מי נתן לכם את הזכות לקרוא לי מופרע?
המורה בכיתה ג' קראה לו "בעל החלומות". הוא שמע אינספור פעמים את המשפט "יש לו פוטנציאל אבל הוא לא מממש אותו". ואם הוא מגיע לפגישה בזמן - אז היא בטח נקבעה ליום אחר. אסף וול נותן לנו הצצה כיצד נראים חיים עם ADHD ודורש מכולם שתפסיקו לקרוא לו מופרע
מזה שנים מתקיימת קבוצת מיעוט בקרב האוכלוסיה, קבוצה הנרדפת אך בשל פעילות פרוורטית של אונת המח הקדמית בה משתמשים בניה. לשמחתי הרבה, אני שייך לקבוצה זו ואף גאה להיות חלק ממנה, למרות המחיר הכבד מנשוא. בני אדם שכמותי מכונים "מופרעים" וישנם אף מוסדות רפואיים המאבחנים אותנו מדעית ככאלה: "מופרעי קשב" ובלשון ה-DSM, התנ"ך הפסיכיאטרי: "הפרעות נוירו-התפתחותיות".
עוד חדשות ועידכונים בפייסבוק של ynet
לאוכלוסיה הזו אין מי שירים את קולה, אין מי שיזעק עבורה ואין... נו היה עוד משהו שאין, אבל איני זוכר אותו כרגע. אה, כן. אין להם דגל צבעוני ואפילו לא מצעד שנתי ולא בכדי. הרי גם אם ייקבע מצעד שכזה, הוא בוודאי יידחה למחר, אם לא למחר אז למחרתיים ובסוף ממילא כולנו נשכח להגיע.
עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים :
מבדק ממוחשב ל-ADHD: הכרחי או יקר ומיותר?
אל תצעקו: להתמודד עם ילדי ADHD בחופש הגדול
סטיגמת השילוש הקדוש: עצלן, בטלן ועפיפון
זה מתחיל כבר בילדות. מדביקים עלינו את את סטיגמת השילוש הקדוש: "ישלופוטנציאל אבלהואלא ממשאותו". עצלן. בטלן. עפיפון. "הנה בעל החלומות הלזה בא", כדברי מורתי לחשבון מכיתה ג'. "אולי תפתח את התיק ונראה לכל הכיתה מה יש לך שם?" - את היומן הריק, את המחברת עם אזני החמור, את התפוח שנשכח והרקיב מלפני שבועיים. אם הכיתה כולה צוחקת, זה בוודאי נורא מצחיק. נורא.
אז היום הכל הרבה יותר פשוט כי יש בדיקת TOVA שפיתח איזה פקיד אוניברסיטאי בשנת 1961. מטרת
העינוי המטופש הנ"ל הוא "למדוד את תשומת הלב במהלך פעילות משעממת" כדי לקבוע איזו תווית להדביק לו. כן, לוקחים ילד ונותנים לו "פעילות משעממת". אם הוא משתעמם בשקט - משמע הוא נורמטיב מדהים. הומו-סאפיאנס לתפארת. אבל אם הוא באותו הזמן מעדיף לחשוב על מעבורת החלל שאתמול קרא עליה, על שדונים סגולים או על דינוזאורים מעופפים, הרי הוא מופרע מסוכן לחברה ויש להאביס אותו בריטלין על מנת שיהפוך לזומבי סטנדרטי המסוגל להצמיד את עכוזו לספספלים למשך שעות.
אבל אין צורך במבחן TOVA יקר ואווילי כדי לקבוע האם ניחנתם בתכונה המופלאה הזו. ניתן לבדוק זאת בפשטות: כמה חלונות דפדפנים, מסמכים, צ'אטים ורשתות חברתיות פתוחים ברגע זה על המחשב שלך? למעלה מ-25? התקבלת.
רגע, עלה בידי להזכר מה אני רוצה. למחוק את ההגדרה הפוגענית "הפרעת קשב". זו אינה "הפרעה" ואנחנו איננו "סובלים" ממנה, אנו מחוננים בה. למעשה המילה "הפרעה" פותחה כנקמה קטנונית על ידי מספר טכנוקרטים רפואיים איטיים במיוחד, שלא עלה בידם לעקוב אחר רצף האסוציאציות שלנו או להתמודד עם קצב הדילוגים שאנו מבצעים מנושא לנושא. בכל מקרה, לטעמי, זה הסבור שאת העולם צריכים לנהל רואי חשבון ומהנדסים, הוא מופרע בעצמו.
והאמת, שקשה לי לראות את אחיי למבנה האונה הקדמית מתחננים אל הרוב ה"נורמטיבי" שיקבל אותם בהבנה וימחל לפשעיהם מבוזרי התודעה. הרי כבר נתקלתי ביותר מאם אחת שביקשה ממני לשלוח למסיבת יום ההולדת של בנה רק את "התאום הרגוע" מבין בני. לא חלילה את מר ADHD. ובעניין זה - לא אתפלא אם העתיד צופן לנו את סגירת הסופרלנד עבור ילדים היפראקטיביים.
מתחזים ל"מופרעי קשב" כדי להיות "מיוחדים"
בחלומי המצאתי כדור עבור אנשים איטיים, שיעניק להם פעם אחת בחיים את החוויה של רצף חשיבה מואץ, פזור ומהבהב. כדור שיסגור להם את התיאבון בדיוק בגיל בו הגדילה הכל כך חשובה, ויסדר להם דחייה סולדת מצד ילדים "נורמטיביים". מן קפסולת קסמים שתעניק להם את מתנת החרדות שמביא אתו הריטלין ועל הדרך אולי גם כמה מגרנות.
לאחרונה, במסגרת נסיונות המיתוג העצמי של בני זמננו, נצפית תופעה פרדוקסלית בה רבים מתחזים ל"מופרעי קשב". אולי הם עושים זאת כדי למתג עצמם כ"מיוחדים" ואולי כדי לזכות בהקלות במבחנים. אז ראשית, לא כל אחד השוכח את יום ההולדת של אשתו הוא מופרע קשב, ייתכן שהוא סתם גבר. שנית, אין לקנא בנו. אנשים ש"בורכו" בתסמונת הנ"ל חשופים יותר מהרגיל ללכל מדוויי מצריים הפסיכיאטריים.
לא משנה אם אנו יצירתיים או כריזמטיים, אנחנו נורא פגיעים. רק נסו לדמיין לכם מח על סופר-יצירתי הפועל במלא
הכח נגד בעליו ומכניס אותו לסרט חרדה רע במיוחד. "יש בך קצת מהכל", התוודה פסיכיאטר באזניי אחד מחברי לתופעה. "טיפה מאניה דיפרסיה, מעט אישיות גבולית, קצת דיכאון והרבה חרדות. בעצם, אולי לא הייתי צריך לספר לך את כל זה כי נראה לי שאתה גם קצת היפוכונדר".
למזלנו פיתחו חלק מאתנו את סנדרום "המתווך הגרמני". מתווך זה הוא ייקה מסודר, סבלני וארך אפיים במיוחד, שקיבל על עצמו לתווך בין מופרעים לבין הממסד הבירוקרטי הרודה בהם במרץ. בעניין זה אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לגיל שותפי, לאיתן מנהל החשבונות העומד כחומה בצורה ביני ובין שלטונות המסים העבריים ולפרופ' גליל, מנחה הדוקטורט שלי, המגונן עלי מאימת המולך האקדמי התובע ממני ללא הרף קורבנות אדם של סיכומים ודוחו"ת התקדמות.
מי יכול להזכיר לי לזכור לקחת ריטלין?
הנה, זכרתי את כל שלושת העניינים אותם התיימרתי להביא וכעת אני מאוד מרוצה מעצמי, ולגשת לעניין החקיקה. אני מעוניין בחקיקה ברורה בכמה נושאים הנוגעים לנו. למשל, לא שואלים אותנו מה התכניות שלנו למחר, זה מכניס רבים מאתנו לפאניקה. ולפטור אותנו מכל עניין הקשור במילוי טפסים, דוח"ות ושאר אמצעים. לא לגבות מאתנו ריבית פיגורים בשל מבנה נוירולוגי שאינו מתאים לפעילויות מסוג זה. הרי לו היינו יכולים לגבות את החובות האבודים שזנחנו רק משום שלא רשמנו שעות והגשנו דרישת תשלום בזמן, היו הבנקים במדינה מתמוטטים. ועוד משהו... לא לנפנף לנו מול העיניים כשאנחנו בוהים. יכול להיות שזה מפריע למישהו מאתנו לפתח עבורך תרופה למחלה שתתקוף אותך בעוד 20 שנה.
אם איחרתם לפגישה, אסור להאשים אותנו. אנו תמיד נודה שאנו אחראים משום שאין לנו מושג למתי נקבעה הפגישה. באופן כזה, כשאני מגיע לאירוע, אני תמיד חושש עד הרגע האחרון, האם באמת נקבע האירוע לזמן הזה? במידה שאכן כך הדבר, עדיין, אני תמיד מאוד מופתע לגלות שגם האחרים הגיעו. זה פשוט בלתי נתפס בעיני.
החכמים מבניכם יפטרו את העניין בזלזול: "אז תשתמש ביומן". אני מייחס הצעה זו לחוסר הבנה מוחלט של המציאות, ממש כמו לומר לעיוור שישתמש במשקפיים של גוגל. יומן הוא מקור לשתי בעיות: הראשונה, צריך לזכור לכתוב בו, כדי לזכור את האירוע. השנייה, צריך לזכור לעיין בו מדי פעם. כדי לעיין בו יש לקחת ריטלין וכדי לקחת ריטלין, צריך לזכור לקחת ריטלין. אז שנכתוב ביומן לקחת ריטלין?
חוק נוסף על הפרק - אין חובה לסיים את מה שהתחלת. הרי פתאום קפץ לנו משהו אחר. לי למשל, יש 50 התחלות של ספרים. אז חלקכם טוענים שלא יצא מזה אף פעם כלום, אבל מצד שני, אפשר להוציא מזה ספר שלם של התחלות סיפורים.
פניה לכל "הרגילים", אלו שעובדים אתנו, נשואים לנו, גרושים מאתנו או סתם צאצאים שלנו. סתם שתדעו שפנינו לשלום, למרות שזה לא תמיד נראה ככה.
רגע, כמעט שכחתי. אז אם זו לא "הפרעה", איך אני מציע לקרוא לזה? אני לא מציע. אנחנו לא צריכים לתת לזה שם. לא מסתדר לכם? אתם חייבים להדביק את התווית? נסו להיות יצירתיים ולמצוא שם בעצמכם. מה זאת אומרת אתם לא מצליחים? תתאמצו! יש לכם המון פוטנציאל, אתם פשוט לא ממשים אותו.
גם לך קראו מופרע? הצטרף לדף הפייסבוק שלנו
