שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בם וינדו א-פורטוגל: 10 סיבות לחלום בפורטוגזית
    השם שלה מתגלגל על הלשון, השפה שלה אקזוטית, אבל מה בעצם אתם יודעים על פורטוגל? הנה 10 דברים שיגרמו לכם לחשוב עליה בתור יעד לחופשה הבאה

    "פורטוגל?" שאלה אותי מישהי לפני כמה ימים, "זה לא המקום הזה בקצה היבשת?". אז כן. היא לגמרי בקצה. אבל היא יפה וקסומה ויש המון מה לראות בה. קבלו את עשרת הדברים הכי שווים בפורטוגל. לגזור ולשמור. או יותר נכון - לנסוע.

     

    1. ליסבון - מלכת הימים

    עיר הבירה המערבית ביותר באירופה, יושבת על שפך נהר הטאז'ו ונושקת לחופו של האוקיינוס האטלנטי. זאת העיר שבימי הביניים היתה דלת לעולם וקיבלה את פניהם של סוחרים, ימאים ומגלי ארצות ועד היום היא כולה עיר שמכוונת ים - החל מהנמל, דרך הסמטאות העתיקות המובילות לארמונות, טירות, מבצרים, מנזרים וקתדרלות שרבים מהם הוכרו או מועמדים לתואר "אתר מורשת עולמית" מטעם אונסקו. ובין כל אלה: גינות ופסלים, בתי אבן קטנים, מסעדות דגים ויין מקומי משובח.

     

     

    אווירת "ימי הביניים" נשמרה בליסבון גם בגלל המשטר הדיקטטורי שסגר את פורטוגל בפני העולם המערבי ורק בחמישים השנים האחרונות, קיבלה ליסבון מאפיינים של עיר מערבית מודרנית: רכבת קלה, מרכזי קניות מוזיאונים ואטרקציות בנוסח האקווריום הגדול ביותר באירופה. כ 700,000 תושבים חיים בליסבון (שליש מאוכלוסיית פורטוגל) והיא נוחה וקלה להתמצאות ומתמסרת לשלל מצבי רוח: תרבותי, סתלבטני, מתפנק, היסטורי, חקרן, סקרן, וגם גרגרן.

     

    מחכה לכן שתבואו - ליסבון, פורטוגל (צילום: Getty Images Imagebank)
    מחכה לכן שתבואו - ליסבון, פורטוגל(צילום: Getty Images Imagebank)

     

    2. ארץ הפסטיבלים

    החיים הם קרנבל? בפורטוגל כן. כל מי שמבקר בפורטוגל בזמן הנכון ובמקום הנכון (מיולי עד אוקטובר) לוקח חלק בפעילות ססגונית ותוססת. חלק מהפסטיבלים הם בעלי מסורות של מאות שנים ונושאי אופי נוצרי דתי, אחרים בעלי אופי חברתי, המשלב פולקלור, אמונות טפלות וקהילה מקומית פעילה ויש גם פסטיבלים חדשים שמהווים חלק מהתרבות הפורטוגלית החדשה והמתפתחת.

     

    כדאי להתעדכן במועדים הסופיים ובחלק מהמקומות גם צריך להזמין מקום, אבל הנה כמה דוגמאות: 

    • פסטיבל הפיסול בחול: בעיירה פרה שבחבל Algarve הופכים 35 טון של חול לחומר גלם לאמנים ויוצרים מרחבי העולם שמפסלים בחול ויוצרים מול עיניהם של אלפי המבקרים יצירות אמנות. ובחורף? חלף עם הרוח.

    • פסטיבל החוצות: כל קיץ, רובע ביישאנימה בליסבון הופך מאזור מסחרי נורמלי לקרקס בלי הפסקה. להטוטנים, דוכנים שונים, מופעי רחוב מגוונים, רקדנים ממלאים את הרובע, והכל בחינם. באזור זה קניון ענק ופתוח, כל אלה ממקורות גאוותה של העיר, משום שרק לפני כמאתיים שנה היה האזור הרוס וקבור תחת שרידי התפרצות געשית. רבות הושקע בבנייה מחודשת ושיפוץ האזור, באמצעות שיטות, שיבטיחו את המבנים מפני ההתפרצות הגעשית הבאה.
    • פסטיבל הקדושים: מי שמעדיף להימנע מצרור של שום טרי שעלול ליפול על ראשו כנגד עין הרע, מוטב שלא יעבור ברחובות ליסבון בלילה של ה-12 ביוני. זהו יום החגיגה לקדוש השומר על העיר והעיר כולה מתמלאת בפנסי נייר צבעוניים, אווירת חג ומנהגים מקומיים שונים, כמו הכאה הדדית בצרור שום טרי. ראו הוזהרתם בשם כל הקדושים.
    • פסטיבל המדונה בויאה דה קאסטלו: פסטיבל המדונה נערך לכבוד הסבל והצער והלוואי על כולנו כזה סבל וכזה צער: תהלוכות של נשים לבושות בצבעים עזים של כתום וסגול, נושאות צלבים ופסל של מדונה בסוף שבוע של חגיגות ושמחה, שבסופן יורדים כולם, גברים ונשים, לים, לברך את הים ולבקש פרנסה טובה. עם כזה צער, מעניין איך נראית השמחה?

     

    3. שירת פאדו - שיר הנשים המחכות

    שירת הפאדו ("גורל") המפורסמת של פורטוגל היא סגנון מוזיקאלי ייחודי שמשלב מקצבים שהגיעו מברזיל יחד עם מלודיות ותכנים מקומיים מפורטוגל. זוהי שירתן הנוגה של הנשים המלוות את אהוביהן לים, שירתם של הדייגים והספנים שיצאו למסעות ארוכים והם מבטאים את ה"סודאד": הצער הנשי, הגעגועים, הדאגה והכאב שמתחילם בשירה חנוקה ומאופקת, ומתפרצים לתוך השיר בכאב.

     

    הלהקה המסורתית מורכבת מגיטרה, גיטרה פורטוגלית בעלת 12 מיתרים, בס וזמרת מובילה. זמרת הפאדו הראשונה להתפרסם בעולם הייתה אמליה רודריגז, מלכת הפאדו, שנפטרה בשנת 1999. (אלבומה המפורסם: Amalia Rodrigues - The Art of Amalia Rodrigues) כיום הזמרות הבולטות הן מאריזה (Mariza - Fado em Mim/Fado Curvo) שלוקחת את הפאדו לסגנון מערבי ומתקדם יותר ומולה קטיה גריירו (Katia Guerreiro - Fado Maior) שמשמרת את הסגנון המסורתי וביניהן כירסיטינה ברנקו המנסה לשלב בין חדש לישן.

     

    4. סִינְטְרָה - העיר הוורודה

    מי שייסע 30 קילומטר צפונית מערבית לליסבון יגלה בין היערות את העיר סִינְטְרָה (בפורטוגזית: Sintra), העיר הוורודה שנקראת כך על שם הארמונות והבתים הורודים שהופכים את מראה העיר לכמעט "עיר צעצוע". העיר שהוקמה במאה ה- 12 שימשה במשך שנים כעיר הקיץ של מלכי פורטוגל כשלאורך מאות שנים, כל מלך פורטוגלי חדש הוסיף לארמונותיה אגפים ומבנים נוספים. המלכה האחרונה שהוסיפה אגפים לארמון, היא סבתו של מלך פורטוגל הנוכחי.

     

    מי אוהב ורוד? ארמונות, בתים וחצרות בוורוד (צילום: shutterstock)
    מי אוהב ורוד? ארמונות, בתים וחצרות בוורוד(צילום: shutterstock)

     

    סינטרה הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ואפשר בהחלט להרגיש בה כמו מלכים בנופש: לטייל בין הארמונות העתיקים, ליהנות מסמטאות העיר המצוירות באריחי קרמיקה ייחודים, מהיינות המיוחדים ומהגבינה המקומית המפורסמת המכונה "קז'אדה" ומי שיגיע בזמן ייהנה גם מהשוק המקומי של יום ראשון.

     

    5. אריחי קרמיקה מקסימים

    את אריחי הקרמיקה המאוירים שלהם - האזולז'וש (AZULEJOS) המכונים כך על שם הצבע הכחול המאפיין אותם (אזול - פירושו כחול בפורטוגזית) אימצו הפורטוגלים מהמורים (תושבי פורטוגל המקוריים). רצף האיורים המאוירים על גבי אריחים בודדים, יוצרים סיפור - שנושאו יילקח בדרך כלל מתוך ההיסטוריה הענפה של פורטוגל. את האריחים המאוירים הנפלאים האלה, אפשר למצוא ברחבי פורטוגל וגם במוזיאון מיוחד שהוקדש לכך, מוזיאון האזולז'וס (Museu Nacional do Azulejo).

     

    6. MONSANTO - כל בית - בסלע

    מי שלא מכיר את הסיפור של הכפר מונסאנטו עלול לחשוב שהיתה פה רעידת אדמה שגרמה לאבנים ענקיות להתדרדר על הכפר. אבל, הסיפור הוא בדיוק הפוך: מדובר באנשי הכפר שהחליטו לבנות את ביתם בין ובתוך הסלעים. במונסנטאו אפשר למצוא בתים בין הסלעים וסביב הסלעים, בתים שסלעים נמצאים בתוכם ובתים שגולפו בתוך הסלעים. מעל כולם, משקיפים מבצר עתיק שנבנה ממש על צלע ההר וחורבות של כנסיה. וכך, נוצר מעין מוזיאון חי המשלב את פלאי הגיאולוגיה עם חייהם של בני האדם. על מנת לשמר את קסמו של הכפר המיוחד הזה, קיימות הגבלות נוקשות על הבניה במקום. אז אולי לא כדאי לתכנן פיתוח של נדל"ן בכפר, אבל בהחלט כדאי להגיע ולבקר במקום.

     

    לחיות בתוך האבן (צילום: shutterstock)
    לחיות בתוך האבן(צילום: shutterstock)

     

    7. אוכל פורטוגלי - בשלוש מילים: יין, גבינות, וקינוחים

    היין של פורטוגל הוא חוויה בפני עצמה. במחוזות רבים בפורטוגל האדמה וסוג האקלים מאפשרים גידול כרמים וייצור יין מקומי שהמפורסם ביותר בהם הוא יין הפורט. מעבר לכך חלק ניכר מייצור היין בפורטוגל הוא ייצור מקומי, שנעשה ביקבים משפחתיים קטנים, שמזמינים לטעימות, לסיורים וכמובן לקניה.

     

    שילוב של שטחי מרעה של ירוק אין סופי עם מגוון עדרים וצורך בהכנת צידה לדרך לימאים שהזדקקו למזון שיישמר היטב לאורך הדרך, הפכו את פורטוגל למדינה שמתמחה בייצור גבינות. מה לטעום?

    • Serpa - היא גבינה קשה המיוצרת מחלב כבשים בדרום פורטוגל. הגבינה עוברת תהליך יישון של שנתיים והיא בעלת מרקם קשה וגוון ארומטי של פפריקה ושמן זית.
    • Azeitão - מיוצרת מחלב כבשים והיא גבינה ייחודית לאזור הרי האריבידה. הגבינה נעטפת בבד ומבשילה תוך חודש. רכה במרקמה וחריפה בטעמה.
    • Bica de Queijo - "שק גבינה"- כשמו כן הוא: הגבינה מקבלת את הטקסטורה של שק הבד בו נתבשלה. היא עשויה חלב עיזים ובעלת מרקם עדין וגמיש כשהיא צעירה.

     

    אפשר להציע קינוח?

    הקינוח הפופולארי ביותר בפורטוגל הוא ה"פאשטיישדה נאטה" (Pasteis de NATA), בצק עלים ממולא בקרם וניל מופלא אשר נאפה בתנור ומוגש חם חם. כדאי לתרגל את השם - מגישים אותו בכל בית קפה ותמיד תרצו עוד.

     

    8. BELMONTE - כאן נשמרה הנשמה היהודית

    בלומנטה היא עיירה שנוסדה במאה ה 12 על רכס ההר בלמונטה- "ההר היפה". הכיכר, העצים עתיקים, ספסלי האבן והאווירה הפסטורלית, כל אלה - לא מסגירים את סיפורה של העיירה. על פי שרידי בית כנסת שהתגלה בה, נראה כי מראשית הקמתה, הייתה זו עיירה של יהודים. במאה ה-15 הפכה העיירה השלווה לעיר מקלט ליהודים אנוסים שברחו מספרד, וכך, במשך מאות שנים, שמרו היהודים בעיירה בסתר, על אורח חיים יהודי. הם הקפידו להינשא בינם לבינם ולא עם שכניהם הנוצרים. בשבת קראו בתורה בהיחבא והתפללו מסידור תפילה שנכתב באותיות לטיניות ובימי ראשון נהגו כלפי חוץ כנוצרים לכל דבר.

     

    במשך שנים רבות היו בטוחים יהודי בלמונטה שהם היהודים האחרונים שנותרו בעולם, עד שבשנת 1917, התגלתה העיירה והקהילה היהודית שחיה בה ולאט לאט חזרה "הקהילה היהודית האחרונה בעולם" להיות בקשר עם העולם היהודי. בתחילת שנות התשעים גוירו יהודי בלמונטה על ידי הרבנות הראשית לישראל ובשנת 1996 שופץ בעיירה בית הכנסת הישן שובו הכתובות: "כאן הנשמה היהודית לא הלכה לאיבוד, כאן הנשמה היהודית נשארת לעולם. ומתוך העבר יקום העתיד".

     

    העיירה בלומנטה נמצאת בברית "ערים תאומות" עם ראש פינה, והמבקר בה יזכה לחווית מפגש מיוחדת עם מי שחשבו את עצמם ל"יהודים האחרונים בעולם"

     

    9. אבורה

    אבורה (בפורטוגזית: Évora) היא עיר עתיקה מימי הבניים אחת הערים היפות והמפורסמות בפורטוגל העיר מוקפת חומה מרשימה ושזורה רחובות צרים ומפותלים רבי קסם והיסטוריה לאורך החומות ולצד הסמטאות בנויות קתדרלות מרשימות עטויות פעמוני ענק הממלאים את האוויר בצלילים מתכתיים כמו בימים עברו.הידועה בקפלות של העיר הינה קפלת העצמות המשובצת גולגלות של כ 5000 בני אדם המעניקות למקום מראה מעורר פלצות. העיר הייתה בימי הביניים עיר מושב לכמה ממלכי פרטוגל ויושב בה הארכיבישוף של אבורה. המרכז ההיסטורי של העיר אבורה הוכרז בשנת 1986 על ידי הארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. בגלל עושרו ההיסטורי והאדריכלי.

     

    מחפשים סיבה לנסוע לאבורה? הסתכלו בתמונות ומיד תמצאו (צילום: shutterstock)
    מחפשים סיבה לנסוע לאבורה? הסתכלו בתמונות ומיד תמצאו(צילום: shutterstock)

     

    10. SERRA DE ESTRELA - שמורת הטבע היפה בפורטוגל

    בצפון מזרח פורטוגל נמצאת שמורת טבע מרהיבה ביופיה: שמורת סרה דה אסטרלה SERRA DE ESTRELA. זהו רכז הרים אשר בו נמצאת גם הפסגה הגבוהה ביותר בפורטוגל (פסגת הר טורה TORRE שגובהו 1,993 מ' מעל לפני הים) העין לא שבעה מנסיעה בנוף האלפיני המכוסה שלג לבן בחורף וירוק מופלא באביב. מפלים, בריכות טבעיות, נהרות, סלעי גיר ענקיים (שהפכו חומר גלם לפסלים מקומיים שחצבו תבליטים בסלעי הענק) ובין לבין- בעלי חיים: איילים, חזירי בר ואפילו זאבים שיארחו חברה למטיילים בשמורה. למתבלבלים, אינכם טועים, השמורה היא המקור הבלעדי של הגבינה הפורטוגלית המפורסמת, גבינת "סרה דה אסטרלה" המיוצרת מחלב הכבשים הרועות בשמורה.

     

    גבינת סרה דה אסטרלה מיוחדת לא רק בעונה שבה היא מיוצרת - בחודשים נובמבר עד מרץ, שבהם מוציאים את הכבשים למרעה - אלא גם בשימוש הייחודי שנעשה במהלך ייצורה בצמח הארטישוק שמסייע בתהליך ריכוך הגבינה כך שהתוצאה הסופית היא גבינה בעלת מרקם וטעם ייחודיים. ניפגש בין ההרים והסלעים על גבינה ויין.

     

    נופים מרהיבים בסרה דה אסטרלה  (צילום: shutterstock)
    נופים מרהיבים בסרה דה אסטרלה (צילום: shutterstock)

     

    • רוצה להתרגש? הירשמי למאגמה צ'אלנג'
    • מנחם עבדי הוא מדריך טיולים ותיק ומבעלי חברת הטיולים מאגמה

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "בם וינדו א-פורטוגל: 10 סיבות לחלום בפורטוגזית"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים