שתף קטע נבחר

בזוגיות, מדוע לוקחים אתכם כמובן מאליו?

האם אתם אנשים צפויים, עסוקים בלרצות את בני הזוג שלכם או חווים עליות וירידות במצב הרוח בהתאם להערכה או אי ההערכה של בני הזוג? ייתכן מאד שאתם נמנים על הטיפוסים המובנים מאליהם. מבחן עצמי

לאחרונה פנתה אלי גולשת וסיפרה לי בכנות ובאומץ כי "לא בא לה יותר על בעלה", למרות שהוא מקסים, תורם ושותף מלא בבית. עוד ציינה הגולשת כי היא מרגישה קושי גדול עם תחושותיה, בעיקר בגלל שבסך הכול, בן זוגה הינו פרטנר אוהב, טוב ומקסים, ולכאורה היא לא אמורה להתלונן על מעשיו, אבל בינה לבין עצמה היא לא מרגישה שהמעשים שלו הם בעלי כוונה או תשומת לב אמיתית לצרכיה.

 

עוד בנושא:

אורגזמה גברית: בכלל לא מובן מאליו 

מתחתנות ומפסיקות להשקיע בעצמן. למה?

הוא אוהב אותי אבל לא מראה את זה  

מדברים על זוגיות בפייסבוק של ערוץ יחסים

 

כאשר מחוות רומנטיות או זוגיות הופכות לשגרה, עלול להיווצר מצב שבו יתחיל הצד המקבל להתרגל ולהתייחס אליו כאל מצב שגרתי. או אז המחוות מבחינתו תהינה מובנות מאליהן, והוא ימעיט בהכרת התודה על כך, ויתפוס את המחווה כהליך טכני בלבד. בו בזמן, הצד הנותן יתחיל להרגיש כי מעשיו אינם מוערכים וכי הם נלקחים כמובנים מאליהם.

 

 

בואו נדבר קצת על המקום הזה: בכל קשר יציב וארוך יש מקומות שנלקחים כמובנים מאליהם. כדי לא להגיע לשם, עליכם לקחת אחריות ולגרום לבני הזוג שלכם להבין עד כמה אתם משקיעים או מתאמצים עבורם.

 

אל תמתינו לתחושות כמו תסכול וכעס שעשויות להצטבר אצלכם לאחר זמן רב שבו תחושו חסרי ערך (במרבית המקרים עיקר הבעיה היא שהמובנים מאליהם לא מדברים או פותחים את הנושא לדיון עד אשר הם לא יכולים יותר).

 

בהרבה מאוד מהמקרים, שיחה עם הפרטנר תשאיר אותו מופתע מאחר שמרבית הסיכויים הם שהוא כלל לא היה מודע לתחושות הללו. מוטב אם כן לשוחח על כך מראש, מאשר לחכות ל'פיצוץ' שרק יוביל את בן הזוג שלכם למקום של מגננה ולא למקום של שיח.

 

אז ראשית כל, אל תמתינו. אם הייתם מצפים מהתנהגות מסוימת מבן הזוג שלכם ולא קיבלתם אותה, פתחו את הנושא לדיון והביעו את ציפיותיכם. החזירו לו באמצעות אותן מחוות שהייתם רוצים לקבל: ספרו לו עד כמה התאמצתם עבורו ותנו לו להרגיש מוערך ואסיר תודה.

 

זכרו כי התחושה של להיות מובנים מאליהם מהווה נקודת אל חזור. אל תישארו שם, למדו לדבר, הביעו את הצרכים שלכם, פרגנו בקול רם לפרטנר שלכם, ובמידה ומפריע לכם דבר כלשהו, שקפו במעשים עבורם את מה שהייתם רוצים שיעשו עבורכם ו/או פשוט בקשו. אם מפריע לכם למשל, שהם ממתינים לחזרתכם מהעבודה כדי להכין ארוחת ערב, בקשו שיתחילו להתארגן והביעו את הערכתכם לאחר שתגיעו הביתה עם משפטים בסגנון: "תודה רבה, הקלת עלי מאוד". זכרו, כמו שאתם רוצים לא להיות מובנים מאילכם, כך גם בני הזוג שלכם.

 

מי נתפס כמובן מאליו?

המרצים: הטיפוסים המרצים הם אלו שלא יכולים לסרב לאף בקשה, ומעדיפים לקחת על עצמם מחויבויות בלי הגבלה רק כדי לא להגיד 'לא' לאף אחד. זוהי תכונה חיובית שמתפרשת כטוב לב ורצון לעזור, אך גם כמקור לאכזבה אם הם יעזו לסרב לשם שינוי. כמו כן, כל ההחלטות והדברים שהמרצים עושים מונעים מהמקום של ריצוי האחר ולא בהכרח מתוך בחירות עצמיות. כל הביטחון העצמי שלהם מעורער, והוא עולה ויורד בהתאם להערכתו של הפרטנר.

 

הצפויים: הסובבים אותם יכולים לנבא בקלות רבה את התגובות שלהם ולגרום להם להתנהג כפי שהיו רוצים שיתנהגו.

 

החושבים חיובי: החיוביים הם טיפוסים נחמדים וכיף אתם. הם לא באמת יכולים להיות רעים לסביבה שלהם, ומכאן שחוסר הדינאמיות והעקביות הנחמדה עשויים להפוך את הטיפוסים הללו למובנים מאליהם.

 

המטייחים: טיוח, הכחשה או התעלמות מטיפול בנושאים שאינם נעימים להם, הינו עניין שבשגרה עבור המטייחים. סביר גם שהקרובים אליהם מודעים לחוסר היכולת של המטייחים להתמודד עם קשיים ויתכן שינצלו זאת לטובתם.

 

חסרי האמונה העצמית: טיפוסים אלו לא באמת מכירים בערך העצמי וביכולות שלהם. הם כן מכירים היטב את הפגמים שלהם, ומבקשים תמיד להיות בסדר ולרצות את הסביבה.

 

החרדתיים: החרדתיים מפחדים להיות לבד. עצמאות או חוסר תלות באחרים הן מילים שלא קיימות בלקסיקון שלהם, והם יעדיפו להיות ביחד אפילו אם לא טוב להם, מאשר לבד עם עצמם.

 

הזקוקים לאישור חיצוני: טיפוסים אלו תמיד צריכים אישור או הכרה במעשיהם, וכאשר הם נתפסים כמובנים מאליהם הם בעצם נותנים לפרטנר לשלוט ברגשות שלהם. טיפוסים אלו יעשו הכל כדי לשמח ולעמוד בציפיותיו של בן הזוג, ולו רק בשביל לקבל ממנו מעט מחוות של תשומת לב והערכה.

  

אלו ששמים את צרכי כולם לפני צרכיהם: אנשים אלו מעריכים ומכבדים את הפרטנר שלהם ואין להם מילה רעה להגיד עליו. הוא מרכז חייהם והם יעשו הכל כדי שיהיה מאושר. מצד שני, הפרטנר שלהם יודע היטב שהם אוהבים, מעריכים ותלויים בשביעות הרצון שלו, ומאידך, הצורך התמידי בריצוי הפרטנר מפחית את החיזור, ומשאיר אותו במקום נח, מבלי שירגיש שיש ממנו ציפיות להביע פרגון או הערכה למאמצים אלו.

 

  

זיהיתם את עצמכם?

אם מצאתם את עצמכם מזדהים עם אחד או יותר מההגדרות הללו, סביר מאוד שאתם נתפסים כמובנים מאליכם בקשר עם הפרטנר שלכם. יתכן ולא תראו זאת בהתחלה, אבל כאשר תבינו את הסיבות לכך, קחו יוזמה ודברו עם בני הזוג שלכם. זכרו, הסיבה הראשונה להרגשתכם מתחילה קודם כל בהערכה שיש לכם לעצמכם. ברגע שתלמדו להכיר ולהעריך את עצמכם, גם הסביבה תשקף זאת.

 

 

בהצלחה!

 

ספרו לנו מה חשבתם על הכתבה בפייסבוק שלנו

 

 

ד"ר דניאל דריי, רופא סקסולוג ומטפל זוגי ומיני, מנהל פורטל תורת היחסים לשיפור חיי האהבה והמיניות.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
shutterstock
בעלי היקר, מדוע אתה לא מפסיק לפהק כשאנחנו ביחד?
shutterstock
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים