שתף קטע נבחר

חובת הצבעה בישראל. זה אפשרי

אחרי שהתגברנו על הבעתה, ייתכן שלא מדובר בהצעה גרועה כל כך - בייחוד לנוכח שיעור ההצבעה העגום והנזקים שהוא מסב

התגובה המיידית לרעיון שלפיו תוטל על אזרחי ישראל חובה להצביע בבחירות הכלליות לכנסת היא כמובן רתיעה, אם לא חלחלה של ממש, ולא בכדי. הרעיון מדיף ניחוח עז של דיקטטורה, פשיזם וטוטליטריות, לא עלינו, ונוגד כל שיח דמוקרטי ומודרני של חירויות הפרט וזכויות האזרח.

 

אלא שאחרי שהתגברנו על הבעתה האינסטינקטיבית, ואם בוחנים את מקצת השיקולים בעד הרעיון ונגדו, ייתכן שלא מדובר בהצעה גרועה כל כך - בייחוד לנוכח שיעור ההצבעה העגום בישראל והנזקים שהוא מסב. ראשית, ממחקר שביצע המכון הישראלי לדמוקרטיה כבר בשנת 1998, עולה כי בדמוקרטיות נאורות ומרשימות למדי יש חובת הצבעה ובהן אוסטרליה, בלגיה, הולנד (עד 1970), איטליה, יוון, לוקסמבורג, חלקים מאוסטריה וחלקים משווייץ, ברוב מדינות דרום אמריקה. בסך הכול, כ-25 ממדינות העולם מחילות כיום חובת הצבעה פורמלית בבחירות הארציות או המקומיות, וההבדלים בין המדינות הם בעיקר במידת האכיפה.

 

עוד בערוץ הדעות של ynet:

להצביע נכון - המדריך שעוד לא קראתם / שלמה קראוס

שימו טיפק"ס על הבחירות / דן כספי

 

ובישראל? בוכים על אחוזי ההצבעה הנמוכים, וביום הבחירות הולכים לקניון. אחוז הצבעה נמוך בישראל (כ-63% לעומת 95% באוסטרליה ו-86% ביוון) יכול לנבוע מכמה סיבות, ובהן מיאוס מהפוליטיקה המקומית, חוסר עניין כללי בה, חוסר אמונה ביכולת להשפיע או חוסר החלטיות לגבי הנבחרים עצמם. כך או כך, ברור כי המצב הנוכחי גרוע, יוצר עיוותים ומסב נזקים מדיניים, חברתיים וכלכליים, כגון השפעתן של מפלגות סקטוריאליות בעלות אינטרס צר ולא אינטרס לאומי רחב. 

 

"האם מימשת כבר את חובתך האזרחית?" שואלים אזרחי ישראל זה את זה ביום הבחירות. ואם ממילא שגור הביטוי "חובתך האזרחית", מדוע לא לעגן תפישה קיימת זו בחוק? כאמור, הטיעון העיקרי נגד הטלת חובת הצבעה הוא שהרעיון אינו מתיישב עם עיקרון החופש שהוא יסוד הדמוקרטיה. המשמעות של עיקרון זה היא שזכות האזרחים לבחור שוות ערך לזכותם שלא לבחור. בנוסף, חובת ההצבעה עלולה להביא להצבעה מקרית או סתמית כדי לצאת ידי חובה, ובכך להביא לתוצאות בחירות שכלל לא ישקפו את עמדות הציבור.

 

מדוע, אם כך, יש לשקול בכל זאת להטיל חובה שכזו? הטענה העיקרית, המתבססת על מחקרים רבים, היא שחובה כזו מגשימה את המטרה ומעלה את שיעור ההשתתפות בבחירות (עד כדי 15%). אם חובת ההצבעה נגזרת מתפישת הדמוקרטיה כ"שלטון העם", הרי שאחריותו הבסיסית של כל אזרח היא להשתתף בבחירת נציגיו. בכך מגבירים את הלגיטימציה של הנבחרים, תורמים לקיומו של דיון ציבורי בנושאים שעל סדר היום וחוסכים במשאבים המושקעים בחינוך פוליטי-דמוקרטי.

 

הוויכוח בין המתנגדים להטלת חובת הצבעה לבין התומכים בה, והשאלה אם הצבעה בבחירות היא חובה או זכות, לטעמי, אינם נדרשים להכרעה. אני סבור שההנחה הסמויה בדיון הזה היא החשובה, ולפיה ברור שהמצב הקיים בארץ, לפיו נושאים כבדי משקל מוכרעים על ידי נבחרים בידי מעט בוחרים - איננו יכול להימשך. ברור כי יש לפעול לעידוד הצבעה, פוזיטיבית, אקטיבית, באמצעות תמריץ ממשי, מתוך התפכחות שלפיה אין די בקמפיינים לחינוך פוליטי-דמוקרטי אשר להם אנו עדים בשנים האחרונות ובחודשים האחרונים.

 

די אם נביט בתרבות הישראלית כדי להבין שדרוש תמרוץ, ולא רק "חינוך", שיביא להגדלת אחוז ההצבעה במינימום הטיות ואפליות. מי שאינו חפץ להטיל חובת הצבעה, יכול להעניק דחיפה ממשית כגון תגמול כספי בגובה שכר שעת עבודה ממוצע במשק, זיכוי במס למצביעים, הנחה בארנונה או בחירה באחת מההטבות הללו, והכול כביטוי לאותה חובה נורמטיבית להצביע בבחירות שממילא ידועה לכולנו.

 

עו"ד דורון ברזילי, ראש לשכת עורכי דין

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לא דיקקטורה. עו"ד דורון ברזילי
מומלצים