שתף קטע נבחר

70 שנה למרד: פולין מנסה לשמר זיכרון

בטקס רב משתתפים ציינו בגטו ורשה מלאת 70 שנה לפרוץ המרד. באירוע השתתפו נשיא פולין ושר החינוך הישראלי: "חובתנו ללבות את הרוח הגדולה שפיעמה במורדים: מלחמה ללא פשרות ברוע". במסגרת אירועי הזיכרון - גם חלוקת נרקיסים, כהסברה למקומיים

מאות מתנדבים יסתובבו היום (ו') ברחבי ורשה, ויחלקו נרקיסים צהובים עשויים נייר לעוברים ולשבים. הנרקיס הצהוב פורח באפריל, החודש שבו פרץ מרד גטו ורשה לפני 70 שנה, והוא מהווה כאן סמל לזיכרון ההתקוממות היהודית נגד הנאצים. המתנדבים יספרו לתושבי ורשה על המרד, ויציעו להם לענוד את הפרחים על דש בגדם.

 

<< עוד חדשות, כתבות ותוכן - בעמוד הפייסבוק של ynet >>

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

 

מבצע חלוקת הנרקיסים הוא רק חלק מהאירועים הנערכים לציון 70 שנה להתקוממות היהודית נגד הנאצים, ושיאם בטקס הרשמי שנערך הבוקר ברחבת המוזיאון לתולדות יהודי פולין, במעמד נשיא פולין ברוניסלב קומורובסקי, וראש עיריית ורשה, חנה גרונקייביץ'-ולץ, שנשאו דברים.

 

הרב פירון: "המרד - ביטוי למלחמה ברוע"

הטקס נפתח בצפירת דומייה, ונשא בו דברים גם שר החינוך הישראלי, הרב שי פירון. הוא העניק לנשיא פולין בול חדש לציון 70 שנה למרד גטו ורשה, שהונפק על-ידי השירות הבולאי בדואר ישראל בערב יום הזיכרון.

 

 (צילום: AP) (צילום: AP)
(צילום: AP)

 

"באתי לכאן היום מירושלים, בירת ישראל", אמר. "באתי לכאן כשר החינוך של מדינת ישראל, המבקש להצהיר על חובתנו להמשיך וללבות את הרוח הגדולה שפיעמה במורדים: מלחמה ללא פשרות ברוע, תוך מחויבות עמוקה לכבוד האדם ולשלום".  

 

השר הוסיף כי "החינוך הוא המפתח היחיד לכינונה של חברה שוחרת שלום ואוהבת אדם. החינוך הוא המפתח היחיד לחידוד זהות לאומית עמוקה שלא דורסת את האחר. 'כי מציון תצא תורה, ודבר ה' מירושלים", אמר השר.

 

"המרד, הביא לידי ביטוי את המלחמה ברוע. את החובה שלא להשלים עם עוול. את היכולת לשנות את תנועת ההיסטוריה בשם המוסר, התום והטוהר. הם, הלוחמים – נרצחו. אבל רוח המרד ומורשתו חינכה דורות רבים של אוהבי אדם ולוחמי חרות".

 

נשיא פולין: "מסורת מרידות של לוחמי חופש פולנים"

נשיא פולין ציין בטקס את ההתקוממות הפולנית, כדבריו, של תושבי ורשה. "אין עוד עיר כמו ורשה, שהתקוממה שלוש פעמים נגד הכיבוש הנאצי", אמר, והזכיר את שלושת ההתקוממויות - ב-39', ב-43' וב-44'. "ורשה הפכה אחרי המלחמה לעיי חורבות".

 

דקת דומייה ונרקיסים צהובים על ד"ש הבגד (צילום: EPA) (צילום: EPA)
דקת דומייה ונרקיסים צהובים על ד"ש הבגד(צילום: EPA)

 

לדברי קומורובסקי, המרד הוא חלק "מהמסורת הפולנית של מרידות של לוחמי חופש פולנים. יהודים ופלונים לחמו אלה לצד אלה". הוא הזכיר את המחיר הכבד ביותר - "מחיר יוצא דופן" - ששילמו היהודים. "הנאצים הפכו את הגטו לגיהנום עלי אדמות, ובהשמדת היהודים הפכו לחיה מהסוג הנחות ביותר".

 

הנשיא הפולני הוסיף כי "מהות המרד היא הזכות לכבוד. גם למות בכבוד תוך לחימה, עם רובה ביד", ואמר כי "אלה היסודות שעליהם נבנתה מדינת ישראל".

 

ניצול המרד: "היטלר לא ניצח"

בטקסט השתתף שמחה רותם, אחד משני לוחמי המרד שעודם בחיים. הנשיא קומורובסקי העניק לו

עיטור כבוד על השתתפותו. רותם גם הוא נשא דברים ואמר כי "עד היום אני חי עם הספק האם היה צריך לצאת בכלל למרד, במחיר קיצור חייהם של המשתתפים בשבוע, או אפילו ביום אחד".

 

"שנים רבות תהיתי על כך בשקט, במחשבה שאיש לא יבין זאת. אחרי השואה התיישבתי בישראל ולקח לי זמן עד שלמדתי לשקם את חיי". עוד אמר כי "היטלר רצח שישה מיליון יהודים, אך לא ניצח. כשהקמתי משפחה חשבתי על אלה שאינם. היום, במקום הזה ששייך לאלה שמתו, הדממה שהשאירו אחריהם לא יכולה להתמלא בדבר".

 

החזן יוסף מלובני שר את תפילת "אל מלא רחמים", ובסוף הטקס - שסוקר בעניין על ידי רשתות המדיה המקומיות, ואף שודר בשידור חי בטלוויזיה הפולנית - נערכה צעדה משותפת אל האומשלגפלץ, הכיכר שבה רוכזו יהודי גטו ורשה לפני שנשלחו אל מחנות ההשמדה.

 

ג'וליאנה קלטה, סטודנטית נוצרייה מוורשה, שהתנדבה לחלק נרקיסים לעוברים ולשבים, אומרת כי היא רואה בזה "המשימה שלנו לספר לאנשים על המרד". לדבריה, רוב הפולנים מכירים את המרד השני (המרד הפולני של שנת 1944), "אך את המרד היהודי הם פחות מכירים, וחשוב לנו שאנשים יכירו גם אותו כחלק מההיסטוריה של העיר".

 

יאצק, בחור פולני המתגורר באיזור הגטו, אומר כי חבריו שואלים אותו כיצד הוא ישן בנחת בלילה, בידיעה שהוא ישן מעל בית קברות כשכל המתים תחתיו. "אבל זה חלק מהעיר", הוא אומר, "ואי אפשר להשאיר אותו ריק".

 

בקרוב: מוזיאון יהודי במקום שבו עמדה מִפקדת היודנראט

גטו ורשה הוקם בסתיו 1940 ושטחו היווה רק כ-2.5% משטח העיר. לתוך שטח זה נדחסו כ-360 אלף יהודים. לאחר הגירוש הגדול ב-22 ביולי 1942, במהלכו גורשו כ-310,000 יהודים למחנות ההשמדה, החליטו מספר תנועות הציוניות להתאחד ולהקים "ארגון יהודי לוחם" (בראשי תיבות Z.O.B אי"ל). בראש הארגון עמד מרדכי אנילביץ', מראשי תנועת השומר הצעיר.

 

נאצים עוצרים יהודי בגטו ורשה, בשנת 1943 (צילום: איי פי) (צילום: איי פי)
נאצים עוצרים יהודי בגטו ורשה, בשנת 1943(צילום: איי פי)

 

הגרמנים החליטו לחסל את שארית הגטו וב- 19 באפריל 1943 (י"ד בניסן, ערב פסח). מיד עם כניסתם לגטו, נתקלו הגרמנים בהתנגדות עזה של המגינים. לאחר מספר ימים של לחימה נואשת וחסרת סיכוי פחתה ההתנגדות. התחמושת אזלה והגרמנים הצליחו להשמיד את מרבית הבונקרים על לוחמיהם בעזרת גז רעיל ולהביורים. ב-8 במאי נפלה המפקדה הראשית. במהלך המרד ולאחריו נרצחו כ-56 אלף יהודים.

 

כחלק מאירועי ציון יום השנה ה-70 למרד, נערך אתמול קונצרט של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה, באופרה הלאומית בוורשה.

 

המוזיאון להנצחת יהודי פולין: בשנה הבאה - הפתיחה (צילום: AP) (צילום: AP)
המוזיאון להנצחת יהודי פולין: בשנה הבאה - הפתיחה(צילום: AP)

 

בוורשה אף עומלים על הקמתו של מוזיאון לתולדות יהודי פולין, שאבן הפינה שלו הונחה בשנת 2007. הוא אמור להיפתח למבקרים במהלך שנת 2014, ולהציג את התרבות העשירה של יהודי פולין במהלך כ-900 שנים, היסטוריה שנגדעה עם פלישת הנאצים לפולין, אז הושמד החלק הארי של הקהילה היהודית במדינה.

 

המוזיאון ממוקם בשטח שבו ניצבה מפקדת היודנראט בגטו ורשה. בתחילת השבוע ערך המוזיאון מבצע לניקיון בית העלמין היהודי בעיר, שוב, במסגרת האירועים לציון יום השנה למרד. בתום מבצע הניקיון נערכה הרצאה על הקהילה היהודית בפולין.

 

מחאה על הנצחת הפולנים בתוך הגטו

השבוע מחו ארגונים יהודיים בפולין על כוונת הרשויות להקים אנדרטה להוקרת הפולנים הנוצרים שסיכנו את חייהם

בניסיון לסייע ליהודים בגטו ורשה - דווקא בתוך הגטו עצמו. "פולין היא מדינה גדולה ויש בה מספיק מקום להנצחה כזאת", נכתב בהודעה שפרסם המרכז הפולני לחקר השואה, "תנו לגטו ורשה להישאר אזור המוקדש לזכר היהודים שנספו".

 

בעיני חלק לא מבוטל מאזרחי המדינה, ההתמקדות במרד כסמל המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה דחקה אל מחוץ לדפי ההיסטוריה את המאמצים של האזרחים הנוצרים לסייע לשכניהם היהודים שרוכזו בגטו, למשל באמצעות הברחת אנשים החוצה או כלי נשק פנימה, והם סבורים כי יש להגביר את הנצחתם.

 

  • מים קדושים: בחלוק פרחוני, מול שלושה רבנים
  •  

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ילדים בגטו
    באדיבות יד ושם
    צילום: EPA
    מכבדים את הנספים בטקס
    צילום: EPA
    מומלצים