שתף קטע נבחר

גברים והבעת רגשות: למה זה לא הולך ביחד?

לגברים יש נטייה להעביר מסרים באופן ברור וענייני, וכשעובר עליהם יום קשה, רובם הגדול מעדיף להסיח את הדעת מאשר להתעסק עם מה שקרה. הבעיה היא שאנחנו, הנשים, לא קורצנו מאותו החומר, ובדרך כלל כשקורה משהו כזה, אנחנו אוהבות לדבר על זה ללא הרף. אז איך מגיעים לעמק השווה?

לאחרונה הגיעה אלי למשרד בחורה תל-אביבית מקסימה, שכמו כולן, מחפשת אהבה. כהרגלי, שאלתי מה היא מחפשת בגבר, ואחד מהדברים הראשונים שהיא ציינה זה "שלא יהיה בונקר". מיד חשבתי שהיא מתכוונת לקמצן, אבל אז התברר שהיא התכוונה לבונקר מבחינת דיבור על רגשות.

 

עוד בנושא:

איך להפסיק להיות מריונטה של רגשות?

בנק של רגשות: הפלוס והמינוס של הזוגיות

מדברים על רגשות בפייסבוק של ערוץ יחסים

 

היא סיפרה שהיא יצאה כמעט שנתיים עם גבר חלומותיה, הם כבר היו מאורסים, אך חודשיים לפני החתונה - היא ביטלה. למה? מסתבר שהיא הרגישה שהיא לא יכולה לחיות כל חייה עם מישהו שלא מדבר על הרגשות שלו. היא הרגישה שהוא לא מספיק נותן לה להתקרב אליו ושהוא לא משתף אותה במה שעובר עליו, וכשהיא רוצה לשתף ולדבר- הוא נותן לה את ההרגשה שהיא "חופרת". מסתבר שהתופעה הזו היתה קיימת לאורך כל תקופת ההיכרות שלהם, אבל היא תמיד היתה בטוחה שלקראת החתונה זה יסתדר, ולצערה, זה לא קרה.

 

 

מצד אחד, חבל מאוד לשמוע על זוג שנפרד בגלל דבר כזה (הרי היא הגדירה אותו כגבר חלומותיה), ומצד שני - ברגע שאין תקשורת טובה, כל הזוגיות עלולה לרדת לטמיון. השאלה במקרה הזה היא עד כמה הבחור לא אהב לדבר על רגשות, והאם הוא פשוט נהג כמו רוב הגברים או שמדובר כאן על מקרה קיצוני?

 

בוא נדבר על רגשות

כולנו יודעים שגברים ממאדים ונשים מנגה, ושקיימים הבדלים מהותיים בין צורת החשיבה וההתנהגות של הגבר לעומת זו של האשה. זה בדוק, זה מוכח, ומי שחושב שאפשר לשנות את זה - חי בבועה.

 

הבדל בולט מאוד בין המינים הוא ההתייחסות לרגשות והפתיחות לדבר עליהם. אחת הטענות הנפוצות ביותר של נשים כלפי בני הזוג שלהן היא הקושי שלהם לדבר על רגשות - בין אם מדובר בלשתף במשהו שמציק להם, או לחלופין - להוות אוזן קשבת לאשה שרוצה לפתוח בפניהם את הלב.

 

בנות, דמיינו את הסיטואציה הבאה: נניח שעבר על בן הזוג שלכן יום מהגיהינום - על הבוקר הוא נתקע עם פאנצ'ר, הבוס שלו ירד עליו בעבודה, וקולגה שלו גנב לו קרדיט על פרויקט שהוא עבד עליו המון זמן. מה רוב הגברים היו עושים עם שובם הביתה אחרי יום כזה? ניחשתם נכון - יושבים מול הטלוויזיה, ושוקעים לתוך תוכנית סתמית תוך כדי לגימת בירה.

 

כמובן שלא כולם, אך מניסיון אני יכולה לומר לכם שגברים רבים היו נוהגים כך, וכשבת הזוג שואלת איך עבר היום, הם נוטים להשיב בכמה משפטים קצרים וברורים: "יום סיוט, פאנצ'ר, בלאגן בעבודה...". לגברים יש הרי נטייה להעביר מסרים באופן מאוד ברור וענייני, בלי יותר מדי בלבולי מוח, וכשעובר עליהם יום קשה, רובם הגדול מעדיף להסיח את הדעת מאשר להתעסק עם מה שקרה, לדבר על זה ולנבור בפרטים הקטנים.

 

אנחנו, הנשים, לא קורצנו מאותו החומר, ובדרך כלל כשקורה משהו כזה, אנחנו אוהבות לדבר על זה ללא הרף, ובואו נודה על האמת - לפעמים אפילו עד גבול ה"חפירות". אנחנו מריצות אחורה את כל השתלשלות העניינים וחושבות מה היה קורה לו היינו מגיבות אחרת. אנחנו מספרות את זה לכל מי שרק מוכן לשמוע, העיקר לשחרר ולהוריד מהלב. ככה אנחנו בנויות (או לפחות רובנו), וקשה לנו לקבל את העובדה שגברים לא בנויים באותה הצורה.

 

ואז, כשהם לא משתפים אותנו, אלא מספרים לנו תקציר בלבד של מה שעובר עליהם - אנחנו מפרשות את זה כריחוק. " מה, אנחנו לא מספיק קרובים כדי שתשתף אותי ברגשות שלך?", ואז אנחנו מפצירות בהם לשתף והם מרגישים שאנחנו מציקות ("שוב היא יושבת לי על הוריד, במקום לתת לי ספייס כשאני הכי צריך שקט").

 

אז מה עושים?

קודם כל, חייבים לקבל את העובדה שאנחנו פשוט בנויים אחרת. נשים אוהבות לשתף יותר, לדבר על רגשות, להתייחס לפרטים הקטנים, בעוד שגברים לעומתן, יותר סגורים וקצרים. אני כמובן מדברת כרגע בהכללות, אך הן תקפות לרוב האוכלוסייה. לכן בנות, אם הגבר שלכן לא פותח בפניכן את לבו, אל תמהרו להסיק שהוא לא מרגיש קרוב אליכן או שיש בעיה בתקשורת ביניכם.

 

רוב הסיכויים שהוא פשוט לא אוהב לדבר על רגשותיו, בלי כל קשר אישי אלייך. לכן נסו לשחרר יותר, אל תלחצו עליו שיספר לכן הכל לפרטי פרטים – זה רק ירחיק אותו יותר. נסו להסתפק בזה שהוא משתף אתכן באופן כללי. וגברים, אני מבינה שזה לא בדיוק התחביב המועדף עליכם לשבת עם האשה ולספר לה בפרוטרוט איך החלפתם את הפאנצ'ר, מה בדיוק היה עם הבוס, ואיך הקולגה גנב לכם את הקרדיט בעבודה - אבל אתם יודעים שזה חשוב לה, אז לא יקרה כלום אם תרחיבו קצת את הסיפור במקום לתת כל הזמן רק את השורה התחתונה.

 

תנו לה הרגשה טובה , התייעצו אתה, שאלו אותה איך היא ממליצה לנהוג במצב כזה - זה יחזק לכם את הקשר מאוד. ואם ממש לא מתחשק לכם לדבר באותו רגע, הסבירו שעבר עליכם יום קשה, ושאתם לא במצב רוח לדבר על זה עכשיו, אבל תנו לה לפחות את הגרסה המקוצרת ודאגו לשתף אותה בגרסה המלאה כשתירגעו - גם אם זה ייקח יום-יומיים. קבלו ממני טיפ שווה זהב: תמיד תתנו לצד השני תחושה של שותפות!

 

 

תראו, אני בעד כנות ביחסים וחשוב מאוד להיות אמיתיים, אבל לפעמים צריך גם לעשות דברים "שלא בא לנו" ממקום של שיפור הזוגיות או "הקדמת תרופה למכה". אם אתם רוצים שהזוגיות שלכם תצליח, אתם חייבים מדי פעם לעשות דברים למען הצד השני, גם כשלא מתחשק לכם.

 

אז אם אתה יודע שנורא חשוב לצד השני לשמוע מה עובר עליך, תעשה את זה גם אם לא מתחשק לך. ואם את נורא רוצה שהוא ישתף אותך בכל דבר - אבל את יודעת שזה לא מתאים לו באותו הרגע - אל תלחצי עליו. כל החכמה בקשר זוגי היא לדעת לגשר על הפערים כך ששני בני הזוג יהיו מרוצים.

 

בהצלחה!

 

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק

 

  • הכותבת היא הראלה ישי, שדכנית לחילוניים, מסורתיים ודתיים, ובעלת רשת משרדי שידוכים "דו-לב".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
shutterstock
לפעמים אני שמח ולפעמים עצוב, אבל אין לי מושג איך לספר לה על זה
shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים