנו לצה"ל  

אלי כהן, שנולד ב‭6-‬ בדצמבר 1924 והוצא להורג בתלייה בכיכר אל מרג'ה בדמשק בהיותו בן ‭,40‬ הגיע לסוריה בתחילת ‭,1962‬ והתגורר ליד בניין המטכ"ל הסורי בדמשק. במהלך שלוש השנים שבהן פעל בדמשק, ביקר כהן כמה פעמים ברמת הגולן, שהייתה אז החזית הסורית מול ישראל.

 

בטיול שבנה המדריך גיל ברנר, הוא מוליך את המטיילים ‭50 -‬ שנה אחרי - למקומות שבהם ביקר כהן: בית המלון הסורי שבו לן ושנמצא היום ליד מרחצאות אל-חמה; המוצבים הסוריים שמהם צפה אל הגולן (ושנמצאים היום בשטח ישראל‭;(‬ המחסומים נגד הטנקים שנבנו בדרכים, שעליהם דיווח אלי כהן למפעיליו בישראל, חדר האוכל של הקצינים במחנה חושנייה, שבו סעד עם חבריו הקצינים סלים חאתום וחליל עספור, ראש מנהל הדלק של הצבא הסורי, ב‭7-‬ באוקטובר ‭.1962‬

 

מסגד בעיירה חושניה (צילום: גיל ברנר) (צילום: גיל ברנר)
מסגד בעיירה חושניה(צילום: גיל ברנר)

 

בשנת 1960 בנו הסובייטים עבור הסורים את בניין מפקדת החזית עם ישראל. הבניין המרשים, שנבנה ממערב לקונייטרה, מכיל יותר מ‭250-‬ חדרים גדולים, ובכניסה אליו נבנו מדרגות רחבות, מפוארות, כדי שהאזרח הסורי שמבקר במפקדת הצבא ירגיש קטן ובלתי נחשב. אלי כהן ביקר כאן זמן קצר אחרי שהבניין נבנה.

 

 

בשנת ‭,1967‬ כשצה"ל כבש את הרמה, התמקמה בבניין מפקדת החטיבה המרחבית. אבל בשנת ‭,1974‬ בהסכמי הפרדת הכוחות שאחרי מלחמת יום הכיפורים, נקבע כי האזור יהיה מפורז, ולא יהיו בו כוחות צבא. מאז הבניין הגדול נטוש.

 

במהלך התחקיר על אלי כהן, גיל ברנר יצר קשר עם אלמנתו נאדיה ועם אחיו אברהם, ולקח אותם לביקור בבניין המפקדה הצבאית הסורית. נאדיה כהן התרגשה לעלות בגרם המדרגות שעליו עלה אלי לפני 50 שנה.

 

כביש מאסעדה-בניאס, תצפית על עין קיניה: במהלך שירותו ביקר אלי כהן באזור הכפרים הדרוזיים שעל הגבול  (צילום: יותם לוי) (צילום: יותם לוי)
כביש מאסעדה-בניאס, תצפית על עין קיניה: במהלך שירותו ביקר אלי כהן באזור הכפרים הדרוזיים שעל הגבול (צילום: יותם לוי)

 

אחת האגדות על אלי כהן, שהתחקיר של גיל ברנר הפריך, היה כי הוא יעץ לחבריו, קציני הצבא הסורי,

לנטוע עצי אקליפטוס כדי ליצור צל מעל המוצבים הסוריים על הרמה. כוונתו האמיתית הייתה שהעצים יסמנו את מיקום המוצבים הסוריים עבור טייסי צה"ל.

 

גיל ברנר מצא כי האקליפטוסים ניטעו עוד לפני כן: ליד קונייטרה יש חוות ניסיונות חקלאיים שבנו הצרפתים בימי המנדט הצרפתי על סוריה, שהסתיים בשנת ‭.1946‬ בחווה הזאת הם ניסו לאקלם את האקליפטוס, כדי לנטוע אותו בשטחי רמת הגולן. גם בחווה הזאת מבקרים במסגרת הטיול בעקבות אלי כהן.

 

אצל ע' הדרוזי במג'דל שמס  

שיא הטיול הוא פגישה עם ע‭,'‬ סוחר דרוזי קשיש, שחנותו נמצאת במרכז הכפר מג'דל שמס. ב‭18-‬ במאי 1965 היה ע' חייל זוטר בחיל הרפואה הסורי, והיה מוצב בדמשק. בשעת לילה מאוחרת קרא לו חבר להצטרף אליו: "בוא לכיכר הטלגרף. תולים שם מרגל ישראלי‭."‬

 

ע' הלך עם חברו לכיכר, וראה כיצד מוציאים את אלי כהן, לבוש בגלימה לבנה ארוכה, מתחנת המשטרה שבבניין מפלגת הבעת בכיכר המרכזית. ליד האנדרטה הגבוהה, שהשלטון העותמאני בנה במאה ה‭,19-‬ לציון חיבור דמשק לרשת הטלגרף, הוצב גרדום.

 

נאדיה כהן עם ע' ממג'דל שאמס, שהיה אז חייל סורי וראה כיצד תולים את אלי כהן. ע' חלק עם נדיה את רגעיו האחרונים של בעלה (צילום: גיל ברנר) (צילום: גיל ברנר)
נאדיה כהן עם ע' ממג'דל שאמס, שהיה אז חייל סורי וראה כיצד תולים את אלי כהן. ע' חלק עם נדיה את רגעיו האחרונים של בעלה(צילום: גיל ברנר)

 

"אלי כהן הלך בכוחות עצמו, הוא לא נגרר‭,"‬ מספר ע‭.'‬ "התליין שאל אותו מהי בקשתו האחרונה, ואלי כהן

ביקש להסיר מעל חזהו את השלט הגדול, שבו נכתב כי בית הדין הצבאי המיוחד דן אותו למוות כמרגל למען ישראל. 'אני לא מרגל ולא בוגד‭,'‬ אמר אלי כהן לתליין, והקהל שהתאסף סביבו שמע כל מילה. 'אני יהודי שפעל למען עמו, ולא בגדתי באיש‭."'‬

 

לדברי ע‭,'‬ התליין נעתר לבקשה האחרונה, והסיר את השלט מעל חזהו של אלי כהן. הוא נתלה ללא השלט, ורק אחרי מותו, הוצמד השלט מחדש לגופתו, שנשארה תלויה על הגרדום במשך שבע שעות, מהתלייה בשעה שלוש לפנות בוקר ועד לשעה עשר בבוקר, אחרי שהמוני תושבי דמשק חזו בה.

 

הככר המרכזית במג'דל שמס  (צילום: יותם לוי) (צילום: יותם לוי)
הככר המרכזית במג'דל שמס (צילום: יותם לוי)

 

גיל ברנר הפגיש בין האלמנה, נאדיה כהן, לבין ע‭,'‬ שסיפר לה באופן בלתי אמצעי על רגעיו האחרונים של בעלה. הוא חוזר על סיפורו בפני קבוצות המבקרים המגיעות אליו מכפר הנופש נופי גונן.

 

ב‭18-‬ בינואר הקרוב, יום השנה ה‭47-‬ ללכידתו של אלי כהן בדירתו בדמשק, בשעה ששידר לישראל, מתכוון גיל ברנר לחנוך בגולן את "שביל אלי כהן‭,"‬ שיחבר את האתרים המרכזיים שבהם פעל המרגל הישראלי, לפני יובל שנים.

 

פורסם ב"24 שעות" של "ידיעות אחרונות"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלי כהן ז"ל
צילום: לע"מ
כותרת "ידיעות אחרונות" על תלייתו של אלי כהן
אלי כהן עם בני משפחתו
צילום רפרודוקציה: אביגיל עוזי
מומלצים