ניצחון לתושבי נווה צדק: לא ייבנה מגדל בשכונה
ביהמ"ש החליט בפסיקה תקדימית לבטל תוכניות לבניית מגדל בן 36 קומות ולבניית 10 קומות נוספות במגדל בבנייה בשכונה בת"א. הסיבה: "העסקה בין העירייה ליזמים מנוגדת לחוק חובת מכרזים". חברת מועצת העיר: "היה צריך לקום בניין לדיור מוגן - זה ההולילנד של ת"א". עיריית ת"א: "אלו טענות פופוליסטיות"
ניצחון לתושבי שכונת נווה צדק בתל-אביב: בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביטל בהחלטה תקדימית תוכניות לבניית מגדל בן 36 קומות בשכונה הציורית, המאופיינת בבנייה נמוכה, וכן לבניית תוספת של בין 8-10 קומות על מגדל הנמצא בבנייה כיום.
- ביהמ"ש עיכב תוספת קומות במגדל בנווה צדק
- אושר: לא יוקמו מגדלים נוספים בנווה צדק
- עתירה נגד בניית מגדלים סביב נווה צדק
אמש (ג') הודיעה סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת שרה גדות, על החלטתה לבטל את תוכניות יצחק אלחנן ב' ו-ג' בשכונה, שכוללות גם הזזת כביש והריסת מוסד ציבורי. מדובר בפסק דין תקדימי, משום שכל הגופים הרלוונטיים כבר נתנו לתוכנית תוקף.
לדברי השופטת, למרות אישורה משכבר בוועדה המקומית והאזורית מחוז תל-אביב, עסקה זו נערכה בין היזמים לבין העירייה או הוועדה המחוזית, "תוך חריגה מסמכות ובניגוד לחוק חובת מכרזים" - ולכן הן אינן חוקיות ודינן להתבטל. המשיבים חוייבו בהוצאות משפט בסכום של 37,500 שקל.
"זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום"
את העתירה הגישו 11 מתושבי נווה צדק ועמותת תושבי השכונה, לאחר שהתנגדותם נדחתה הן על ידי הוועדה המקומית והן על ידי הוועדה המחוזית, ולאחר שסירבו לדון בה בוועדה הארצית לתכנון ולבנייה.
העותרים טענו כי מדובר בעסקה בלתי חוקית בין העירייה והוועדה המקומית לבין היזמים - חברת Starwood Real Estate וחברת צמח המרמן הבונה את מגדל נווה צדק על הים. זאת משום שבתמורה לאחוזי בנייה נוספים שיוענקו ליזמים ללא מכרז, הטילה העירייה על היזמים למצוא מקורות מימון עבור פעולות אשר העירייה עצמה אמונה עליהן.
השופטת הסכימה עם העותרים כי "זכויות בנייה אינן אמצעי תשלום ואינן נכס העובר לסוחר ואין לאפשר למוסדות התכנון להתייחס לאחוזי בנייה כאל שטרות כסף המצויות בידן ולגייס מימון חוץ תקציבי לפעילות ציבורית המוטלת על העירייה עצמה, באמצעות קידום תוכניות נקודתיות". העירייה ביקשה להעביר את האחריות על פינוי שטח בבעלותה לשם הרחבת כביש והקמת בית ספר לתושבי השכונה, מבלי שתיאלץ לשאת בעלויות הכרוכות בכך בעצמה.
העותרים טענו כי היוזמה להרחבת התוכנית הגיעה מהעירייה עצמה, לאחר שביקשה לקדם משימות ציבוריות המונחות על כתפיה. העירייה, מצדה, חייבה את היזם לבצע פעולות אלו בתמורה להרחבת התוכנית, ללא הוצאת מכרז או נקיטה בכל הליך תחרותי, כמתחייב בחוק בפקודת העיריות סעיף 197.
"צריך לפתוח בחקירה"
מי שלחמה שנים נגד אישור התוכנית, והגישה מספר ערערים שונים בעניין, היא חברת מועצת העיר מטעם סיעת מרצ, מיטל להבי. להבי הסבירה ל-ynet כי "תחילת התוכנית בשלהי שנות ה-90 הייתה להקים בניין לדיור מוגן ולדיור ציבורי לטובת תושבי אזור כרם התימנים ורחוב שבזי, אולם אז הפכה התוכנית לתוכנית לבניית מגדל דירות יוקרה - אשר הלכה וגבהה עם השנים". להבי קראה היום לפתוח בעניין חקירה.
"העירייה חוסכת במשאביה ואינה מוציאה אותם על הצרכים האמתיים של התושבים", טענה להבי. "במקום זאת, היא מעניקה זכויות מפליגות ובלתי ראויות לבעלי הון, כדי שאלו יעשו את עבודתה במחיר מופקע; מוצאת מקורות מימון בלתי חוקיים; וכל זה למען פעולות המרעות את סביבת המגורים של התושבים ואת איכות חייהם. אין לי ספק שמדובר ב'הולילנד' של תל-אביב".
בולטות המקרה הוא בפסיקה הברורה והראשונית, לפיה עירייה איננה רשאית להעביר לידי יזמים פרטיים מטלות ציבוריות, ולהעניק להם זכויות ואחוזי בנייה בתמורה לכך.
מחברת צמח המרמן הבונה את מגדל נווה צדק על הים נמסר בתגובה: "החברה לומדת את ההחלטה ולאחר מכן תשקול את צעדיה".
מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה: "העירייה קיבלה את פסק הדין הבוקר, לומדת אותו ותשקול את הצעדים הנדרשים. עיריית תל-אביב-יפו סבורה כי התוכנית משרתת באופן מובהק את האינטרס הציבורי, לרבות התכנוני והסביבתי, ממש כשם שסברה הוועדה המחוזית באשרה את הותכנית לאחר שמיעת ההתנגדויות לה.
יובהר כי פסק הדין ביטל תוכנית שנועדה להוסיף מספר קומות לבניין בן 28 קומות הנבנה בימים אלו על פי תוכנית מאושרת כדין, ואשר ממילא ימשיך להיבנות. מטרת הוספת הקומות לבניין אכן הייתה אמורה, בין היתר, לממן את פינויו של בית הספר הדתי לבנות בית יעקב (שתלמידותיו אינן תושבות האזור), באופן שיאפשר מחד את הרחבת רחוב יצחק אלחנן, ומאידך את הקמתו של בית ספר חדש עבור ילדי הסביבה, לרבות ילדי שכונת נווה צדק.
"טענותיה של להבי פופוליסטיות ומעידות על חוסר הבנת פסק הדין".
לפנייה לכתב/ת 
