שתף קטע נבחר

פרנקל, האיש שלא חזה את משבר הסאב-פריים

ההחלטה על מינוי יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל משלימה את הקפת שר האוצר במקורבי נתניהו. האיש שמתנגד למעורבות בשוק המט"ח, עתיד לפעול הפוך מהדרך של קודמו פישר, כשברקע תלווה אותו שערוריית האש"ל ופדיון ימי החופשה שקיבל מלפני כעשור. כל השאלות העולות ממינוי הנגיד החדש

ההודעה על מינויו של יעקב פרנקל לכהונה שלישית כנגיד בנק ישראל מעוררת מספר שאלות מהותיות בנוגע למדיניות הכלכלית העתידית של ממשלת ישראל. השאלה הראשונה היא, האם המינוי יכול בכלל לצאת אל הפועל מבלי לתקן את חוק בנק ישראל?

 

 

סעיף 11 ב' לחוק בנק ישראל החדש, שאושר בכנסת ב-2010, קובע כי "הנגיד ימונה לתקופה של חמש שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת בלבד". פרנקל כבר מונה פעמיים לנגיד, פעם אחת ב-1991 ופעם נוספת ב-1996.

 

אמנם, שתי הכהונות התקיימו לפני כניסתו לתוקף של החוק החדש, אך היועץ המשפטי לממשלה יצטרך עדיין לתת את דעתו על הנושא. אם יידרש תיקון לחוק, יצטרכו ראש הממשלה ושר האוצר לנמק מדוע מינויו של פרנקל לנגיד בנק ישראל כה חשוב, שיש לשנות למענו את החוק שנחקק רק לפני שלוש שנים, ומדוע ראוי לבטל את הסעיף המגביל את מספר הכהונות של הנגיד.

 

לא ראה את משבר הסאב-פריים

שאלה נוספת שעולה מהמינוי היא האם ראוי להפקיד את גורלה של כלכלת ישראל בידיו של כלכלן שספג ביקורת נוקבת בשנים האחרונות על חלקו בקריסתה של ענקית הביטוח AIG במשבר הסאב-פריים האחרון. פרנקל שימש כסגן יו"ר AIG בשנים 2009-2004 ובמהלך כהונתו הגיעה החברה למצב פיננסי כה רעוע, בעקבות חשיפה גבוהה מדי לשוק המשכנתאות האמריקני שקרס, עד שממשלת ארה"ב נאלצה להשקיע כ-85 מיליארד דולר מכספי משלם המסים האמריקני על מנת להציל אותה מפשיטת רגל.

 

בשנים שלאחר המשבר נשאל פרנקל מספר פעמים כיצד לא ראה את המשבר מגיע והאם הוא סבור שהחילוץ היה ראוי. בראיון ל-BBC בפברואר 2009, אמר כי תפקידו כסגן יו"ר לא כלל אחריות לצפות מראש קריסה פיננסית מהסוג שחוותה החברה בעקבות התפוצצות בועת הנדל"ן. כמו כן, טען כי כספי החילוץ שניתנו לחברה נועדו להציל את הכלכלה האמריקנית מקריסה מוחלטת ולא להציל חברה כזו או אחרת.

 

פרנקל. לא חזה את משבר המשכנתאות בארה"ב (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
פרנקל. לא חזה את משבר המשכנתאות בארה"ב(צילום: אביגיל עוזי)

 

קיים ספק בנוגע למידת האחריות שנושא פרנקל לקריסה ב-AIG. אין ספק כי הוא לא ראה את המשבר מגיע, גם לא לאחר שהתרחש. בינואר 2007 אמר בוועידת דאבוס כי "הנתונים של הכלכלה הם הטובים ביותר יותר מעשור, וגם אם יש האטה בתחום הנדל"ן למגורים - השווקים יספגו אותה". גם בסוף 2007, כשממדי הקריסה בשוק הדיור בארה"ב כבר היו ברורים, הוסיף פרנקל לטעון כי הנפילות בוול סטריט יובילו לכל היותר למיתון קצר בארה"ב.

 

האם הורדות הריבית ורכישות הדולרים יסתיימו?

לכאורה, נראה כי מינויו של פרנקל למחליפו של פישר יעבור ללא זעזועים, ומה שהיה הוא שיהיה. גם פישר וגם פרנקל חונכו במוסדות האקדמיים בארה"ב, כיהנו בתפקיד בכיר בקרן המטבע הבינלאומית ועמדו בראש מועצת המנהלים של בנק אמריקני גדול. אך מי ששם לב להתבטאויות הפומביות של השניים בשנים האחרונות יכול להבחין בפערים משמעותיים בהשקפת העולם, שעשויים לבוא לידי ביטוי במדיניות המוניטרית שיכתיב פרנקל.

 

בכמה הזדמנויות התבטא פרנקל נגד המעורבות של בנקים מרכזיים בשוק המט"ח בטענה כי אין נגיד בנק מרכזי שיכול לנצח את כוחות השוק. פישר דגל לאורך כל כהונתו במדיניות של ריסון התחזקות השקל על ידי רכישת דולרים ואף בישר לפני חודשיים מחדש על מחויבותו למדיניות זו. ספק רב אם פרנקל ימשיך בה.

 

חשובות יותר הן התייחסויותיו של פרנקל לגובה הריבית. מהן עולה כי בניגוד לפישר, שטען כי הלקח המרכזי מהמשבר הפיננסי האחרון הוא שניתן להמשיך לייצר הקלות כמותיות גם כשהריבית היא אפסית, פרנקל סבור כי לא רק שלא ניתן לפעול בסביבה של ריבית אפסית, אלא שמדיניות של ריבית נמוכה לא יכולה להימשך לאורך זמן.

 

לפני חודשיים כינה פרנקל בראיון לבלומברג את המדיניות של ריביות נמוכות בעולם כ"מסוכנת" והשיב כי היא זורעת את הזרעים לבועות החדשות שיתפוצצו בעתיד. "חשוב שנבין שאנחנו בזמנים לא נורמליים", אמר פרנקל. "העובדה שמתרכזים כל כך במדיניות הבנקים המרכזיים כאשר הבעיות נמצאות במקומות אחרים, כמו התקציב והיעדר רפורמות מבניות, אומרת שנגידי הבנקים מחלצים את מי שבאמת אשם מלקיחת אחריות.

 

"אלו שצריכים לעשות את העבודה, שצריכים להחזיר את התקציב למסגרת, שצריכים ליזום רפורמות בשוק ההון והעבודה, מתחמקים מאחריות בכך שהם אומרים 'יש לנו את הבנק המרכזי'. תפקידו של הבנק המרכזי הוא לספק חמצן לתקופת מעבר, שבמהלכה נעשה משהו אחר".

 

הדברים נאמרו אז בעיקר ביחס לממשלת ארה"ב, אך ייתכן שבקרוב גם שר האוצר לפיד וראש הממשלה נתניהו ישמעו גרסה כזו או אחרת שלהם, שתאותת על שינוי כיוון במדיניות הריבית של נגיד בנק ישראל.

 

לפיד מוקף במקורבים לנתניהו

ההחלטה על מינויו של יעקב פרנקל לנגיד בנק ישראל גם משלימה מהלך כולל של הקפת שר האוצר יאיר לפיד במקורביו של נתניהו. שר האוצר ייאלץ כעת לנהל את המדיניות הכלכלית של מדינת ישראל כאשר שניים מאנשי המקצוע החשובים ביותר המלווים את עבודתו, מנכ"ל משרדו ונגיד בנק ישראל, מזוהים עם ראש הממשלה, אישית ואידיאולוגית.

 

פרנקל וראש הממשלה נתניהו, מרס 2003 (צילום: אביגיל עוזי) (צילום: אביגיל עוזי)
פרנקל וראש הממשלה נתניהו, מרס 2003(צילום: אביגיל עוזי)

 

פרנקל, כמו המנכ"לית יעל אנדורן, מקורב לנתניהו והשניים רוחשים זה לזה הערכה אישית ומקצועית. פרנקל כיהן כנגיד בנק ישראל במהלך כהונתו הראשונה של נתניהו כראש ממשלה, ונתניהו גם אחראי למינויו לתפקיד כעת. היה זה ראש הממשלה שהציע לפרנקל להתמנות לכהונה נוספת, ורק לאחר שהשתכנע פרנקל העלה ראש הממשלה את הרעיון בפני שר האוצר שלו. אין זה מובן מאליו כי ראש הממשלה יהיה זה שמציע לנגיד הבא את התפקיד. הנגיד היוצא, סטנלי פישר, קיבל גם הוא את ההזמנה לכהן בתפקיד מנתניהו, אלא שאז היה נתניהו שר האוצר.

 

החלטתו על מינוי פרנקל לנגיד, לצד נטילת המושכות בקבלת ההחלטה על יצוא הגז, מבשרות על שובו של "שר העל לענייני כלכלה". נתניהו, שהתרחק חודשים רבים מהנושאים הכלכליים מחשש לאובדן פופולריות, חוזר להשפיע. מול שר האוצר הדומיננטי, ראש המפלגה השנייה בגודלה בכנסת, ניצבת כעת חזית של ראש ממשלה, מנכ"לית ונגיד בנק מרכזי בקיאים ומנוסים, הצפויים להציג דעות דומות בדיונים כלכליים. האם יצליח שר האוצר לגבש תפישה עצמאית מולם?

 

נגיד ישן לבנק חדש

פרנקל חוזר לבנק מרכזי שונה מזה שעזב. במובן אחד, מדובר בבנק מרכזי טוב יותר. דברי הביקורת הרבים שהושמעו בשבועות האחרונים בנוגע לכנס הבינלאומי והקוקטייל שנערכו לכבוד פרישתו של פישר בעלות של כ-200 אלף שקל, מבטאים טוב מכול את הדרך הארוכה שעשה בנק ישראל בתודעה הציבורית במהלך כהונתו של פישר.

 

מגוף ממשלתי שנתפש כמושחת ומסואב, עתיר במשכורות דשנות, עודף משרות וחריגות שכר ופנסיה, הפך בנק ישראל למוסד "נקי", יחסית. בתקופתו של פרנקל, אירועים כמו השיפוץ המתוכנן בבניין או הכנס הבינלאומי לכבוד הנגיד הפורש היו נקברים תחת הר של דו"חות מבקר המדינה והממונה על השכר שבהם "כיכב" הבנק המרכזי באותן שנים.

 

הרבב הזה גם דבק בפרנקל. פרישתו מהתפקיד באמצע הכהונה השנייה לוותה בדו"ח של מבקר המדינה על כך ששילשל לכיסו מאות אלפי שקלים על פדיון ימי מחלה והוצאות אש"ל. דו"ח שבעקבותיו נאלץ פרנקל להחזיר יותר מ-238 אלף שקל לקופת המדינה.

 

יש לקוות כי הרפורמה שביצעו פישר ומנכ"ל הבנק חזי כאלו, הכתה שורשים בתרבות הארגונית בבנק ישראל. כי לפרנקל, גם אם ירצה בכך מאוד, יהיה קשה להמשיך בתהליך ההטמעה של אמות מידה מוסריות גבוהות יותר בבנק המרכזי, כאשר הוא עצמו נפרד מהארגון בפעם האחרונה בנסיבות צורמות שכאלה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יעקב פרנקל, הנגיד החדש. האם החוק יצטרך לעבור שינוי עבור המינוי?
צילום: יותם פרום
מומלצים