"מפגשים": עירום מלא תוכן

הדרמה הקומית "מפגשים" עוסקת במין, ולכן נפתח בספוילר עבור החרמנים שבינכם, ונספר שכן... הלן האנט מופיעה בסרט בעירום, אפילו עירום מלא. כוכבת הסדרה "משתגעים על אהבה", שזכורה לטוב גם מסרטיה "טוויסטר" ו"הכי טוב שיש" נחשפת כל כולה על המסך, ויש לציין שגם בגיל 49 יש לה מה להראות - וכנראה שעל נועזותה היא זכתה למועמדות לפרס שחקנית המשנה באוסקר (בפעם הקודמת שזה קרה ב-1997, היא גם זכתה). זהו, גמרנו. אפשר להמשיך.

ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

• לרדת מהעץ
  
• סיפורו של שקרן
• מת לחיות ביום טוב
• שבעה פסיכופטים
  

למרות שעירום מקשט את "מפגשים" לכל אורכו, התפקיד שהוא ממלא פה הוא שונה מזה הוולגרי אליו התרגלנו בשנים האחרונות עם "הקומדיות המטורפות" של הוליווד מבית ג'אד אפטאו, האחים פארלי וטוד פיליפס. החשיפה המתמשכת של האנט משמשת כחלק מתהליך טבעי, מתון ובהחלט לא סנסציוני של עיסוק ביחסי מין, ויחסים בכלל, והאופן בו משתקפת נפש האדם דרך גופו. ועם כל הכבוד לגוף השמור של האנט, זהו גופו של ג'ון הוקס שממרכז את העלילה.

• כתבות נוספות ועדכונים חמים - בעמוד הפייסבוק שלנו
  

ג'ון הוקס והלן האנט מתפשטים ב"מפגשים"

הגוף של הוקס ("קר עד העצם", "לינקולן" - מהמוכשרים בשחקנים הפועלים כיום בהוליווד) הוא הגוף המעוות והרופס של המשורר והעיתונאי חולה הפוליו מארק או'בריאן, אותו הוא מגלם (ושסיפורו נגלל גם בסרט הדוקומנטרי הקצר של ג'סיקה יו מ-1996, "Breathing Lessons: The Life and Work of Mark O'Brien"). מדובר בפיסת בשר מנוונת, שמשמשת ככלי שבור לעולם פנימי עשיר, חכם, מצחיק ומלא דמיון. אומרים "אל תסתכל בקנקן אלא במה שבתוכו". ספרו זאת לנשים שסביבו.

קנקן, לא לא

הגפיים משותקות, הריאות דועכות, אבל הלב פועם. ועם זאת, הנפש של או'בריאן כפי שהיא משתקפת מגופו הלא מתפקד נראית על פניו הרוסה. בין הסדקים מסתננות הבלחות של הומור ציני מפוכח, והארות מחכימות. כך הוא ממגנט אליו אנשים - גברים ונשים - שמוצאים עצמם נמשכים לנוכחות הרגשית שלו, אך עוצרים בגבול הפיזי של גופו. כך הוא מתאהב באחת המטפלות שלו (אניקה מרקס), והיא - היא אוהבת אותו אהבת נפש, לא יותר. תאוות בשרים אינה בוערת בה. זוגיות לא תהיה פה.

הלב של או'בריאן פועם - כבר הבהרנו - אבל גם איבר מינו מראה סימני חיים. הזדקרות סמלית של החיוניות שיש בתוך העציץ הזה שנקרא גופו. הזדקרות סמלית ולא הרבה יותר מזה, מכיוון שללא אפשרות להפעיל את זרועותיו, נמנעת האפשרות לאונן. ועל פרטנרית בכלל אין על מה לדבר. בנוסף לכל הצרות, או'בריאן הוא בתול מתוסכל בן 37. 

יש פה סרוגייט? הלן האנט - עם בגדים

מי שנחלצים לעזרתו הם הכומר ברנדן (וויליאם ה. מייסי) והמטפלת המינית שריל כהן-גרין (האנט). הסרוגייט אמונה על חשיפת הסודות הכמוסים בגופו, גירוי בלוטות החשק והפעלת אותו איבר אליהם מתנקזות התשוקות. הכומר תפקידו לתת לכל הסיפור הזה הכשר מטעם היושב במרומים. למרות שאו'בריאן מודה שהוא מרגיש קצת כמו בדיחה חולנית של אלוהים, כקתולי אדוק הוא ממשיך להאמין בו, ובהנחיות שלו כפי שהגיעו כפקס בתוך ספרי הקודש.

לצד המאבק לשחרור מיני שהגיבור עובר, גם שני מלוויו עוברים תהליך לא פשוט. בניגוד להוראות של הבוס הגדול בשמיים ולצו מצפונו, הכומר מפגין חמלה אנושית ובתוך הכנסיה הוא מאשר לו לפנות למטפלת המינית. ואז פונה לאלוהים ומבקש מחילה. והסרוגייט? היא, שנמצאת בעיצומו של הליך גיור, מוצאת עצמה נקשרת למטופל שלה יותר מדי. סשן אחר סשן משהו משתנה אצל או'בריאן, וגם אצלה. 

סרט שנוגע

הבמאי בן לוין, ביסס את התסריט שלו על מאמר שכתב או'בריאן האמיתי ב-1990 ("On Seeing a Sex Surrogate"), ובו תיאר את מפגשיו עם כהן-גרין ותרומתם לרוממות רוחו. וכך לאורך הסרט, גם אנחנו חוזים בסיפור גבורה של אדם שמבלה את לילותיו במכולה מועשרת בחמצן, שאין לו מיטה משלו, שאין לו בת זוג להתנחם בחיקה - ומתעקש לגעת בחיים, וגם לתת להם ולהאנט לגעת בו.

ג'ון הוקס והלן האנט. כל אחד נחשף מהצד שלו

"מפגשים" הוא סרט דרמה עדין, עם נגיעות קומיות, שמדבר על נושא כאוב. בכך הוא מזכיר את "הוואלס האחרון" של שרה פולי, בה מתמודדת מישל וויליאמס עם כלוב הזהב של חיי הנישואים היציבים. וכן, גם שם נעשה שימוש בעירום מלא של הכוכבת וכן של שרה סילברמן. הסצנה ההיא הותירה צופים רבים פעורי פה, אולם היא השתלבה באופן שגרתי בעלילה - מעין איפור גוף שכזה לפצעי הזוגיות.

במקרה דנן, הגיבור הוא זכר והכלוב שלו אינו מזהב, אלא מעופרת יצוקה. הוקס בהופעה מצוינת מהזן של דניאל דיי לואיס ב"כף רגלי השמאלית", מפיח חיים בסרט ובגופו השדוף, אותו באופן פרדוקסלי הוא נדרש להמית - ובאופן אמין כל כך. והאנט, היא מביאה את הגוף השמור שלה, ומציגה אותו לעינינו בתנוחות וזוויות שונות בכמה וכמה הזדמנויות. אין לה מה להתבייש בו, אבל כשצופים בסרט מבינים שגם במקרה זה מדובר בחתיכת בשר, משהו צריך להפעיל אותו, וזה בא מבפנים.