שתף קטע נבחר

צילום: ראובן שוורץ

המוח הספרדי מאחורי האליפות

הוא לא ניסה להתאים את עצמו למנטליות הישראלית כפי שעשו מאמנים זרים לפניו, מיעט בשיחות מוטיבציה והתמקד בתדרוכים טקטיים. אין ספק שמכבי זכתה באוסקר. סיפורו של אלוף

הרבה אבות יש לאליפות של מכבי תל אביב. על תואר שחקן העונה יהיה ככל הנראה מאבק צמוד בין מלך השערים אלירן עטר, שסחב כמעט לבדו את מכבי על הגב בחלקים מסוימים של העונה, לגרזנים במרכז המגרש מהראן ראדי וגל אלברמן, שעשו עבודה שחורה וטובה. גם שרן ייני, הקפטן הבלתי מעורער שתמיד מהווה את הערך המוסף, ואיתן טיבי שהגיע מקרית שמונה ונתן עונה מצויינת, נמצאים בתמונה. 

 

האליפות של מכבי ת"א:

 

אך ספק רב אם מישהו מהשחקנים המצוינים האלו, שחגגו אמש בצדק אליפות צהובה, יוכל להתחרות עם המאמן אוסקר גרסיה על תואר הדמות הדומיננטית ביותר בתואר, שהגיע אחרי עשור שחון. הרבה מאוד שחקנים טובים עברו בקרית שלום בשנים האחרונות, על הדרך היו גם עונות הגלאקטיקוס עם נמני, רוסו וברקוביץ', אבל איכשהו כל העונות הסתיימו בצורה עגומה, בלי מאבק אמיתי מצידם על האליפות.

 

  

כנראה שמה שבאמת היה חסר למכבי זה מאמן שיגבש את כל החומר הזה לקבוצה מגובשת. גרסיה, בדרך הייחודית שלו, עשה זאת בגדול. הדבר המרשים ביותר הוא שלאורך הדרך הוא נשאר נאמן לעקרונות ולדרך שלו, והצליח להפוך קבוצה סקפטית עם שדים רבים בארון לקבוצה דורסת, מחוייבת, חזקה מנטלית, שמתנהלת בצורה רגילה שקטה ולא נותנת לרחוב הצהוב הסוער להכתיב לה כיצד היא צריכה להתנהל.

 

השינוי שגרסיה ביצע במכבי, בעזרת הצוות הספרדי המורחב שהביא והגב הגדול לו זכה

מהמנהל הספורטיבי ג'ורדי קרויף, היה משמעותי. הוא שינה את דפוסי ההתנהלות והמקצוענות במועדון הכדורגל הגדול בישראל. לכן, יותר מכל, האליפות הזאת שייכת לו. הוא הצליח לנטרל בצורה מעוררת כבוד את כל המכשולים והמוקשים הקשים שעמדו בדרך של הצהובים לתואר, והביא לקרית שלום אליפות סנסציונית, לא פחות.

   

אז איך הוא עשה זאת? גרסיה הוא איש עבודה רציני. לא מחפף ולא מעגל פינות. לפני שהחל את עבודתו במכבי הוא השקיע שעות רבות בלימוד החומר, וכשנחת בישראל לאימון הבכורה שלו הוא כבר הכיר בעל פה את ה"תיק" שנקרא מכבי תל אביב. הוא ידע בדיוק איפה נכשלו המאמנים הקודמים, מי השחקנים שכדאי לצאת איתם למלחמה, מי השחקנים שצריך ללטף אותם, ומי אלו הבעייתיים.

 

 

הוא קיבל שיעורים מקיפים בהתנהלות מול התקשורת, וידע בדיוק מה לא לעשות ולאיזה פינות לא ליפול. הוא גם פתח את עצמו לכל מי שרצה לדבר איתו, ואף יזם בעצמו שיחות עם אנשים שמכירים מקרוב את המערכת, כמו אברהם גרנט, אבי נמני, ועוד, ולא חשש לאמץ חלק מהטיפים והעצות שקיבל מהם.

 

אנד דה אוסקר גוז טו  (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
אנד דה אוסקר גוז טו (צילום: ראובן שוורץ)

 

"ההצלחה הכי גדולה של גרסיה היא שהוא לא ניסה להתאים את עצמו למנטליות של

מכבי ושל השחקן הישראלי, כי בצורה כזאת לא היה לו סיכוי", אמר גורם במכבי. "כל המאמנים הקודמים הזרים שהיו בישראל כמו פרננדס, ארדילס, קאנן , מתיאוס ועוד, נכשלו בגלל שחשבו שהם יכולים להתאים את עצמם למנטליות המקומית. הם דיברו בחופשיות עם עיתונאים ועסקנים, ובעצם נתנו לכל העולם לנהל אותם. בגלל זה הם נפלו.

 

"אצל גרסיה מהרגע הראשון ראו שהוא מנסה להקנות למכבי סטנדרטים אירופאים. כל מה שהוא הרגיש שצריך לעשות הוא עשה, מבלי להתחשב איך השחקנים יגיבו ומה יגידו עליו בעיתונים. ברגע שהוא הצליח לנתק את מכבי מהסביבה הלוחצת ולהקנות למועדון שקט ושיטת עבודה מסודרת, הוא כבר עשה חצי מהעבודה".

  

חיבוק עם הבוס. גולדהאר נתן חבל ארוך לצוות שלו  (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
חיבוק עם הבוס. גולדהאר נתן חבל ארוך לצוות שלו (צילום: ראובן שוורץ)

 

מהבחינה המקצועית, גרסיה הכניס לא מעט חידושים למערכת. ראשית, הוא מיעט לקיים אסיפות קבוצתיות, ובמקום להתמקד בשיחות מוטיבציה ולדרבן את השחקנים, החליט להתמקד באופן כמעט בלעדי בצד הטקטי. מרבית האסיפות שלו עסקו אך ורק בטקטיקה.

 

החידוש הכי מעניין שגרסיה הביא למכבי הוא שהוא מעולם לא תירגל הרכבים באימונים כמו שאר המאמנים. עד ליום המשחק השחקנים לא ידעו מי מהם יפתח ומי לא. המטרה היתה לשמור את כולם במתח עד המשחק, ולשדר להם שכולם יכולים לשחק. בהתחלה היו רבים שהתקשו לחיות עם זה, אבל לאט לאט השחקנים התרגלו לנושא.

 

שחקני מכבי חוגגים את השער הראשון של מיכה. שילוב שחקני בית הוא עקרוני עבור גרסיה  (צילום: ראובן שוורץ) (צילום: ראובן שוורץ)
שחקני מכבי חוגגים את השער הראשון של מיכה. שילוב שחקני בית הוא עקרוני עבור גרסיה (צילום: ראובן שוורץ)
 

 

הרבה ביקורות היו על שיטת המשחק של גרסיה, ועל כך שבמשחקים הגדולים הוא משחק בצורה פחדנית. הדבר בלט בהפסדים 1:0 להפועל ת"א בדרבי הראשון, ו-1:0 למכבי חיפה בקרית אליעזר בסיבוב השני, שאף גרמו לפרשנים רבים לקרוא לו להתפטר.

 

אך גרסיה היה משוכנע בשיטה שלו. הגישה שלו היתה לפתוח בהרכב התקפי מאוד במשחקי הבית נגד הקבוצות הקטנות וללחוץ על כל המגרש, ואילו במשחקי חוץ היא שיחק על תוצאה ודאג קודם כל לא להפסיד. המאמן הספרדי האמין שאליפות לא לוקחים במשחקים נגד הקבוצות הגדולות, אלא דווקא נגד הקטנות, ולכן המטרה שלו היתה לשמור על מאזן מושלם נגד הקטנות, ולשחק יותר על בטוח נגד הגדולות, גם במחיר של ביקורות. .

 

 

אמנם זה עלה לו בהפסדים על הדרך, אך בסוף המרוץ הניצחון היה שלו. דבר נוסף שגרסיה, כאחד שמגיע מברצלונה עשה הוא לשלב כמה שיותר את שחקני הבית, מתוך אמונה שבצורה כזאת מכבי גם תרוויח שחקנים לשנים רבות, וכמו כן החיבור עם הקהל וההזדהות שלו עם השחקנים תגדל. לראיה, העובדה ששחקני בית כמו שרן ייני, דור מיכה, ומואנס דאבור, קיבלו השנה תפקיד משמעותי מאוד במערך הצהוב, כאשר גם משה לוגסי, שאמנם לא כל כך נספר ע"י המאמן בתחילת העונה ואף שקל לעזוב, קיבל בסופו של דבר את הצ'אנס והפך גם הוא לבורג חשוב במערכת.

 

מרכיב חשוב נוסף היה הכושר הגופני. גרסיה ידע מראש שכדי ליישם את שיטת

המשחק שלו, שכוללת לחץ כבד בחלק המגרש של היריבה אחרי איבודי כדור, כפי שעושה ברצלונה הגדולה במשחקיה, מכבי צריכה כושר גופני טוב מאוד. לכן, הוא הביא עימו את מאמן הכושר חואן טוריחו, שמהרגע הראשון העביד בפרך את השחקנים, לימד אותם לעבוד בצורה קשה ונכונה, והפך את מכבי למפלצת בכל מה שקשור לכושר הגופני.

 

"היה לנו יתרון בולט על שאר הקבוצות בליגה בפן של הכושר הגופני", טען אחד מהשחקנים. "כולנו התיישרנו מהר מאוד לפי הסטנדרטים הגבוהים של חואן והבנו שרק ככה אפשר להצליח. בגלל ההקפדה על כושר, כבשנו הרבה מאוד שערים בדקות הסיום, והיתה לנו את היכולת לשמור על רמה גבוהה לכל אורך 90 הדקות ולא להתעייף במחצית השניה, כפי שקורה להרבה קבוצות. בגלל שעבדנו בצורה נכונה, גם כמעט לא היו פציעות, ולמעט הפציעה האחרונה של דאבור, שככל הנראה גם קשורה לעומס בגלל הנבחרת הצעירה, לא היו השנה שום פציעות משמעותיות".

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: אורן אהרוני
אוהדי מכבי תל אביב
צילום: אורן אהרוני
מומלצים